"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחקיר עצמאי בחן: כמה חיילים באמת נפלו בלבנון?

עד היום לא ידוע בדיוק כמה חיילים נפלו ב-18 שנות רצועת הביטחון • שלושה לוחמים ביצעו תחקיר ענק: "בטוחים שלא מדובר במספר המלא"

,עודכן
חיילים יוצאים מלבנון // צילום: רוני שיצר

לוחמים ששירתו ב-18 שנות קיומה שלרצועת הביטחון בלבנוןקובלים כבר שנים ארוכות שמדינת ישראל לא מכירה בתקופת השהייה בלבנון כמלחמה. כפועל יוצא מכך, אין רישום מדוייק של הלוחמים שנפלו בקרבות, במארבים ובפיגועים שהתרחשו לאורך השנים.

העיתונאי חיים הר-זהב, עודד קרמר ויוסי קאופמן (יוסיפון), יצאו למבצע איסוף עצמאי במטרה להגיע למספר המדוייק של הנופלים בלבנון, כחלק מדרישה רחבה להכרה בשהייה ברצועת הביטחון כמלחמה, וכעת הם מפרסמים כי לפי בדיקה שלהם נפלו 675 חיילים בלבנון, מספטמבר 1982, סיום מבצע שלום הגליל, ועד הנסיגה מלבנון במאי 2000. מתוכם נפלו 414 חיילים ברצועת הביטחון.

את התחקיר הם עשו באופן עצמאי, תוך התבססות ראשונית על אתר 'יזכור' וכן מחקר נוסף ומעמיק כדי לזהות את מקום ונסיבות נפילתם של הלוחמים. מדובר במספר גבוה באופן משמעותי מהמספר שמופיע במקומות שונים, ביניהם ויקיפדיה, ולדבריהם לא מדובר במספר הסופי. "נדגיש כי ברור לנו שלא כל השמות מופיעים ברשימה - לא מעט מבין אלה שכן מופיעים בה כלל לא מקוטלגים כנופלים בלבנון באתר 'יזכור' שעליו התבססנו", הם מציינים. "המספר לא רשמי: הוא תוצאה של בדיקה ידנית שעשינו בין כלל חללי צה"ל, כדי לאתר את הנופלים ב-18 שנות לבנון - כי המדינה מסרבת לעשות את זה. הגיע הזמן שישראל תכיר רשמית במלחמה הזאת".

בשיחה עם "ישראל היום" מסביר קאופמן כי התחקיר הוא חלק ממאבק שאותו הוא מנהל כבר שנים ארוכות על מנת לקבל את המספרים המלאים מאותה מלחמה חסרת שם. "כבר בתחילת שנות ה-2000 ביקשתי רשימה ממשרד הביטחון ואמרו שאין דבר כזה. הציגו לי רשימת נופלים ממלחמת לבנון הראשונה, שנגמרה ב-1982, אבל אני רוצה לדעת על אלו שנפלו במוצב דלעת, ריחן ובופור, לא ממלחמת לבנון. לכל מלחמה יש רשימה שכזו, אבל למלחמה שלנו – אין".

קאופמן מספר כי מלאכת התחקיר הייתה מעמיקה במיוחד, "היו כאלו באתר 'יזכור' שעליהם לא היה כתוב כלום. היה צריך לבדוק כל אחד ואחד. היה חייל שיצא למרדף אחרי מחבלים ועלה על מטען, החייל האחרון שמצאנו היה גשש שמופיע באנדרטת עוז 77. לא הבנו מה הקשר של גשש לגדוד 77, וגילינו שהוא היה בלבנון ונהרג בפעילות של הגדוד".

למרות שהמספר החדש גבוה משמעותית לעומת המספרים שעליהם דיברו עד היום, עורכי התחקיר משוכנעים שלא מדובר במספר המלא. "אנחנו בטוחים שלא מדובר במספר המלא ושיש כאלו שלא מצאנו. המספר שאליו הגענו, 675 חללים, הוא יותר מההרוגים במלחמת ששת הימים. מישהו צריך להכיר בהם כחללים במלחמה.

בהודעה שהוציאו השלושה הם ביקשו סליחה מראש אם אדם כזה או אחר נפגע כתוצאה מפרסום הרשימה. "אספנו אותם בעצמנו כי כך למדנו לעשות: לא משאירים אף אחד מאחור, ועושים הכל כדי לוודא זאת. אנו מתנצלים מראש בפני כל מי שטעינו בעניינו, ובפני כל מי שעלולים להיפגע".

הרשימה המלאה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר