החברה החרדית מצטרפת בענק לסצנת היין הישראלית

הצטרפות המגזר החרדי לסצנת היין בארץ לא באמת מפתיעה. הרי היין הוא "בילט־אין" בתרבות החיים היהודית - קידוש בכל שבת, כחלק ממצוות השמחה בחגים, באמירת "לחיים" במפגשים חסידיים ועוד. ובכל זאת, רק עכשיו, כעשור וחצי או שניים אחרי פריחת יקבי הבוטיק בארץ, יותר ויותר צעירים חרדים מתעניינים ביין, טועמים יין, מקימים פורומי יין (בין השאר, "טועמיה", "יינות כשרים" ו"kosher wine & food"), אוספים יין, נפגשים לטעימות ייעודיות ואפילו לומדים ומייצרים יין - והם סוחפים אחריהם גם את שכבת הגיל המבוגרת יותר. אם עד לא מזמן היינות הפופולריים במגזר היו יינות הקידוש הממותקים להחריד, הרי כיום אנו עדים למהפכה של ממש ולמעבר ברור לכיוון יינות האיכות היבשים.

מכון לומדה החרדי־ירושלמי, מרכז הכשרה מקצועי, מפעיל תוכנית ללימודי יין המשלבת לימודים עיוניים ומעשיים בייצור יין ובהקמת יקבי בוטיק. המחזור החמישי של התוכנית, שכבר קנתה לעצמה שם ומוניטין בקרב חובבי היין של המגזר, עומד לקראת סיום בימים אלו. את התוכנית מרכז היינן הוותיק פטריק חבבו, אקס יקבי בנימינה וירושלים, וכיום יינן יקב "לה סיטאדל דה דיאמנט" שבכפר רות.

"המגוון האנושי בקורסים הללו נפלא - מגיעים מכל רחבי המגזר החרדי, ורמת השאלות שלהם מאתגרת לעיתים גם אותי. הם לומדים יין בפלפול, ממש כמו שהם לומדים גמרא", הוא מספר. חלק מהבוגרים כבר השתלבו בענף היין כייננים, כמקימים יקבי בוטיק, ואף כמשגיחים ביקבים הגדולים או בייצור יין כשר בחו"ל. אנחנו ספרנו לפחות עשרה יקבי בוטיק חרדיים שכבר פועלים היום, הנה שתי דוגמאות.

פערי השפה

אברהם פוזן (33) הוא בוגר המחזור הראשון בלומדה. בני־ברקי לשעבר ותושב לוד בהווה, שמשתייך לתת הזרם הנקרא "חזונאישניקים" בעגה החרדית (תלמידי הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל, ממעצבי דרכה של היהדות הליטאית־חרדית בישראל, שנודעו בהקפדות יתרות), מלווה את יקב מצודה מאז הקמתו ב־2011, ובשנתיים האחרונות משמש גם היינן בפועל של היקב. "היקב הוקם על ידי יאיר שטרנהרץ, יזם נדל"ן חרדי, בבניין לשימור בשכונת גאולה בירושלים, אולם מהר מאוד המקום הפך צר מלהכיל הכל, ועברנו למשכננו הנוכחי שבגבעת יערים. אני באופן אישי צורך בשר משחיטה מיוחדת ובמוצרים מהכנה עצמית, ולכן סקרן אותי גם לדעת להכין יין. כשהצטרפתי ללימודים, פשוט נכבשתי בתחום".

היקב ממוקם לצידו של חורש טבעי על צלע הר ומשקיף לנוף מרהיב. ספסלים לפיקניק וערסלים מפוזרים מסביב, כמו גם עצי פרי ומקומות למנגל. לא מעט קבוצות ובודדים מגיעים לשם לביקורים ולטעימות, "ופעמים רבות נוצרות אצלנו חברויות נפלאות דווקא בין חרדים לחילונים", מספר אליהו בש, מנהל היקב בשנה האחרונה.

"אנחנו קולטים ענבים בעיקר מהגליל העליון, מהגליל המערבי ומהשומרון", מספר פוזן, "אבל גם מאזורים אחרים, ומי שמלווה אותי ומייעץ ליקב הוא ששון בן אהרון מיקב מוני, שהידע והניסיון שלו הם ממש אוצר".

המכירות של היקב, כמו גם מכירותיהם של יקבים בבעלות חרדית נוספים, מופנות ברובן בשלב זה בעיקר לקהל צרכנים מהמגזר, ולא רק מתוך בחירה - עדיין קיים פער בין רמת היין לבין יכולת השיווק והשפה החרדית, שלא תמיד נפגשות עם זו הישראלית־חילונית: "כשאני מגיע לחנות בתל אביב להציע את היינות שלנו, ישר מזהים אותי כמשגיח כשרות ולא כאיש מכירות יין לגיטימי", אומר בתסכול מסוים מוטי אבוביץ, חסיד גור המשווק את יינות יקב חבל יהודה, "ורק אם מסכימים לטעום מהיין ומתפתחת שיחה, מצליחים לראות גם מבעד לחליפה השחורה שלי..."

כשר - ואיכותי

את יקב חבל יהודה הקים הרב גבריאל אדלר (41), חסיד גור המשמש רב בישיבה בירושלים, מתוך הבנה שלפיה "כאיש חינוך יהיה לי קשה מאוד לממן את חתונות הילדים". תחילה הוא שיווק יינות של יקבים אחרים, ולאחר כמה שנים החליט לייצר יין משלו, לא לפני שקיבל את ברכת הדרך מהאדמו"ר מגור. הוא רכש ציוד מתקדם ("לא חסכתי בכלום, קניתי את הציוד הכי טוב שיש"), שכר מקום במושב זָנוח, ליד בית שמש, ובבציר האחרון כבר התקין עשרות אלפי ליטרים של יין, בעזרת היינן המוערך יותם שרון, שחתום על הבקבוקים.

לפי דרישת לקוחותיהם, מתמקדים יקבי המגזר בשלב זה בעיקר ביינות אדומים ובסגנון יינות שופע ועמוס פרי. "בציבור החרדי היין הלבן עדיין לא תפס. הוא נחשב נחות, לא ממש יין, אולי משום שבמקורות יין תמיד היה אדום", אומר אדלר, ובש מוסיף, "אף שיין לבן מוכן למכירה מוקדם יותר מאדום, מה שיכול לסייע לתזרים העסקי - הביקוש אליו במגזר נמוך. מאידך יש היום שכבה הולכת ומתרחבת של חרדים שמחפשים יין אדום איכותי בהכשר הבד"ץ ואין להם בעיה להוציא על זה כסף. הציבור הזה צורך מותגי יין מוכרים כמו 'קסטל', 'רמת הגולן' או 'יתיר', אבל בהחלט מחפש גם לגוון עם יקבי בוטיק עם הכשרות המתאימה".

רשמי טעימה

קברנה סוביניון "סטף" 2017, יקב מצודה - קברנה עשוי היטב מסדרת הכניסה של היקב, שענביו מגיעים בעיקר מהרי יהודה. האשכולות עוברים השריה קרה לפני הסחיטה למיצוי טעמים. צבע היין בורדו־שחור כהה ואטום, אף דובדבני משולב וניל, פה רחב וקטיפתי. 100 שקלים.

מרלו "רזיאל", 2016, יקב מצודה - הותקן מענבים שגדלו בכרם ספסופה שבגליל העליון והתבגרו 18 חודשים בחביות, כ־50% מהן חדשות. ניחוח מאופק של פרי כהה ובשל, מעט ירקרקות אופיינית לזן ופלפל שחור. מתפתח יפה בכוס וחושף רבדים עמוקים ונסתרים. יין עוצמתי ואלגנטי. 200 שקלים.

עדולם 2017, יקב חבל יהודה - יין חריג בנוף החרדי, שאינו עמוס פרי ומתק, אלא מפגין חומציות טובה ואלגנטיות. זהו ממסך הבסיס של היקב שהותקן מענבי קברנה, מרלו, פטי־ורדו ומעט סירה. היין לא עבר סינון. גוף היין בינוני והחומציות מאוזנת. השכיבו אותו לפחות חצי שנה בתנאים טובים והוא יפגין את מה שיש בו. 100 שקלים.

נחשון 2017, יקב חבל יהודה - בלנד המבוסס על רוב (55%) קברנה, רבע פטי־ורדו וכ־20% מרלו, והתיישן 20 חודשים בחבית. המון דובדבנים בשלים באף, שוקולד מריר ופלפל שחור. בחך היין עסיסי והרמוני, בעל גוף לעיס כמעט עם טנינים שיחזיקו אותו עוד הרבה שנים. יין נפלא! 155 שקלים.