"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החוק הנורבגי הוסר מסדר היום

,עודכן
מליאת הכנסת // צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

ההצבעה על החוק הנורבגי שתוכננה להתקיים היום (רביעי) במליאת הכנסת, תידחה לשבוע הבא. החוק הנורבגי, שנועד לאפשר לשרים או סגני שרים להתפטר מהכנסת וכך להכניס במקומם את הבאים אחריהם ברשימה, היה אמור לעלות לאישור בקריאה טרומית ואז לעבור להמשך דיון בוועדת החוקה של הכנסת. עם זאת, חילוקי דעות בתוך הקואליציה מנעו את הבאת החוק להצבעה בשלב זה.

הצורך בחוק הנורבגי הפך להכרחי משום ש־12 מתוך 15 הח"כים של כחול לבן צורפו כשרים לממשלה, ולכן נותרו רק 3 ח"כים שייצגו את הסיעה בכנסת. לפי הערכות, עלותו של החוק כ־1.5 מיליון שקלים לכל ח"כ.

עוד בנושא:

הערב: השבעה יוצאת דופן בכנסת

הכירו את הממשלה ה־35: חלוקת השרים המסתמנת

בכיר בליכוד: "רגב לא מתאימה למשרד החוץ"

"רבים הספידו את עידן נתניהו במשך השנים - אני עדיין כאן אבל חלקם כבר לא"

אתמול אישרה הוועדה המסדרת, בתום דיון סוער, את בקשת הקואליציה לזרז את חקיקת החוק - בעזרת הענקת פטור "מחובת הנחה". לכן לא יהיה צורך להמתין 45 יום כפי שנדרש לגבי הצעת חוק פרטית. כמו כן, תובא היום לאישור הצעת חוק שתאפשר למי שייכנס לכנסת עם החוק הנורבגי להודיע בתוך 24 שעות בכתב ליו"ר הכנסת לאיזו סיעה הוא מבקש להשתייך. ההצעה באה במקום "החוק הנורבגי המדלג" שעליו מתחו שופטי בג"ץ ביקורת.

עימות בין גנץ למיקי לוי // צילום: ערוץ הכנסת

באופוזיציה הביעו שביעות רצון מההחלטה שלא להביא היום לאישור הכנסת את החוק הנורבגי בשל חילוקי דעות בין סיעות הקואליציה. מסיעת יש עתיד – תל"ם נמסר בתגובה כי "בין אם היו אלו חילוקי הדעות בקואליציה ובין אם מישהו בממשלה המנותקת הזו ראה את קשיי הציבור, טוב שהחוק הנורבגי עף משולחן הכנסת.

"בשבוע בו הממשלה מחלקת לעצמה ג'ובים כאילו אין בישראל משבר כלכלי חמור אסור להמשיך בחגיגות הבזבוזים. ישנם מעל מיליון מובטלים, עצמאים ועסקים שקורסים שהיו שמחים לקבל את 100 מיליון השקלים שיעלה החוק הנורבגי לקדנציה הקרובה".

המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בקידום החוק הנורבגי. בחוות דעת שכתבה ד"ר חן פרידברג היא ציינה כי "ללא החוק לא יהיו מספיק ח"כים כדי לבצע את העבודה הפרלמנטרית בתחום החקיקה, לא כל שכן בתחום הפיקוח". לדעתה, "החוק הנורבגי יחזק את הכנסת, שמספר חבריה קטן ביחס לפרלמנטים בעולם. הסוגיה בולטת שבעתיים נוכח המצב של הממשלה החדשה החריגה בגודלה - 34 שרים בעת הקמתה וכידוע, חברי הממשלה אינם רשאים לבצע עבודה פרלמנטרית ולמעשה נגרעים מעבודת הפרלמנט. כך שאם כל השרים וסגני השרים בממשלה ה־35 יכהנו גם כח"כים - פחות מ־80 ח"כים יהיו פנויים לעבודה פרלמנטרית - מספר נמוך באופן מגוחך".

במסגרת החוק הנורבגי אמורים להיכנס חמשת המועמדים הבאים ברשימת כחול לבן לכנסת ה־23, כאשר הראשון ברשימה הוא יוראי להב־הרצנו, שיצטרף ליש עתיד. לעומת זאת ארבע המועמדות שלאחר מכן יצטרפו קרוב לוודאי לכחול לבן. מדובר במיכל קוטלר־וונש, עינב קאבלה, תהילה פרידמן והילה שי וזאן.

בין שרי הליכוד יתפטרו שניים ובמקומם ייכנסו אריאל קלנר ואוסנת מארק. מש"ס יתפטרו שלושה שרים ו/או סגני שרים, ובמקומם יצטרפו אוריאל בוסו, ברוך גזאיי ויוסי טייב. ביהדות התורה ייכנסו במסגרת החוק הנורבגי ח"כ אחד או שניים חדשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר