"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
גנץ על החלת הריבונות: "אם הפלשתינים יגידו 'לא' על הכל - אז נאלץ להתקדם בלעדיהם"
שר הביטחון הבהיר את עמדתו בעניין החלת הריבונות ביו"ש: "נפעל להקטין את סכנת המדינה הדו-לאומית" • על העקרונות שהציב: "לא נסכן את הסכמי השלום" • עוד גילה ראש הממשלה החליפי כי התבצעה עבודת מטה מסודרת בנושא • העריך: משבר וירוס הקורונה יימשך עוד שנה וחצי
צילום: אלעד מלכה/ארכיון // בני גנץ הצהיר על עקרונותיו בעניין החלת הריבונות

גנץ על החלת הריבונות: "אם הפלשתינים יגידו 'לא' על הכל - אז נאלץ להתקדם בלעדיהם"

שר הביטחון הבהיר את עמדתו בעניין החלת הריבונות ביו"ש: "נפעל להקטין את סכנת המדינה הדו-לאומית" • על העקרונות שהציב: "לא נסכן את הסכמי השלום" • עוד גילה ראש הממשלה החליפי כי התבצעה עבודת מטה מסודרת בנושא • העריך: משבר וירוס הקורונה יימשך עוד שנה וחצי

לילך שובל
, עודכן

שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ התייחס היום (שלישי) לסוגייתהחלת הריבונות ביהודה ושומרוןבאומרו: "אנחנו צריכים לא רק לנהל את הסכסוך אלא גם לעצב אותו. נפעל להקטין ככל האפשר את הסכנה של הפיכתה של מדינת ישראל למדינה דו לאומית לצד שמירה על ביטחון המדינה, תוך דיון הדוק עם ארצות הברית ומדינות העולם והפלשתינים ככל שירצו להיות גם חלק מהשיח. לא נמשיך לחכות לפלשתינים. אם הם לנצח יגידו 'לא' על הכל אז נאלץ להתקדם בלעדיהם".

גנץ הוסיף בתדרוך כתבים: "אנחנו חייבים שמדינת ישראל תהיה בטוחה, יהודית ודמוקרטית, ופורחת כלכלית, ואת הנוסחה הזו צריך לתרגם למושגים מעשיים של מה עושים ומה לא עושים. הנוסחה המורכבת, אבל הנוסחה האחראית ביותר, היא ברוח התוכנית של טראמפ, שמה שטוב בעיני זה שהיא פעם ראשונה מסתכלת באופן ריאלי על המציאות בשטח". כמו כן, גנץ גילה בתדרוך כתבים כי הוא עבר עם הצבא על כל תרחישי הייחוס ושהתבצעה עבודת מטה מסודרת תוך הצגת המשמעויות.

לצד זאת הדגיש השר כי "יש מספר עקרונות שהצגתי ואני מוביל: לא ניקח פלשתינים לתוך שטחנו, לא נפגע בזכויות אדם ובזכות התנועה, נפעל בתיאום עם כל מדינות האזור שאנחנו בקשר איתן, לא נסכן את הסכמי השלום ונקיים תהליך סדור - מול הצבא, גורמי ביטחון ומדיניות ובקבינט. אנחנו מעורבים ומשפיעים עמוק בעניין הזה".

"נפעל להציג את התר"ש לממשלה"

שר הביטחון בני גנץ קיים היום (שלישי) תדרוך כתבים ובו גילה כי אישר את התוכנית הרב שנתית בתוך הצבא. גנץ ציין כי במשרד הביטחון ובצה"ל יפעלו כדי להציג את התוכנית לקבינט המדיני-ביטחוני ולממשלה. "ככלל, התר"ש יותר קטלני, משלב את כל הזרועות של צה"ל לכדי פעולה אחת, ונוטה יותר להתקפה", אמר השר.

עוד בנושא

נתניהו לגנץ: החלת ריבונות ביהודה ושומרון - או הליכה לבחירות

לאחר הביקורת: גנץ ויתר על מעון רשמי

"כוכבי המליץ: להוציא את גלי צה"ל מהצבא"

לדברי גנץ, לצד הרצון להציג תוכנית רב שנתית, ישראל חווה מציאות כלכלית קשה. עוד לפני משבר הקורונה, הסביר השר, תקציב המדינה היה בפער גרעוני גבוה ביחס לשוטף על פי החוק ומציאות זו החמירה עוד יותר לנוכח המשבר. בהקשר לשאלת העברת תקציב חד שנתי או דו שנתי, אמר גנץ כי "זה לא באמת שנתיים אלא מדובר על חמישה רבעונים בלבד – המדיניות תצטרך להיות מדיניות מרחיבה שמצליחה להניע את גלגלי המשק מחדש".

"בנוגע לתר"ש ותוכניות צה"ל", אמר גנץ, "יש לנו במערכת הביטחון יכולת להוות חלק מגלגלי הצמיחה ולא רק הוצאה, להניע את גלגלי התעשייה הישראלית, זה יהפוך להשקעות ולעזרה למשק כולו. אנחנו ניכנס בקרוב לדיאלוג התקציבי עם האוצר מתוך כוונה לאשר את התר"ש במדרגות מאוזנות".

"חייבים לחוקק במהירות את החוק עם התאמות"

באשר לסוגיית שירות החובה, ציין ראש הממשלה החליפי כי כתוצאה מגידול הצרכים וממבנה הילודה, נוצר בור איתו צריך להתמודד ובו הוא עוסק בימים אלה. גנץ הדגיש: "חייבים לחוקק במהירות את החוק שהביאה מערכת הביטחון עם התאמות נדרשות בתשובה לבג"ץ ואני הולך לטפל בזה, אפילו כמענה זמני".

גנץ במטה פיקוד העורף // אריאל חרמוני / צילום: משרד הביטחון
גנץ במטה פיקוד העורף // אריאל חרמוני / צילום: משרד הביטחון

בעניין גיוס חרדים לצה"ל ומודל השירות, אמר שר הביטחון: "אנחנו צריכים להתאים את עצמנו ל-70 השנים שעברו ולא ל-70 השנים שיבואו. נשמור על מודל צבא העם, ולצידו נפתח מסלולי שירות נוספים של כלל המגזרים בחברה הישראלית.

"לא נמתין שאחוזי הגיוס ירדו עוד יותר", הדגיש גנץ, "הם כבר היום עומדים על כ-50%. המארג הזה יטופל. במקביל, אני מסתכל עליו גם ברמה הלאומית כי יכולות להיות לו השפעות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. כל אזרח ישראלי יצטרך להיות איפשהו בפאזל של מודל השירות - אני מתכוון לעסוק בזה יחד עם מערכת הביטחון, השר מיכאל ביטון וכמובן מעורבות הצבא".

משבר הקורונה לא ייגמר בקרוב

בכל הנוגע לפעולות הממשלה סביב משבר וירוס הקורונה אמר שר הביטחון כי הוא התרשם מפעולות פיקוד העורף, שמח לראות את ההתקדמות ושיבח את כוחות הביטחון. עם זאת, גנץ העריך כי ישראל עתידה להתמודד עם הקורונה גם בשנה וחצי הקרובות, וכי "זה לא יעזוב אותנו בקרוב".

בנוסף, ציין שר הביטחון כי יש אחדות דעים מוחלטת בנוגע למעבר צה"ל לנגב ודבר זה יתממש. "ישראל חייבת לפתח מרחבים אסטרטגיים אחרים מחוץ לגוש דן", טען גנץ, "מנכ"ל המשרד פועל למציאת פתרונות תחבורתיים, ואני פועל כדי שיהיו פתרונות גם להיבט של אנשי הקבע שיעברו לשם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...