בונים בלי בקרה

חקירת המשטרה על קריסת חניון הברזל ברמת החייל בשנת 2016 ארכה כמעט ארבע שנים. 6 אנשים קיפחו את חייהם באסון. אסון ורסאי ב-2001 הביא למותם של 23 בני אדם ולפציעתם של 380 נוספים. האירוע הוליד ספר עב כרס של המלצות ותובנות, שטרם יושמו בחלוף 20 שנה כמעט.

ההמלצה העיקרית הייתה להקים מכוני בקרה ברישוי ממשלתי ובהסמכה בין לאומית - גופים חיצוניים, מקצועיים ובלתי תלויים, שאמורים ללוות את תהליך הבנייה משלב הבקשות להיתרים ועד לאישור האכלוס.

אותם מכונים אמורים גם להקל על היזמים בהליך הרישוי והבנייה, כאשר הזמנים לאישורים וגובה האגרות כתובים ומוגדרים מראש על ידי המחוקק, אבל מטרתם החשובה ביותר היא לעשות סדר בענף הכאוטי.

בעקבות ההמלצות, בשנת 2016 יצא קול קורא של מינהל התכנון להקמת מכוני בקרה, ובשנת 2018 עבר החוק המחייב לבנות בסיוע המכונים. אולם, בגלל לחץ של קבלנים וגופים נוספים, ברגע האחרון הוחלט שהשנה הראשונה לחוק תהיה שנה וולונטרית. כלומר, יזם יוכל לבחור אם להסתייע בשירותי מכון בקרה או לא.

כדי לעודד את ליווי הבנייה על ידי מכוני הבקרה, המדינה החליטה לסבסד ליזמים את עלויות הבקרה. באופן טבעי, מי שהביעו התנגדות נחרצת לחוק הם חברי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שמביאים להארכת השנה הוולונטרית פעם אחר פעם. כבר שש פעמים נדחתה כניסתו של החוק לתוקף. מדובר על תקופה של למעלה משנתיים.

לטענת אחד מבעלי מכוני הבקרה, "הקבלנים לא רוצים שמישהו יסתובב להם בין הרגליים ויבדוק את עבודתם. הבלגן משרת אותם כאשר מרחב התמרון שלהם גדול יותר".

״יש אינטרס ציבורי ראשון במעלה להתחיל לחייב יזמים לעבוד בסיוע מכוני הבקרה", טוענים באיגוד לשכת המסחר. "מטרתם להבטיח שהבניינים יהיו חזקים, יעמדו בתקנים, המרפסות שלהם לא יקרסו, ולהבטיח לציבור רוכשי הדירות בישראל איכות גבוהה״.

עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר פנה אל שר הפנים ח"כ אריה מכלוף דרעי בבקשה לא לאשר את המשך הוראת השעה בעניין דחיית תקופת ההיערכות של מכוני הבקרה (תיקון 122 לחוק התכנון והבנייה). "הקמת מכוני הבקרה הם הכרח המציאות ודחיית חובת השימוש בהם תפגע במאמצים להסדרת תהליך רישוי ובטיחות הבנייה, בטיחות העובדים וציבור רוכשי הדירות בישראל", הוא אומר.

"דם הרוגי ורסאי זועק, אבל השיירה כדרכה עוברת", אומר שמוליק אדמון מחברת גאודע מכוני בקרה. "הממשלה והכנסת חונקים באהבה את מכוני הבקרה ומייחלים לפרח כי ייבש וייבול מעצמו".

בעיות מהותיות

מנגד, לפני כשלושה שבועות הגישו ראשי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התאחדות האדריכלים ואיגוד מהנדסי תשתיות לבניה הצעה משותפת למינהל התכנון לביטול מכוני הבקרה אלא אם יפעלו וולונטרית כפי שקורה היום. זאת למרות שברור שהפעלה וולונטרית מרוקנת מתוכן את הנושא.

״חרף הזמן הרב בו ניתנה לענף האפשרות לעשות שימוש במכוני הבקרה באופן וולונטרי, מעטות מאוד הבקשות שהגיעו לפתחם ומעטות הבקשות שאושרו", אומרים המתנגדים למכונים. "עיון בתקנות מעלה בעיות מהותיות אשר ישתקו את ענף הבנייה, או למצער יעכבו את הפרויקטים מסיבות לא ענייניות".

אז איפה עומדים הדברים כעת? שוב דחיה, כמה לא מפתיע. שר הפנים דרעי הגיש הצעה לתיקון חוק התכנון והבנייה להארכה נוספת של עוד שנה לתקופת ההיערכות של מכוני הבקרה להליכי רישוי ובנייה. החובה ליישמם בכל בנייה רוויה תחל למעשה רק ביוני 2021. וגם זאת רק אם לא תהיה דחייה נוספת.

בהצעת החוק נכתב: "לאור הנתונים האמורים ועל מנת לאפשר מיצוי תקופת ההיערכות ובחינת המנגנון הקיים של ביצוע בקרת התוכן במכוני הבקרה ובחינת התהליכים ומשמעותם, נדרשת תקופת היערכות נוספת בטרם החלת חובה גורפת על בקרה במכון כפי שנקבע בחוק המקורי".

אדריכל הוגו שפנגנטל לשעבר מנכ״ל מכון בקרת הבנייה הישראלי מדגיש שהעבודה עם מכוני הבקרה תשפר את איכות הבנייה. "הגורמים שטוענים לעיכוב בהוצאת היתרי בנייה מטעים את הציבור. המבקרים אפילו לא התנסו בעבודה עם המכונים. מהניסיון שלי בעשרות פרויקטים יש תיאום מלא בין כל הגורמים העוסקים בתחום".