כלי טיס, מודיעין וכוחות עתודה: כך נערך צה"ל לאפשרות של התפרצות אלימה ביו"ש

לכאורה, לא היה שום דבר חריג בביקור שערך הבוקר (שלישי) הרמטכ"ל אביב כוכבי באימון של גדוד "דוכיפת". כוכבי מרבה לבקר בתרגילים, שנותנים לו הזדמנות להתחכך בפיקוד הטקטי ובחיילים, ולעמוד דרכם על מצבו וכשירותו של צבא היבשה.

ובכל זאת, היה משהו שונה בתרגיל הזה. לא במתאר (למרות שהאימון עצמו נערך במתקן המשודרג של חברת אלביט), אלא בעיתוי: "דוכיפת", כמו גדודים אחרים שנמצאים כעת באימון, פוזל כל העת לנעשה ביהודה ושומרון, מוכן להקפצה מיידית לפעילות מבצעית.

למרות ש-1 ביולי הגיע, צה"ל נמנע לעת עתה מתגבור כוחות ביהודה ושומרון. זה לא נובע מידיעה של מה שהדרג המדיני מתכנן לעשות. ההיפך הוא הנכון; ראש הממשלה עדיין לא חשף בפני גורמי הביטחון - בצה"ל, בשב"כ ובמשטרה - את כוונותיו המדויקות, במידה שגיבש אותן במלואן.

ההימנעות מתגבור כוחות נובעת מכך שלמרות הנפיצות המובנית על רקע כוונת ישראל לספח חלקים מיהודה ושומרון, השטח רגוע יחסית והכוחות הקיימים מספיקים כדי למלא את המשימות השוטפות של מניעת טרור, מעצר מבוקשים ופעילות ביישובים ועל הצירים. החשש הוא שתגבורת כוחות משמעותית תגדיל את החיכוך בין ישראלים ופלשתינים, ותייצר לכשעצמה דינמיקה שתוביל לאלימות.

עם זאת, בצה"ל נערכים בחודשים האחרונים באינטנסיביות למקרה של התפרצות אלימה בשטחים. ההיערכות הזאת התבצעה כחלק מתוכנית "שחר בהרים", שבמסגרתה שודרגו התשתיות הטכנולוגיות והפיזיות בגזרת יהודה ושומרון, והוכנו האמצעים שיידרש להפעילם במקרה חירום - מכלי טיס ותצפיות, דרך יכולות מודיעין שונות, ועד לכוחות עתודה ואמצעים לפיזור הפגנות.

במקביל, עברו כל המפקדות והכוחות הכנה לאפשרות של התפרצות אלימה. מפקד אוגדת יו"ש, תא"ל יניב אלאלוף, ביצע בשבועות האחרונים תרגולות בכל החטיבות בגזרה, כדי לוודא שהן מוכנות לכל תרחיש אפשרי. זאת למרות שלצה"ל אין כרגע מידע כלשהו על כוונת הפלשתינים לעורר התנגדות אלימה לסיפוח, שכאמור מועדו והיקפו אינם ידועים עדיין.

עוד בנושא:

• מפקד, שים לב: קווי אויב לפניך

• תקציב הביטחון: כוכבי יצא לקרב - והפתיע את גנץ

• כוננות לקראת ריבונות: במערכת הביטחון נערכים להשלכות המהלך המדיני

• היום שאחרי הקורונה: יכולת ההכרעה של צה"ל עלולה להיות קורבן נוסף של הנגיף

הדאגה העיקרית במערכת הביטחון היא מ"דינמיקה שלילית" שעשויה להיווצר בשטח, מרגע שיוכרז על סיפוח. הרשות הפלשתינית ניתקה בחודש שעבר כל קשר עם ישראל, ובמקביל הפסיקה לשלם משכורות לעובדיה במטרה לייצר "לחץ עממי", מלמטה, שיוביל ל"התנגדות אותנטית" למהלך הישראלי הצפוי.

בינתיים הציבור הפלשתיני לא מגלה עניין מיוחד במהלכים המדיניים, וכמו הציבור הישראלי - הוא טרוד בעיקר בקורונה ובהשלכותיה על המצב הכלכלי ביהודה ושומרון. עם זאת, ככל שהמצב (הבריאותי והכלכלי) יתדרדר, עשוי אי השקט בגדה להחריף - ולהוביל לאלימות שתופנה לעבר ישראל.

במצב דברים כזה יתבצע תגבור מסיבי של הכוחות ביהודה ושומרון, ואפשר שגם בעזה. הנהגת חמאס אמנם לא מגלה התלהבות כלשהי בעימות עם ישראל, אולם נראה כי לא תוכל לעבור לסדר היום על סיפוח ישראלי בגדה, ותיאלץ לפעול - בניסיונות פיגוע מיו"ש וייתכן שגם על ידי החזרת ההפגנות על הגדר ושיגור הבלונים.

ההיערכות הזאת מתבצעת למרות ריבוי הנעלמים במשוואה: על כוונות הצד הישראלי, ועל השלכותיהן הצפויות על הצד הפלשתיני ועל גורמי מפתח נוספים באזור ובעולם. ההערכה הרווחת היא שתגובה כלשהי תהיה, אולם עוצמתה תהיה פועל יוצא של היקף הסיפוח שעליו תחליט ישראל, של העיתוי שבו הוא יבוצע בפועל, ושל הפעילות המצננת שתבצע ישראל בשטח. כחלק מכך, הוכנו במשרד הביטחון שורה של הטבות פוטנציאליות לפלשתינים - רובן בעולמות הכלכלה והתעסוקה - שאמורות לרכך את הביקורת ואת ההתנגדות האלימה למהלך.

ההערכה בישראל היא שהתקופה הנפיצה בשטחים תהיה מרגע ההכרזה על סיפוח, ולמשך כ-4-3 חודשים. זה יחייב את צה"ל להיות בכוננות גבוהה בגזרה שהיתה עד כה שקטה יחסית, על חשבון גזרות אחרות. התפרצות אלימה גם עשויה להוביל לשינוי תוכניות העבודה בצבא, ותחייב תקציב נוסף, ייחודי, בתקופה כלכלית קשה במיוחד למשק הישראלי.