פרשתנו פרשת אמור פותחת בפסוק: ״ויאמר ה׳ אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו״ (ויקרא כ״א א).
הפרשן רש״י מסביר לנו את זה בסגנון של ציווי: אמור ואמרת, "להזהיר גדולים על הקטנים"!
ישנם פרשנים אחרים המבארים את המילה ״להזהיר״, לשון זוהר, היינו שהגדולים יזהירו מאישיותם ויהיו לאבוקה וממנה
ייאותו לאורה הקטנים. ובלשון העם: הגדול משפיע על הקטן.
מדוע? בגלל שהקטן לא יכול להישאר שווה נפש מול גדלותו של אדם גדול. השפעת הגדול על הקטן גדלה ומתרבה ככל שהאדם הגדול גדול יותר. הוראה זו היא חובה על הקטנים שבאה מכוח השפעת הגדולים. קטן שרואה סביבה של גדלות, לבטח יראה ויקבל מושגים של גדלות וכוחות לצמוח.
העולם הוא כך, שאם לאדם יש מאה הוא רוצה שיהיה לו מאתיים. יש לו מאתיים, אז הוא צריך עוד ורוצה שיהיה לו ארבע מאות. ולמה הוא לא רוצה מההתחלה ארבע מאות? או למה אחריי מאתיים הוא לא דורש שלוש מאות? התשובה היא שעדין מושגיו מצמצמים, ואינם מגיעים אלא למאתיים בלבד. כל רצונו הוא להמשך, שיתרחב עולם המושגים שלו ושיתרחבו וירבו השאיפות שלו.
עלינו כגדולים החיים בעולמם של המבוגרים בכול עת רק להעצים את הקטנים. עלינו לפתח את עולמם של הילדים ושל התלמידים.
ישנו סיפור ידוע על מלך שהיה מאוים. כאשר פעם אחת טוראי מחייליי משמר המלוכה, זיהה את המתנקש ועליו הסתער ללא פחד ומורא. ישר ניגש אליו המלך ואמר: אמור מה שמך ומהי בקשתך.
גיחך החייל במבוכה ואמר: ״אני טוראי ולדימיר, ובקשתי היא אחת. שהמפקד של הבסיס יפסיק להתעלל בי. שולל הוא את חופשותיי, ונותן לי המון עבודה קשה. אנא המלך, צווה עליו שלא יציק לי כלל.
אין בעיה השיב המלך ואמר: יבוצע!
מפקד הבסיס מבטו עמוק בתוך הרצפה, רוצה רק להתחנן על נפשו ולבקש סליחה.
אך למלך אין זמן זמן קטע אותו ואמר: ״זכור את שתי הוראותיי.
האחת, מעתה להפסיק את כל ההתנכלויות כלפיי אותו הטוראי. זהו אין יותר ענישה!
והשנייה, שלא להעלותו בדרגה! טוראי יישאר, עד לשחרורו מהשרות של חיילי המשמר.
תמה המפקד ושאל: ״מדוע?״ הרי העלאה בדרגה בהחלט מתבקשת כאן!
ענה המלך ואמר בקול רם: אינני חפץ בקצינים שוטים! הטוראי הזה היה יכול לבקש ולהתמנות לפקד על כל הבסיס, אך במקום זאת כל שמבקש, שלא יתעללו בו. אני מלך שלא רוצה חיילים עם מבט מצומצם, עם מבט של טוראי.
וזאת היא דרישתנו כשותפים עם בורא עולם וכאנשי חינוך והוראה. לכוון תמיד את הקטנים הניצבים מולנו להגיע ולשאוף לגדולה, לכוון אותם להגיע אל הפסגה! שנזכה במהרה.
הכותב הוא ר״מ בבית הספר נעלה - תיכון טכנולוגי בביתר עלית, עמותת תימורה