"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זעקת המתמחים
12 היו"רים של אגודות הסטודנטים למשפטים מוחים: המשימה להשיג התמחות לאחר משבר הקורונה הפכה לכמעט בלתי אפשרית • בצעד תקדימי הצטרפו אליהם כל דיקני הפקולטות: "דחו את הארכת ההתמחות בשנה"
צילום: צילום ארכיון: קונטקט // טקס ההסמכה. "מקווים שישקלו את הדברים מחדש" (למצולמים אין קשר לכתבה) // צילום ארכיון: קונטקט

זעקת המתמחים

12 היו"רים של אגודות הסטודנטים למשפטים מוחים: המשימה להשיג התמחות לאחר משבר הקורונה הפכה לכמעט בלתי אפשרית • בצעד תקדימי הצטרפו אליהם כל דיקני הפקולטות: "דחו את הארכת ההתמחות בשנה"

יאיר אלטמן
, עודכן

יושבי הראש של 12 אגודות הסטודנטים למשפטים, בתמיכת התאחדות הסטודנטים והדיקנים מכל מוסדות הלימוד האקדמיים, ביקשו מיו"ר לשכת עורכי הדין לעכב את הארכת ההתמחות מ־12 ל־18 חודשים. למעשה, הללו ביקשו מהיו"ר, עו"ד אבי חימי, לדחות את יישום התיקון לחוק שמאריך אתמשך ההתמחות. זאת, לאור המשבר הכלכלי הנוכחי, שלטענתם פגיעתו בציבור המתמחים היא משמעותית.

התיקון לחוק המדובר עבר בכנסת ב־2017, לאחר מאבק שניהלה הלשכה בנושא. החוק עוכב כך שלא יחול על מי שכבר היו בהליך הלימודים או ההתמחות. המחזור הראשון שהחוק יחול עליו הוא סטודנטים למשפטים אשר מתחילים את התמחותם בחודש יולי הקרוב. למעשה, המשמעות של הארכת תקופת ההתמחות היא שמספר תקני ההתמחות מצטמצם - בראש ובראשונה לאורשיקולים תקציבייםבמשרדים (הפרטיים והציבוריים כאחד).

יריד ההתמחות באונ' העברית. "להפחית את הפגיעה בדור העתיד"
יריד ההתמחות באונ' העברית. "להפחית את הפגיעה בדור העתיד"

נוסף על צמצום התקנים המובנה באופן יישום החוק החדש, כעת, בשל נגיף הקורונה והשלכותיו הכלכליות, המשרדים נאלצים לצמצם עוד יותר את התקנים. המשמעות - מאות סטודנטיות וסטודנטים שהשקיעו כסף, זמן ומשאבים רבים במהלך לימודיהם, לא ימצאו מקום להתמחות. יתרה מזו, כבר עכשיו סטודנטים מדווחים על הודעות ביטול לראיונות התמחות, דחיית התמחות ועוד.

"דוחים את הפנייה"

הפנייה, שבצעד חריג זכתה לתמיכתם המפורשת של 12 הדיקניות והדיקנים של כל בתי הספר למשפטים בישראל, כבר זכתה לתשובה מטעמו של עו"ד גלעד וקסלר, מנהל מקצועי של מערך ההתמחות בלשכת עורכי הדין. וקסלר דחה את הבקשה על הסף ואף ציין כי הלשכה תתנגד לכל מהלך שכזה.

"עמדתה של לשכת עורכי הדין היא שהתמחות ראויה היא בת 18 חודשים לפחות. כך סברו גם ועדות ציבוריות שבדקו את הנושא, וכך היה גם בעבר, עד לקיצורה לשנה אחת בלבד על ידי הכנסת - למורת רוחה של הלשכה", כתב וקסלר, וציין כי תשובתו היא על דעתו של יו"ר הלשכהאבי חימיויו"ר ועדת ההתמחות הארצית, עו"ד ואיל חלאילה.

יו"ר הלשכה, עו"ד אבי חימי // צילום ארכיון: אריק סולטן
יו"ר הלשכה, עו"ד אבי חימי // צילום ארכיון: אריק סולטן

"הוראות המעבר קבעו תקופה ארוכה מן המקובל בחקיקה בדרך כלל לתחולת החוק, כך שההארכה לא תחול על מי שכבר החלו או סיימו לימודי משפטים לפני תיקון החוק. כל מי שהחלו בלימודי המשפטים לאחר תאריך זה, עשו זאת בידיעה ברורה שתקופת התמחותם תהיה בת 18 חודשים".

אלא שהטענה של הסטודנטים ושל הדיקנים היא לא בנוגע להארכת ההתמחות, כפי שכבר נתקבלה בחוק, אלא על דחיית ההארכה בשנה לאור הנסיבות המשמעותיות כתוצאה מהמשבר הכלכלי. על נקודה זו השיבו בלשכה: "הלשכה סבורה כי משבר הקורונה אינו קשור באופן ענייני לשאלתמשך ההתמחות, שעל הארכתה הוחלט לפני שלוש שנים, ורק מתוך התחשבות יתרה בסטודנטים למשפטים נדחה יישומה עד לעת הזאת. לפיכך אין בכוונת הלשכה לפעול לדחיית תחולת החוק, והיא אף תתנגד לכל ניסיון כזה".

הדיקנים מתגייסים

לאחר שלשכת עורכי הדין דחתה את הפנייה על הסף, הגיבו 12 יושבי הראש של אגודות הסטודנטים למשפטים ואמרו: "אם היינו עונים על מבחן במשפטים כמו שהלשכה ענתה לנו, היינו מקבלים ציון אפס. מסיבה שלא ברורה לנו, בקשה מסודרת, מנומקת ועניינית שלנו נענתהבצורה מזלזלת. אנחנו לא מבקשים הסכמה בהכרח, אלא לכל הפחות התייחסות עניינית. אנחנו מקווים מאוד שהשר ויושב ראש הלשכה ישקלו את הדברים מחדש, ידאגו לסטודנטים ויעמדו לימיננו גם הפעם". כאמור, התערבותם של אנשי האקדמיה בעניין היא חריגה.

ד"ר יופי תירוש, ראש בית הספר למשפטים במכללת ספיר, התייחסה לאחר קבלת מכתב הדחייה מלשכת עורכי הדין ואמרה: "בצעד חסר תקדים, מצאו לנכון דיקני הפקולטות ובתי הספר למשפטים להצטרף לפניית הסטודנטים למשפטים ללשכת עורכי הדין ולבקש שתתגייס להפחתת הפגיעה הקשה בדור העתיד של המשפטנים. תקופה יוצאת דופן מצריכה גמישות מחשבתית והתגייסות אחראית להפחתת נזקי משבר הקורונה. צוואר הבקבוק שנוצר כתוצאה מהוצאת מתמחים לחל"ת, ישפיע לא רק על המתמחים היום, אלא גם על דחיית ההתמחות של המחזורים העתידיים.

לכן, יש קונצנזוס בקרב הדיקנים שחשוב לדחות את הרפורמה של הארכת ההתמחות לשנה וחצי, כדי למנוע צוואר בקבוק כפול ופגיעה במאות מתמחים עכשיו ובמחזורים הקרובים. תשובת לשכת עורכי הדין שלפיה ׳משבר הקורונה אינו קשור באופן ענייני לשאלת ההתמחות׳ מותירה תחושה שהנושא לא נשקל לעומקו".

"ויתרו על המתמחים"

מצטיינת דיקן מאוניברסיטה מובילה שמסיימת את לימודיה השנה, סיפרה ל"ישראל היום" כי "אחרי שלוש שנים של עבודה קשה בתוך מסגרת הלימודים ומחוץ לה, הגיע רגע השיא של הראיונות להתמחות. ביליתי שעות ארוכות בהכרת המשרדים השונים והתחומים שהם עוסקים בהם, כדי לקבל החלטה מושכלת היכן אני רוצה להתראיין".

עוד הוסיפה: "במסגרת הבדיקה גיליתי שבעקבות הארכת תקופת ההתמחות, משרדים רבים צמצמו את כמות התקנים שהם מציעים, והתחרות הקשה הפכה קשה אף יותר. וכאילו רוע הגזירה לא היה נורא מספיק, בעקבות השבר הכלכלי התקנים הצטמצמו כעת אף יותר, עד לכדי מצב שבו ממשרד נחשב הודיעו לי שוויתרו לחלוטין על העסקת מתמחים בשנת 2021, ולכן לא יראיינו אותי למשרה. אני לא יכולה להסביר כמה הנסיבות האלה מוסיפות ללחץ הגדול ממילא ולחשש שאפילו בתור סטודנטית מצטיינת עם נתוני העסקה מצוינים אני עלולה למצוא את עצמי ללא מקום להתמחות בו בכלל".

במשרד המשפטים בחרו שלא להגיב לדברים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...