"תאג"ד": מגיע להם צל"ש

כבר בטח הספקתם לשכוח, אבל היתה עונה ראשונה ל"תאג"ד" לפני קצת פחות מארבע שנים - זמן שבו כל כוכבי הסדרה היו יכולים כבר לצאת לאזרחות ואחרים היו יכולים להתגייס במקומם. אבל גם אם אתם לא בדיוק זוכרים את העלילה של העונה הראשונה עם הרוסים, התרופות והניסויים, זה לא ממש משנה, כי מה שנותר ממנה זו פציעתה של רותם בסוף העונה מרסיס בצווארה, אירוע שגם פותח את העונה הנוכחית.

צוות ה"תאג"ד" אורז את עצמו ועובר לזירה חדשה - העונה הנוכחית מתמקדת ברמת הגולן. בסוריה משתוללת מלחמת אזרחים ומדי יום מגיעים לגבול פצועים סורים, שצוות ה"תאג"ד" מטפל בהם. הצוות עולה לתפוס קו ולהחליף גדוד של גולני, שכמיטב המסורת והאיבה בין גולני לצנחנים, משאיר להם חדר "תאג"ד" מצחין ומלוכלך. הצוות מקבל גם קבלת פנים "מיוחדת" מצוות הטנ"צ (טיפול נמרץ צבאי) המקומי, שנחשב בכיר, מנוסה ומאומן יותר, ולכן מתנשא על החדשים בגזרה.

הסיפור המרכזי של העונה הוא של עומר (דניאל ליטמן), הרופא הגדודי שאחיו נעדר בסוריה כבר כמה שנים. הוא אמור היה לעזוב את הרמה ל-‭,669‬ אבל אירוע מסוים גורם לו להישאר עם צוות ה"תאג"ד", שאותו הוא מערב בסיפור המסתורי.

"תאג"ד" נחשבה כבר בעונתה הראשונה לסיפור הצלחה. סדרות ישראליות שעוסקות בצבא היו תמיד מקור לעניין, בגלל הקונפליקטים, בגלל ההווי שכולנו מכירים ומשום שאין מישהו שלא עבר את זה או מכיר מישהו קרוב שעבר את החוויות שנראות על המסך. כאלה היו "טירונות" ו"מילואים" וכמובן הסרטים "שתי אצבעות מצידון", "אפס ביחסי אנוש" ואפילו "גבעת חלפון אינה עונה", שהכניסו את צה"ל אליכם הביתה ושיקפו במידה מסוימת את ההגדרה "צבא העם". "תאג"ד" הצליחה גם ברמה הבינלאומית, כאשר נמכרה לארה"ב והופקה מחדש בשם "68 ויסקי" המספרת על יחידת חובשים אמריקנית באפגניסטן.

"תאג"ד" שומרת על האותנטיות הצבאית, שנדמה שיש בה דברים שנשארו למרות התחלפות הדורות: הדיבור נשאר אותו הדיבור, הפלוצים בין החבר'ה וכן גם האתוס. הסדרה מצליחה למצוא את האיזון המושלם בין הצחוקים בשק"ם לבין החרדה והלחץ בטיפול בילדים סורים. היא מצליחה לתת לכל דמות להתפתח בתוך הקבוצה ומוצאת נקודות השקה שבהן כל הסיפורים מתחברים.

•תומר קאפון: הסיבה האמיתית לעזיבתי את "תאג"ד"

•גאווה ישראלית: תאג"ד נמכרה לאמריקנים

•כך נראית "תאג"ד" האמריקנית

"תאג"ד" עושה עבודה מצוינת בכל מה שקשור בצילום הסצנות, בעיקר אלה הממחישות תנאי קרב או תנאי לחץ. אבל לפעמים נדמה שהרצון ליצור בהילות ודחיפות גרם ליוצרים לבחור בפתרון הפחות נכון. כך למשל כשליה (שירה נאור) רצה לחדר המיון, המצלמה רודפת אחריה בלי מייצב, וזה אמנם היה (ככל הנראה) מכוון, אבל ניתן להשיג את אותו אפקט בצורה מעודנת יותר ולא לגרום לזה להיראות כמו טעות.

בימים אלה, כשבני הנוער המועמדים לגיוס שואבים השראה מנועה קירל, שמשחקת חיילת בבוץ הווייטנאמי והולכת הביתה בחמש וחצי, דווקא סדרות כמו "תאג"ד" חשובות בשיקוף המציאות וכן גם החדרת מוטיבציה לצעירים להתגייס לשירות משמעותי.

"תאג"ד" עונה ‭ yes VOD ,2טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו