"אני נשמעת רעה? מתנצלת, אבל זה מחיר שאסור לשלם"

שופטים מקצועיים, קל וחומר צבאיים, נזהרים מלבקר את התנהלות הדרג המדיני ונצמדים לפרשנות החוק. במקרה של המחבל כרים ראתב יונס עוויס הם פעלו אחרת. עוויס, אסיר עולם, שוחרר לפני האינתיפאדה השנייה במסגרת מחווה לפלשתינים וזמן קצר אחר כך שלח את שני המחבלים שירו באזרחים בתחנה המרכזית של עפולה, בפיגוע בנובמבר 2001 שבו נהרגו מיכל מור ונעם גוזובסקי ו־84 נפצעו. 

עוויס הפעיל גם את שני המחבלים שרצחו את יצחק כהן ואת בני הזוג גדי וציפורה שמש ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים במארס 2002 (בפיגוע זה נפצעו 81 אזרחים). שופטיו ציינו כי "מסוכנותו היתה ברורה כבר לאחר שהורשע ברצח בעבר... וכי הצורך להרחיקו מקרב החברה האנושית לעד אף הוא היה ברור מאליו. לאחר שחרורו הוכיח כי מחווה זו לא היתה מוצדקת ואת המחיר היקר שילמו משפחות ישראליות רבות".

עוויס לא היה המחבל הראשון וגם לא האחרון ששוחרר במסגרת מחוות לפלשתינים או עסקאות עם ארגוני הטרור, ששב לפגע. על פי אומדן שנעשה במערכת הביטחון, כמחצית מכ־14 אלף המחבלים ששחררה ישראל לאורך 35 השנים האחרונות טרם סיום מאסרם - שבו לדרך הטרור. גם רבים מבין 1,027 המחבלים ששוחררו בתמורה לשחרור גלעד שליט, שבו לעסוק בטרור וזאת בניגוד להערכה המוקדמת בישראל שניתן יהיה למנוע זאת מהם.

עכשיו, כשעל הפרק עומדת אולי עסקה נוספת לשחרור מחבלים בתמורה להשבת גופותיהם של החיילים הדר גולדין ואורון שאול, ולהחזרת שני האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א־סייד, מזדעקות משפחות שכולות רבות שיקיריהן נרצחו על ידי מחבלים משוחררים, כדי לנסות למנוע זאת. 

דבורה גונן, אמו של דני גונן שנרצח ליד היישוב דולב, בדיוק היום לפני חמש שנים, פוסלת לחלוטין שחרור מחבלים, "עם או בלי דם על הידיים, בראש ובראשונה מטעמים של צדק ומוסר". אחד מהם, אסעמה אסעד, משוחרר עסקת שליט, היה חבר בחוליה שרצחה את בנה. גם הרוצח עצמו, מחמד אבו שהין, היה מחבל ששוחרר במחווה, קודם שסיים לרצות את עונשו. 

"יש עוד מגוון כלים שטרם הופעלו כדי לנסות להחזיר את הבנים הביתה", אומרת גונן, "אבל ישראל נמנעת בעקביות מלעשות בהם שימוש: חמאס עזה מקבל מאיתנו חשמל ודלק ומתכות וכספים ומזון ומוצרים שונים. כל אלה מנופי לחץ שלא הופעלו. אני לא חושבת שבגלל שאנו צריכים להחזיר את הבנים הביתה - ואין מחלוקת שאנו צריכים לעשות זאת - המשוואה היא השלמה עם משפחות שכולות נוספות. שחררנו את גלעד שליט וקיבלנו עשר משפחות שכולות נוספות, שיקיריהן נרצחו בידי מחבלים ששוחררו בעסקה הזאת או בעזרת הסיוע שלהם".

"משהו התבלבל אצלנו"

גונן מבהירה: "אני יודעת בוודאות שמשפחות גולדין ומנגיסטו מתנגדות לשחרור מחבלים. ליבי איתן. איני רוצה להיות במקומן, אבל איני רוצה להיות גם במקומי, ואיני רוצה שעוד משפחות יגיעו למקומי. גם הדרג המדיני חייב סוף־סוף להפנים: שחררת מחבלים - הוצאת להורג אזרחים חפים מפשע, אם לא מחר, אז מחרתיים. יש לפניהם גיליון הוכחות ארוך לכך. אם אני נשמעת רעה אז אני מתנצלת, אבל זה לא מחיר שאני מסכימה שהמדינה תשלם. גם המשפחות שרוצות להביא את הבנים הביתה לא מוכנות לשלם את המחיר. גם ועדת שמגר המליצה שלא לשלם עוד מחירים כאלה. משהו התבלבל אצלנו".

דבורה גונן. "שחררנו את גלעד שליט וקיבלנו עשר משפחות שכולות נוספות" // צילום: אורן בן חקון

הדס מזרחי, אלמנתו של ברוך מזרחי שנרצח באפריל 2014, ערב ליל הסדר, על ידי זיאד עווד, אף הוא ממשוחררי עסקת שליט, מחזקת את דבריה של גונן. היא מטעימה שהמשוחררים לא רק מועדים לבצע פיגועים ומעשי רצח נוספים, אלא ש"עצם השחרור מזרים רוח למפרשי הטרור, מרחיב את מעגליו ומזמין חטיפות נוספות". מזרחי קוראת לגזור עונש מוות על מחבלים רוצחים, ולהפעיל את חוק הקיזוז שיפגע ברש"פ שמשלמת משכורות למחבלים כלואים. "מה שאני עברתי ועדיין עוברת זו טראומה לכל החיים. ברוך נרצח. אני נפצעתי קשה מאוד. הילדים שלי שישבו ברכב נפצעו גם הם. אלה מראות שלא עוזבים אותנו, ואני מבקשת־מתחננת בפני מקבלי ההחלטות שלא ישחררו שוב מחבלים, כי הם ישובו לרצוח". 

גם ברצח מלאכי רוזנפלד, ביוני 2015, היה מעורב אחד ממשוחררי עסקת שליט - אחמד נג'אר, פעיל חמאס שהכווין את פיגוע הירי הזה מירדן. קודם לכן ריצה נג'אר מאסר בכלא הישראלי בגין מעורבותו בפיגועי ירי שבהם נרצחו שישה ישראלים. אליעזר רוזנפלד, אביו של מלאכי, מבקש לחזור למדיניות של גופה תמורת גופה: "אם לא יסכימו לכך צריך לגלות מול חמאס חוזק ועמידה. לא דלק, לא מתכות, לא כסף, לא רפואה, לא חשמל, לא מים; כלום לא להעביר להם, עד שהבנים יחזרו הביתה".

רוזנפלד, מזרחי וגונן, יחד עם עשרות משפחות נוספות, הקימו לאחרונה את "מטה המאבק בעסקת הטרור", שבו חברים כמה ארגונים של משפחות נפגעות טרור לצד אנשי משפט וביטחון ששותפים לעמדתם. 

אחד מהם הוא סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, שכיהן עד לפני ארבע שנים כפרקליט איו"ש ובמשך 19 שנה שירת בתפקידים שונים בפרקליטות הצבאית. הירש, כיום ראש המחלקה המשפטית במכון "מבט לתקשורת פלשתינית", היה זה שיזם כראש התביעה הצבאית באיו"ש את התהליך שהביא למעצרם המחודש של רבים ממשוחררי עסקת שליט שהפרו את תנאי שחרורם. היה זה לאחר חטיפת ורצח שלושת הנערים בקיץ 2014, אחרי שהתברר שמחמוד קוואסמה, עוד אחד ממשוחררי העסקה, הוא שסייע להעברת כסף מעזה, כדי לקדם את מבצע החטיפה. 

התובנה של הירש בהירה גם כיום: "כל גל שחרורים כזה מחזק את הכרסום בהרתעה שלנו, ושחרור מחבלים מוליד עוד טרור שגורם לעוד קורבנות".

האם מישהו במערכת בדק פעם כמה מחבלים ששוחררו טרם זמנם, שבו לפגע או לעסוק בטרור?

"הייתי במערכת לא מעט שנים, והתחושה הברורה שלי היא שאף אחד לא רוצה לדעת את התשובה לשאלה הזאת. עסקתי בהכנסת מחבלים לכלא והייתי מעורב כמעט בכל שחרור שלהם, ואני לא מכיר עבודה סדורה שנעשתה ב־20 השנים האחרונות. רק כאשר התחלנו להחזיר לכלא משוחררים מעסקת שליט שחזרו לטרור, הבנו עד כמה התופעה רחבה.

"נדהמתי מהנתונים", מודה הירש, "העסקה עצמה התחלקה לשניים - תחילה שוחררו 475 המחבלים הכבדים, רובם לעזה או לחו"ל, ומיעוטם, כ־130, לתחומי יו"ש וישראל. כמחצית מאלה ששוחררו לשטחנו שבו לעסוק בטרור, וגם מתוך 550 המחבלים ששוחררו בחלק השני של העסקה נעצרו עשרות רבות. עוד רבים לא נעצרו מכיוון שלא היו נגדם מספיק ראיות. 

 

"זה נורא שמקבלי ההחלטות בעניין לא הפנימו עדיין: מחבלים שאתה משחרר היום ישובו, במוקדם או במאוחר, לרצוח יהודים. חלק גדול מהמשוחררים מסתובבים היום בעולם ובעזה, מחוללים טרור, מובילים טרור ושקועים עד צווארם בטרור. כל שדרת הפיקוד של חמאס בעזה - והדבר ידוע - מורכבת ממשוחררי עסקת שליט. זו מציאות נוראית: מחבלים לא מפנימים בתקופת הכליאה שלהם את הפסול המוסרי במה שהם עשו, ובוודאי שאינם עוברים 'שיקום'".

למרות שלא נעשתה עבודה סדורה - כפי שמגדיר זאת הירש - לרישום המחבלים המשוחררים ששבו לפגע, יש די נתונים שמדברים בעד עצמם:



* מאז 1985, שחררה ישראל אלפי מחבלים במסגרת עסקות, מחוות, מתווים מדיניים והקדמת שחרורים. כמחצית מהם שבו לעסוק בטרור. מאות ישראלים נרצחו עד היום על ידי המחבלים האלה וכ־3,500 נפצעו.



* 1,150 משוחררי "עסקת ג'יבריל" בקיץ 1985 הפכו לשדרה המרכזית של האינתיפאדה הראשונה. 

* על פי נתונים פורמליים של משרד הביטחון, בבדיקה 'מדגמית' שנעשתה לגבי 238 מהמחבלים ששוחררו בעסקת ג'יבריל - התברר שכמחצית מהם, 114 מחבלים, שבו לפעילות. 

* כמחצית ואף יותר מבין 7,000 הטרוריסטים ששוחררו בעקבות הסכמי אוסלו, השתלבו במנגנוני טרור פלשתיניים ואף נטלו חלק באינתיפאדה השנייה.

* עשרות ממשוחררי עסקת טננבאום שבו אף הם למעגל הטרור. עד אפריל 2007 הם רצחו 37 ישראלים. 

* ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, שתמך בעסקת שליט, ציין אז בכנות רבה כי על פי ניסיון העבר, כ־60 אחוזים מהמשוחררים חוזרים לפעילות ו־12 אחוזים חוזרים לכלא.

"כשחטפנו גנרלים סורים"

עד כה נרצחו עשרה ישראלים על ידי מחבלים ששוחררו בעסקת שליט או בעזרת הסיוע שלהם: ברוך מזרחי, גיל־עד מיכאל שער, יעקב נפתלי פרנקל, איל יפרח, דני גונן, מלאכי רוזנפלד, הרב מיכאל מרק, החיילים יוסף כהן, יובל מור יוסף והתינוק עמיעד ישראל. שלושת האחרונים נרצחו באזור בנימין, בפיגוע שאותו הכווין מעזה משוחרר עסקת שליט ג'אסר ברגותי.

רשימת הקורבנות מפיגועים שהוציאו אל הפועל מחבלים משוחררים, ארוכה מאוד. נמנה כאן רק כמה מהבולטים שבהם: דוד אפלבאום, מנהל חדר המיון בשערי צדק, ובתו נאווה בת ה־20 מירושלים, נרצחו על ידי מחבל מתאבד בספטמבר 2003, בעת שסעדו יחדיו ערב חתונתה של נאווה, בקפה הלל בירושלים. הרוצח, ראמז סלי אבו סלים, היה מחבל משוחרר. מרוואן ברגותי, שמרצה כיום עונש של חמישה מאסרי עולם על חמישה מעשי רצח, הפך את ארגון התנזים לארגון טרור לאחר ששוחרר מהכלא.

מפורסמים אחרים שישראל שחררה והפכו למנהיגי טרור הם כמובן השייח' אחמד יאסין, סלאח שחאדה, ששיגר את המחבל שרצח ביריות חמישה נערים מתלמידי המכינה הקדם־צבאית בעצמונה ועבדאללה קוואסמה שהיה אחראי לפיגועים רבים.

גם נאסר אבו חמייד, שנידון לחמישה מאסרי עולם בגין רצח חמישה משת"פים, שוחרר בספטמבר 1999 במסגרת הסכמי שארם א־שייח', ורצח רבים. אחרי שפרצה האינתיפאדה השנייה הוא תועד מתעלל בגופות חיילי המילואים ואדים נורזיץ ויוסי אברהמי. בדצמבר 2000 רצח את בנימין וטליה כהנא ליד עפרה ואת אלי כהן סמוך לפסגת זאב, ובפברואר 2002 היה מעורב בתכנון הפיגוע שבו נרצחה השוטרת גלית ארביב בנווה יעקב וכן פיקד על רצח גדי רג'ואן באזור התעשייה עטרות שבצפון ירושלים. במארס 2002 היה אבו חמייד אחראי לפיגוע התופת בסי־פוד מרקט שבו נרצחו שלושה ובדצמבר 2002 נידון לשבעה מאסרי עולם.

האפשרות שעסקה נוספת של שחרור מחבלים תצא בקרוב אל הפועל, ואפילו אם מדובר במחבלים ללא דם על הידיים או בעסקה שתכלול משוחררי עסקת שליט ששבו לכלא, מדירה שינה לא רק מעיניהן של משפחות שכולות. גם חברי כנסת שבו לעסוק בכך. הבולט שבהם הוא האלוף (מיל') עוזי דיין, לשעבר סגן הרמטכ"ל וראש המל"ל, שאף העיד בשעתו בפני ועדת שמגר לפדיון שבויים ונעדרים. הוועדה שנתמנתה על ידי שר הביטחון אהוד ברק התבקשה לקבוע עקרונות לניהול מו"מ לפדיון שבויים, חטופים ונעדרים, ועם הקמתה ביולי 2008, נקבע מראש שלא תפרסם את המלצותיה עד לאחר שחרור שליט.

ב־2012 הגישה הוועדה את מסקנותיה תחת הסיווג "סודי ביותר". הדו"ח מעולם לא פורסם במלואו בציבור, אך חלק ממסקנותיו נחשף בתקשורת ללא אישור הוועדה, וביניהן לכאורה: הקביעה ששחרור חייל חטוף ייעשה רק תמורת מספר אסירים בודד וששחרור גופה יהיה תמורת שחרור גופה. על פי הפרסומים, הוועדה שבה היו חברים גם פרופ' אסא כשר והאלוף (מיל') עמוס ירון, קבעה לכאורה גם ארבע מדרגות למחויבות המדינה לאזרחיה, לפי סדר יורד: חייל שנשבה בפעילות מבצעית, ישראלי שנפל בשבי עקב פעילות טרור, אזרח ישראל שחצה בטעות את הגבול ונפל בשבי, ואזרח שחצה בטעות את הגבול ונפל בשבי.

 

עוזי דיין. "צריך להיזהר מאווירה שכבר התנסינו בה, של תשלום מחירים בלתי נסבלים" // צילום: יהודה בן יתח

דיין מגבש הצעת חוק שתסדיר את המלצות ועדת שמגר ומזהיר מפני "אווירה שכבר התנסינו בה, של תשלום מחירים בלתי נסבלים שפוגעים בכולנו ובפרט במשפחות רבות אחרות שהופכות לקורבנות טרור, ואף מחלישה את הלחימה שלנו בטרור. מצד שני, האמירה 'הומני תמורת הומני' היא אמירה שחמאס לא מכיר.

"העדיפות הראשונה לכן", מבהיר דיין, "היא לשחרר חטופים ובני ערובה באופן צבאי, בכוח, ישיר או עקיף - אם יהיה מבצע בעזה - אפילו באמצעות חטיפת אנשי חמאס, ואיני מתכוון למחבלים. נהגנו כך בשנות ה־70 כשחטפנו גנרלים סורים, כדי לשחרר שלושה טייסים שנפלו בשבי הסורי (במבצע 'ארגז 3' שהוציאה לפועל סיירת מטכ"ל בפיקודו של יוני נתניהו ודיין שהיה סגנו).

"ודבר אחרון", מעיר דיין, "צריך להשאיר לרה"מ ולשר הביטחון גמישות קטנה ולא לומר שהכל אסור להם, שהרי יכולים להתפתח מצבים שבהם הטרור יחזיק בחטוף או בחטופים חיים, ואני לא חושב שישראל צריכה לומר באופן גורף: אני לא נותנת אף אחד תמורתם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו