במהלך המו"מ הקואליציוני לכינון ממשלת האחדות הופתע נתניהו לגלות עד כמה עזה התנגדותם של בני גנץ וגבי אשכנזי לתוכנית החלת הריבונות שאותה תכנן לבצע בהסכמה אמריקנית.
כל עוד הקלפיות טרם נפתחו הצניעו השניים, כמו יתר צמרת מפלגתם, את עמדותיהם הרחוקות מעמדות הימין, טענו הרי שהם מרכז, וגנץ אף הודיע בוושינגטון, שם נפגש עם הנשיא טראמפ, כי הוא מאמץ את התוכנית אל ליבו. רק חודשיים מאוחר יותר, בחדר המו"מ, הבין נתניהו שעם השניים האלה פשוט זה לא יהיה.
אבל נתניהו נחוש. החלת הריבונות הפכה למשימת חייו. כבר מזמן הפך לראש הממשלה עם משך הכהונה הארוך ביותר, וכעת הוא נלחם על מה שיישאר אחריו. ההישג המרכזי שיהיה רשום על שמו. כבר במהלך גיבוש ההסכם הקואליציוני הצליח נתניהו לכפות על גנץ את הסעיף הקובע כי בניגוד לשאר ההחלטות והחוקים, על הריבונות אין לו זכות וטו.
עוד בנושא:
• גנץ לנתניהו: "ריבונות בהיקף קטן, ובתיאום עם ירדן"
• הרפובליקנים יודיעו על תמיכה בריבונות
• החלת הריבונות ביו"ש צריכה להיות קו פרשת המים בין הליכוד לכחול לבן
• התבהלה בשמאל סביב החלת הריבונות מזכירה את האיומים הריקים מפני "צונאמי מדיני"
לנתניהו יש אמנם רוב מובטח בממשלה גם בלי כחול לבן, אבל גורמים לא צפויים אחרים עלולים לשים לו ברקס בלעדיו: בעיקר האמריקנים, אבל לא רק. בשבוע שעבר רמז גם אריה דרעי כי מהלך כזה חייב להיות גם בתמיכת גנץ וחבריו. בינתיים הוא לא הציב זאת כתנאי לתמיכתו שלו, אבל מי יודע מה יהיה מחר.
פלונטר מתמשך
בלי דרעי, ולמעשה בלי תמיכה של מאה אחוזים מחברי בלוק הימין בממשלה, אין לנתניהו רוב להעביר את התוכנית. וגם זה לא מספיק, עליו יהיה להיעזר גם באצבעו של השר יועז הנדל על מנת להעביר את
הריבונות על חודו של קול. מבחינת נתניהו מדובר במצב בלתי נסבל. הדבר האחרון שלו ציפה זה שתוכנית הדגל שתכניס אותו לדפי ההיסטוריה תהיה תלויה על בלימה ונתונה לחסדי יועצו לשעבר שעזב בטריקת דלת.

בימים האחרונים נפגש נתניהו עם גנץ כמה פעמים כדי לפתור את הפלונטר. גנץ, שמנסה להשיג הישג פוליטי, כרך את הריבונות בתקציב. באותן שיחות, כמו גם בהעברת המסרים בין הלשכות, הבהיר נתניהו לשותפו כי אם אין ריבונות אין ממשלה. זה או ריבונות או בחירות, אין עוד משהו באמצע. השבוע הנוכחי מכריע, אם כן, לא רק עבור ההתיישבות אלא גם למערכת הפוליטית. אם האמריקנים ידרשו שיתוף פעולה של כחול לבן כתנאי לאישור התוכנית, תהפוך הממשלה ברגע לסיר לחץ מבעבע.
אם גנץ חושש מתקציב חד־שנתי כיוון שהוא יעניק עוד תחנת יציאה לנתניהו ללכת לבחירות במארס הבא בלי לאבד את ראשות ממשלת המעבר, בלי ריבונות כנראה יהיה מדובר בחששות שווא. אם להתייחס לאיומי נתניהו, הממשלה בכלל לא תגיע עד אז.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו