הפעילות בנמל האיראני טרם חזרה לשגרה לאחר תקיפת הסייבר המיוחסת לישראל

תקיפת הנמל האיראני באמצעות סייבר שיוחסה היום (שני) לישראל על-ידי ה"וושינגטון פוסט" נראית כמו המשך המדיניות הישראלית של פגיעה חמורה מאוד ולא מידתית בגורם שאחראי לתקיפה נגדה, באמצעות פעולה שלא גוררת את הצדדים לעימות נרחב.

כמו בפעולות המכונות בישראל מב"מ, מערכה שבין המלחמות, ישראל לא נטלה אחריות על מתקפת הסייבר, ואף גורם ישראלי גם לא התייחס לדיווחים מעבר לים, אם כי על פניו, נראה כי הדיווח המלווה בתצלומי לוויין, אמין למדי.

לפי הדיווח ב"וושינגטון פוסט", ישראל וארה"ב ביצעו את המתקפה הקיברנטית על הנמל האיראני שהיד רג'אי בעיר בנדר עבאס שבדרום איראן, השוכנת לחופי מיצרי הורמוז ב-9 במאי. ה"וושינגטון פוסט" ציטט גורמים אמריקניים שלפיהם מדובר במתקפה "מדויקת ביותר", שאיראן ניסתה להסתיר את תוצאותיה.

עוד בנושא:

דיווח בארה"ב: ישראל עומדת מאחורי מתקפת הסייבר על הנמל באיראן

"תקיפת הסייבר הבהירה - גורם מערבי חזק הוציא לאיראן כרטיס אדום בוהק"

הלוויין חושף: איראן ממשיכה להתעצם בסוריה

לפי אותו גורם, נגרם "אי-סדר מוחלט", וצילומי הלוויין שפורסמו הראו גם פקקי ענק באורך קילומטרים בדרכים שהובילו לנמל. כמו כן, נראו ספינות מטען באזור ההמתנה הסמוך לנמל בצילומי לוויין מה-12 במאי, שלושה ימים לאחר תקיפת הסייבר שהתקיימה לכאורה.

גורמים רשמיים בארה"ב ומחוצה לה צוטטו עוד כאומרים שהם משערים כי המתקפה על הנמל בוצעה כפעולת תגמול על ניסיונה של איראן לבצע מתקפת סייבר במתקני המים בישראל. בישראל, אגב, פרסמו בנושא הודעה לקונית ב-26 באפריל, שלפיה "רשות המים ומערך הסייבר הלאומי" מעדכנים כי "לאחרונה זוהה ניסיון למתקפת סייבר על מערכות שליטה ובקרה במגזר המים. ניסיון התקיפה טופל על-ידי רשות המים ומערך הסייבר הלאומי. יודגש כי לא הייתה כל פגיעה באספקת המים והיא התנהלה ומתנהלת כסדרה". באותה הודעה האיראנים כלל לא הוזכרו.

כצפוי, אף גורם ישראלי לא התייחס לדיווחים בארה"ב, אך יו"ר המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, אלוף במיל' עמוס ידלין, כתב בחשבון הטוויטר שלו: "נראה שזאת תגובה ישראלית למתקפה האיראנית על מערכות מים וביוב ישראלית".

עוד הוסיף: "אם ישראל היא זאת שהגיבה על תקיפה איראנית שכוונה לתשתית אזרחית של מים וביוב, ישראל מבהירה שראוי להשאיר מערכות אזרחיות מחוץ לתחום הלחימה. זהו מסר משמעותי על פגיעות המערכת הכלכלית באיראן ליכולות סייבר ישראליות".

ל"ישראל היום" אמר ידלין: "היכולת האיראנית היא ליגה אחת מתחת ליכולת הישראלית, כי נראה שהם נכנסו למערכות המים הישראליות דרך האינטרנט, שזה פשוט יותר מאשר להיכנס למערכת שהיא מבודדת מהאינטרנט. הם לא הצליחו כנראה בגלל ההגנה".

עוד ציין כי "המבצע שיוחס לישראל מבהיר להם עד כמה הם פגיעים, ולפיכך סביר שהוא משדר הרתעה. אם כי כידוע, כשמנסים להשיג הרתעה אפשר גם להגיע להסלמה. קיים סיכון של תגובת נגד איראנית, אבל אני מעריך אותה בסבירות נמוכה, כי הם חושבים מה קרה להם".

ישראל כאמור לא נטלה אחריות על תקיפת הנמל האיראני, אך אין ספק שאם הייתה זו ישראל, היא הוכיחה יכולת סייבר השמורה למעצמות בלבד, שמצריכה בין היתר איסוף מודיעין מורכב על האויב, כלי סייבר מתקדמים ואולי אף יכולות לחדור לרשת המבודדת מרשת האינטרנט.

בפעולה זו, שהודלפה באופן רשמי ל"וושינגטון פוסט", ניסתה ככל הנראה ישראל לשדר מסר ברור לפיו ניסיון פגיעה ברשתות ביטחוניות הן במסגרת כללי המשחק, אך ניסיון פגיעה בתשתיות לאומיות אזרחיות אינן במסגרת החוקים כלל, ופעולות מסוג זה תענינה ביד קשה.מבחינת ישראל נראה כי ניסיון הפגיעה בתשתית המים האזרחית הייתה חציית קו אדום, שכן עד תקיפה זו, מרבית פעולות הסייבר האיראניות לא היו משמעותיות, וכללו לרוב נסיונות השתלטות על דפי אינטרנט כאלה ואחרים.

לאור החומרה הרבה של המהלך האיראני מבחינתה של ישראל, לפי הפרסומים בארצות הברית בישראל התקבלה החלטה להגיב בצורה לא מידתית.ל״ישראל היום״ נודע כי עד לרגע זה, כעשרה ימים לאחר התקיפה, לא הצליחו האיראנים להשיב את הפעילות בנמל לסדרה. נדמה כי באמצעות תקיפת הנמל והפרסומים הזרים, בישראל ניסו לשדר מסר חד: לא כדאי להתעסק עם ישראל בפעולות סייבר.

הרמטכ״ל, רא״ל אביב כוכבי, רמז בדבריו לדיווחים על התקיפה, ובטקס חילופי מפקד פיקוד העורף אמר היום: ״נמשיך לפעול בכלים צבאיים מגוונים ובשיטות לחימה ייחודיות לפגיעה באויב״.נדמה שגם שר הביטחון היוצא, נפתלי בנט, רמז בדבריו אתמול לתקיפה הישראלית כשאמר: "אסור לנו להרפות מאיראן לרגע. עלינו להגביר את הלחץ המדיני, הכלכלי, הצבאי, הטכנולוגי ולפעול גם בעוד ממדים".