חשש: הקורונה תוביל לגל מחלות כרוניות בשל אי תזונה

מומחי תזונה ממוסדות אקדמיים מרכזיים בישראל פרסמו היום (ראשון) אזהרה לפיה נזקי הקורונה בגל השני יפגעו קשות בחוסן הלאומי התזונתי בארץ. המומחים ניצלו את התבטאותו של השר צחי הנגבי על כך שהטענה כי "לאנשים אין מה לאכול זו חארטה", כדי להזהיר כי היעדר התייחסות לתזונה לקויה ולאי-ביטחון תזונתי בישראל, מהווה בפני עצמה סיכון לתחלואה קשה לאחר הידבקות בנגיף הקורונה. המומחים טוענים כי לפני חודשיים פנו למל"ל עם שורת לקחים מהגל הראשון, אך לא זכו עד כה לשום מענה.

את שיתוף הפעולה בין המומחים מובילים שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים - פרופ' חגי לוין מביה"ס לבריאות הציבור ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, ופרופ' אהרון טרואן מביה"ס למדעי התזונה. פרופ' לוין: "ברור לנו שאי התערבות במצב הקיים יוביל לכך שמערכות התזונה כפי שהן כיום יובילו לתחלואה כרונית והתפרצות של מחלות רקע רבות שיחריפו משמעותית את הנזקים הצפויים כעת, בגל השני. אסור לחשוב 'חשיבת מנהרה' ולעסוק רק בקורונה. על מנת להגן על בריאות הציבור, חייבים לעסוק גם במענה לאיומים בריאותיים חמורים וארוכי טווח כדוגמת תזונה לקויה".

עוד בנושא:

חשש באו"ם: הקורונה תוביל לרעב עולמי

צחי הנגבי: "אין מה לאכול? חרטא"

דעה: קורונה - מחלת העניים והנשים

פרופ' אהרון קובע כי "יש רעבים גם בתל אביב! עוד לפני הקורונה, הביטוח הלאומי דיווח שכ-18% מאוכלוסיית ישראל שרויים באי-ביטחון תזונתי, מחציתם (כ-9%) באי-ביטחון תזונתי חמור, וכ-370 אלף ילדים מקבלים ארוחה חמה בבית הספר במימון המדינה, בין השאר כדי לתמוך במי מהם שלא יקבל אותה בבית. מאז הקורונה מספר הפונים לבית התמחוי 'לשובע' בתל אביב קפץ בכ-400% כולל 200-300 ילדים שפונים מדי יום להתחנן לאוכל. הבעיה היא לא רק בפריפריה, זה לא עניין של 'שקופים' ולא של 'האחר'. זהו מבחן לדמותה של החברה הישראלית ומנהיגיה. אף אחד לא בוחר להיות רעב או סוכרתי. ככל שהמגיפה תתפשט באוכלוסייה, היא תכה חזק יותר בסובלים מעודף משקל ומחלות רקע, שהיה ניתן למנוע או למתן אותן".

פרופ' שירה זלבר-שגיא, ראש בית הספר לרפואת הציבור באוניברסיטת חיפה: "אנו בעידן חדש בו מחלות זיהומיות משלבות כוחות עם מחלות כרוניות. תחלואה כרונית זו מעלה סיכון למחלה קשה יותר ולתמותה בקרב חולים בקורונה. אסור להזניח תחלואה כרונית דווקא בתקופת חזרת המגפה ואסור לשים בצד את חשיבות התזונה. חינוך תזונתי וביטחון תזונתי ימנעו וישפרו תחלואה כרונית וגם תחלואה קשה בקורונה, ואף ייקלו בראייה ארוכת טווח את העומס על מערכת הבריאות".

פרופ' ניר אוהד, ראש תוכנית מן לביטחון המזון מאוניברסיטת תל אביב, הוסיף: "אחד המרכיבים החשובים שחייבים לדאוג לו הוא הביטחון התזונתי של תושבי ישראל ובמיוחד עבור קבוצות בסיכון וקבוצות מוחלשות. אנו קוראים למל"ל להיעזר בצוות המומחים שהתנדב להתגייס לטובת הביטחון התזונתי של כולנו".

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון: "התמודדות עם מגפת הקורונה לא יכולה לכלול רק מדדים של מספר נדבקים, חולים קשה, מונשמים ונפטרים. התוצאות של החודשים האחרונים בין היתר מביאים לידי ביטוי אתגרים משמעותיים בתחום התזונה. חייבים להתייחס לממד של תזונה ובטחון תזונתי כחלק מהמדדים שבוחנים את ההצלחה עם התמודדות במגפת הקורונה".

כאמור, בחודש מאי שלחו המומחים את מכתבם הראשון, נייר עמדה שהופץ למל"ל, בו נכתב "תוכנית אב לאומית למזון ולתזונה נחוצה לכל מדינה מתוקנת בשגרה ובחירום. על ישראל להידרש לסוגיה זו בדחיפות כדי למנוע או להכיל נזקים בריאותיים, כלכליים וחברתיים הצפויים מגל שני, וכדי להפיק לקחים להגברת החוסן הלאומי בשגרה ובמצבי חירום עתידיים".

מה ניתן לעשות לדברי המומחים? בין היתר, בטווח הזמן המיידי, הממשלה תהיה חייבת להבטיח את קיומו ושרידותו של מלאי חירום, שיהיה מבוסס על עיקרי סל המזון הבריא לפי הנחיות מחייבות של משרד הבריאות. בנוסף, הם מציינים כי יש לאפשר הנגשה פיזית ותמיכות ממשלתיות לחלוקת מזון בריא או שווה ערך לאוכלוסייה נזקקת ו/או המרותקת לביתה מכל סיבה, בדגש על אוכלוסיות פגיעות כגון קשישים, תינוקות, אימהות בהריון ומניקות ואוכלוסיות מוחלשות כלכלית.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו