מי שחי על הפלנטה הזאת לא יכול היה להתחמק בשבועות האחרונים מהבאזז התורן בנטפליקס - "הריקוד האחרון" - הדוקו המצליח ביותר של נטפליקס, שמתעד את עונת 1997-1998 של השיקגו בולז ובעיקר את אגדת הכדורסל מייקל ג'ורדן. הפרק האחרון בסדרה עלה אמש (שני). מלבד מייקל מקבלים לא מעט דקות מסך חבריו לקבוצה סקוטי פיפן, דניס רודמן, סטיב קר והמאמן פיל ג'קסון.
אין הרבה ספורטאים בעולם שהפכו לאגדות בקנה מידה של מייקל ג'ורדן. סופרמן, גיבור-על, ישו השחור ואפילו אלוהים הם רק חלק מהכינויים שליוו את הקריירה של ג'ורדן, שהפליא ביכולות הפנומנליות שלו להכריע משחקים, לסחוב על גבו את כל הקבוצה ולהציג כישרון שקם פעם בדור. הוא די נהנה מהכינויים האלה ובעצמו השתמש בהם לא פעם וגם מדבר על עצמו בגוף שלישי לא מעט.
• מייקל ג'ורדן סירב למאה מיליון דולר
• הרשת סוערת: מה קרה למייקל ג'ורדן?
הדוקו מלווה את ג'ורדן מהשנים הראשונות בתור שחקן צעיר, ומשרטט פרופיל של אדם מאוד תחרותי, על המגרש ומחוצה לו, ספורטאי מקצועי שדורש מעצמו הרבה ולא פחות מאלה שסובבים אותו. ג'ורדן הפך להיות המנהיג של הקבוצה, והכוח והתהילה שצבר גרמו לרוב יריביו פשוט לפחד ממנו. את אלה שלא פחדו ממנו הוא כיבד וידע לדרוס אותם בזמן ובמקום שמתאימים לו.
ג'ורדן לא רצה רק לנצח - הוא רצה לרמוס ולהשפיל את יריביו. גם כששיחק קלפים עם חברים הוא לא היה מוכן להפסיק לשחק עד שניצח ורוקן אותם. התחרותיות הפכה אותו לווינר שהוא. הוא תמיד מצא מוטיבציה בדמות יריבים מקבוצות אחרות שזרקו לו הערה או ניסו להקניט אותו, וכשאלה לא היו, הוא היה ממציא שנאמרו עליו דברים וכך מדליק לעצמו את אש המוטיבציה. כמו פר בזירה, הוא היה חייב תמיד שיהיה סדין אדום מול העיניים שלו כדי שיוכל להיכנס בו. וזה עבד.
אבל ג'ורדן, שהפך משחקן כדורסל מפורסם לאייקון תרבותי ולמותג כלכלי מצליח, פחד להביע דעה בנושאים שיכול היה לקדם כגון היחס לאפרו-אמריקנים, והעדיף למכור עוד זוג נעליים מאשר לעצבן מישהו. את האנשים בקהילה שציפתה ממנו לגיבוי, לא תראו בדוקו הזה.
"הריקוד האחרון" מעניק לחובבי הכדורסל שעות של גן עדן מזוקק עם קטעים ממשחקי הגמר בשנים השונות, והרבה קטעים מחדר ההלבשה ומאחורי הקלעים שכל חובב ספורט ישמח לראות. מייקל חביב לכל מי שלצדו אבל גם מפחיד ומאיים ולכן פוחדים להרגיז אותו. הוא עשה חיים קשים לחבריו לקבוצה כחלק מהאימון שלהם להתמודד עם שחקנים מקבוצות אחרות. הבעיה שלא תמיד מבינים אותו.
פרק שלם מוקדש "לבעיית ההימורים" שלו אף שלא מדובר באמת בבעיה. זה לא שהוא הפסיד את הבית שלו בקזינו. הוא, בניגוד לשחקנים האחרים שנהגו לערוך מסיבות עם סמים, אלכוהול ובחורות, התרחק מכל זה ומדי פעם הימר.
הדוקו הזה מזכיר לכל מי ששכח עד כמה היה כיף לראות משחקים של הבולז. אתה לא באמת אוהב ספורט אם אתה לא מעריך את ג'ורדן ואת הדרך שהוא עשה. נכון שהרבה פעמים זה בא על חשבון שחקנים אחרים בקבוצה, אבל בלעדיו הבולז לא היתה מגיעה לשש אליפויות. הוא זה שהביא את הגביע בשתי הידיים שלו, גם כשכבר היה עייף, חלש ומותש הוא ידע למצוא את כוחות-העל שלו ולעשות את הקסם שרק הוא ידע לעשות.
"הריקוד האחרון" היא אגדה שהיתה באמת ואתם צריכים לראות את זה כדי להאמין.
"הריקוד האחרון", נטפליקס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו