המשלוח היומי: סושי עם עמבה

היה חשש באוויר לפני שאושר המשלוח מג'קו סאן, האחות הקטנה, האסייאתית והסקסית של מסעדת השף ג'קו סטריט במחנה יהודה. ווטסאפים הוחלפו בין הגורמים השונים: האם הסושי ישרוד את המשלוח? האם האסתטיקה של המנה לא תיפגע? שהלא כאן מדובר בדיוק יפני קפדני, לא בפיתה עם מעורב שיסולח לה אם תשתה קצת טחינה בדרך. בג'קו סאן החלו לבצע משלוחים רק לפני שבוע, לאחר שהתייאשו מההקלות הלא מקלות על המסעדנים. זה עולם חדש ומפחיד, במיוחד לבר אסיאתי מוקפד שצריך עתה להחליף את כלי ההגשה המעוצבים והמיוחדים שלו בקופסאות פלסטיק.

המשלוח היומי: ספיישל ירושלים

בשליחות המוסד- רחמו הגדול

חומוסיות בירושלים: הרבה מעבר לאוכל

בסופו של יום, הסושי צלח את הדרך הארוכה ממחניודה לצפון העיר ללא פגע. המשלוח נארז כדבעי, ואפילו גרגר סומסום אחד לא נפרד מהאורז שחובר לו יחדיו. הבנתי את הדאגה של ג'קו: הם עמלו לפתוח את אחת הסושיות המיוחדות בירושלים, עם דלת כניסה סודית מהמקרר, משפט המחץ של שלומי ארבייטמן מעל הבר, כלים מיפן ואווירת פיוז'ן סודית - עכשיו לך תארוז את כל זה ותשלח בקטנוע. אבל זמנים קשים דורשים פתרונות לא קלים, ולפי העומס על השליחים – העם בציון דורש סושי איכותי, גם בפלסטיק.

כאמור, המחמאה הגדולה ביותר שניתן לתת לסושי זה שהוא מדויק. אצל היפנים אין חוכמות: היחס בין המרכיבים, המפגש בין האורז לדג, האסתטיקה שיוצר חיתוך הרול – הכל צריך להיות חד כתער של חרב סמוראי. בג'קו סאן הצליחו לעשות הרבה מעבר לדיוק, וליצור שילובים חדשים ומפתיעים. על סושי עם עמבה שמעתם? זה אמנם נשמע כמו מין בשאינו מינו, מעין זיווג של משה בר סימן טוב עם מירי רגב, אבל השימוש המינימליסטי שעשו בג'קו ברוטב עמבה בשילוב עם טונה אדומה ושיטאקה, עדין ומפתיע. כאן לא מדובר בהסתערות של מנגו חריף ומזיע בכפות נדיבות על מנת הפלאפל שלכם, אלא בטאץ' ים-תיכוני שמשתלב בהרמוניה היפנית מבלי להידחף יותר מדי כמנהג המקומיים.

רול במילוי דניס בטמפורה ואבוקדו עטופים בסומאק ושומשום, רוטב מיסו, שאלוט ובצל ירוק היה "מסורתי" יותר, וטעים לא פחות. הרול הצמחוני - זוקיני בטמפורה עם אספרגוס, אבוקדו ורוטב כמהין - קיבל את המחמאה הגדולה ביותר שרול צמחוני יכול לקבל ממני: כמעט היה לו טעם של דג. איני יודע אם היה זה הזוקיני שלמד לשחות או הכמהין שהתחפר בטעות באוקיאנוס - אבל ללא ספק הוא יוכל להיות חלומם הרטוב של הצמחונים: להיות בלי ולטעום עם. לצד הרולים נשלחו רטבים: פונזו, טריאקי, איולי טוגראשי ו-ווסאבי.

לאחר הסושי דגמנו מנת מוקפץ (נודלס עם עוף וירקות), שעליה היו הדעות חלוקות: בעיני היא הייתה בסדר, כמאמר עדות האשכנז: "נישט אהין נישט אהער"; הדור הצעיר (13, 17) הראה התלהבות יתרה מהמנה, ולא הותיר לי הזדמנות לחוות דעת נוספת. מכיוון שכך הזהרתי את העוללים שהספייסי אדממה "לא יהיה טעים לכם - זה בלי מלח ולימון", והתענגתי על קערה מלאה בפולים שבושלו בדיוק במידה הנכונה ברוטב צ'ילי עדין עם שבבי שום. כל כך קל לרצוח אדממה, לבשל אותו בהגזמה עד שהפולים כמעט הופכים לעיסה, ואז לשפוך על הגופה מלח גס ולימון ולהגיש כפאסט פוד בפאב. אבל אפשר גם אחרת.

למרות שהוא ממוקם כזכור בשוק, האוכל בג'קו סאן לא מוגדר כאוכל רחוב, והמחירים בהתאם: רול (אינסייד אאוט) יעלה 44 עד 58 שקלים למיוחדים, נודלס מוקפץ - 38, ספייסי אדממה - 26, סלטים - 42-44. זו לא הפאסט-סושייה בקניונים שמציעה רול שלם עם דג עייף ואורז פרסי ב-25 שקלים במבצע. זה סושי מוקפד, שונה ומיוחד שלא היה עד לפני שנה בעיר שחוברה לה יחדיו. לדעתי, הוא שווה את משקלו בשקלים - גם במשלוח.

02-5817178, פתוח למשלוחים ו-TA מ-12:00 עד 23:00