לא לדתיים בלבד: הלהיט החדש ברשת

אם תראו אותם ברחוב, עם פאות ארוכות, כיפות גדולות וציציות משתלשלות, רוב הסיכויים שלא תצליחו לנחש מה התחביב שלהם, אבל מספיק לצפות בסרטון אחד כדי להבין שהם יודעים מה הם עושים וגם נהנים מזה: "ראפרשה", שלושה חברים ממושב זמרת שבעוטף עזה שעושים ראפ על פרשת השבוע ומפרסמים באינסטגרם, בטוויטר וביוטיוב. הם יורים את המילים בקצב מהיר, התנועות שלהם משוחררות וגם הלשון – ששולחת עקיצות פוליטיות לכל עבר; נתניהו, בנט ורפי פרץ, כולם כבר ספגו מהם עקיצות, ועוד היד נטויה. בתוך שבועות ספורים בלבד הם הפכו ללהיט ברשת, והיד עוד נטויה.

"בסוף כל הסיפור הוא של פאן וצחוקים, ואנחנו מאוד משתדלים שהתוכן לא יגלוש לפסים לא ראויים", אומר אביאור פריימן (32), מורה-מחנך בכיתה ג' בבית ספר יסודי ואחד מחברי ההרכב, "אבל ביקורת אנחנו נותנים ובכיף, במיוחד בקטע הפוליטי". "אין לנו אג'נדה פוליטית" ממשיך אברהם רבינוביץ (31), שמתפרנס מארגון טיולים לאתיופיה, "וכנראה ששלושתנו רחוקים אחד מהשני על הסקאלה הפוליטית, כך שאנחנו צוחקים גם על ימין וגם על שמאל ומסתכלים למציאות בעיניים". הצלע השלישית בהרכב הוא דוד, בן גילם.

פעם בשבוע הם נפגשים במרפסת כדי לכתוב את קטע הראפ השבועי שעוסק בפרשת השבוע וגם בפרשיות השבוע האקטואליות: הקורונה, המשבר הפוליטי, וכן, גם המילה של גנץ. את הקטעים שכתבו הם מבצעים מול מצלמה ומפיצים בערוץ היוטיוב שלהם. הם בסיפור כבר כמה שבועות, אבל רק עכשיו זכו לוויראליות המיוחלת, עם השירים האחרונים לפרשיות תזריע-מצורע ובהר-בחוקותיי שחרכו את הרשתות החברתיות ורצו בוואטסאפ ובטוויטר, שם הגיע למאות אלפי צופים. "בסוף השבוע האחרון הגיעו אליי הודעות מחברים מהתיכון שלא דיברתי איתם שנים", אומר אברהם, "אחרי שהם קיבלו את הסרטון בקבוצות של המשפחה שלהם. היו גם אנשים מחו"ל שיצרו קשר, ואפילו גיא זוהר שיתף את הסרטון לעוקבים שלו בטוויטר".

איך הכול התחיל?

אביאור: "בכל פורים, כטוב לבנו ביין, אנחנו מוציאים רמקול ושמים ביט ומתחילים לאלתר. לדוד, החבר, כבר רץ בראש הרבה זמן הרצון לעשות ראפ על הפרשה, ואחרי פורים האחרון שהיה מוצלח, הוא כתב קטע ראשון לפרשת ויקהל-פקודי, הוצאנו אותו ומאז אנחנו ממשיכים כל שבוע להוציא קטע חדש ולהשתפר".

ומה אומרים התלמידים שלך על הראפ?

"עוד לא קיבלתי מהם תגובה רשמית... אבל חבר סיפר לי שהוא שמע את הבן שלו, שהוא תלמיד שלי, מזמזם את אחד הקטעים שלנו...".

להתקשר בנשמות הראפרים

את הטקסטים כותבים אברהם ודוד, ולפעמים גם אביאור, שאחראי על הביצוע יחד עם אברהם, נותן כתף. "אברהם הוא המאסטר", אומר אביאור, "הוא ממש חובב של התחום. אני פחות, אבל כמו שכשצדיק נפטר מתקשרים בנשמתו, עכשיו אני מתחיל להתקשר בנשמות הראפרים". "אני לא רוצה לאכזב את עדת המעריצים", אומר אברהם בחיוך, "אבל אנחנו מקדישים לזה מעט זמן יחסית. כותבים את הקטע ביום חמישי, נפגשים יום שישי באמצע הבישולים כדי לצלם, ומעלים לרשת לקראת שבת". "תכל'ס אנחנו בעיקר מחפשים שעה חופש מהבית באמצע כל ההכנות", צוחק אביאור, "והופכים את זה לאידאולוגיה".

ואתם ממש יושבים ולומדים את הפרשה כדי להכין את הקטע השבועי?

אברהם: "זה התירוץ שלנו איך אנחנו יודעים מה הפרשה לפני שבת".

אביאור: "בזכות הקטעים שלנו אנשים מתחברים לפרשה מכיוונים שונים: חלק מהאנשים אמרו לי שבזכותנו הם יודעים מה להגיד בשולחן השבת, וחלק אמרו לי שבגללנו הם יודעים מה היה השבוע בחדשות".

למרות שראפ בדרך כלל כולל שפה פוגענית וגסה, "ראפרשה", כמתחייב משמם, שומרים על שפה נקייה. רוב הזמן לפחות: "שפה נקייה היא קו אדום מבחינתנו", אומר אביאור, "אבל השבוע היה משפט גבולי שהחלטנו לוותר עליו רק בגלל שישבנו אצלי במרפסת ואשתי צנזרה... אנחנו לא באים להחזיר בשאלה ולא באים להחזיר בתשובה אלא ליהנות. אם על הדרך זה גם עושה טוב לאנשים ואם מישהו אמר לי השבוע שהוא בכה מרוב התרגשות לראות יהודים עם פאות עושים ראפ, אנחנו מאושרים...".

ומה התוכניות לעתיד?

אברהם: "אנחנו לא משויכים פוליטית, אבל אני מאמין שיהיו הרבה צחוקים על הממשלה החדשה".

אביאור: "אנחנו באים לעשות שמח ולהנגיש את הפרשה והיהדות בצורה יותר קלילה וכיפית מהמקובל ונמשיך לעשות את זה. זה התחיל לתפוס תאוצה בגלל הקורונה, אבל בסופו של דבר 'ראפרשה' זו התרפיה שלנו, תראפיה...".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו