"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקורונה עלולה לגרום לתקדים היסטורי: דחיית הבחירות בארה"ב

מדובר בצעד שלא ננקט אפילו במלחמת האזרחים ובשפעת הספרדית • אין לשלול על הסף מהלכים כמו הצבעה בדואר, שנהוגה מזה שנים באופן חלקי • למרות המשבר: מוקדם להכריז על סוף עידן טראמפ • פרשנות

,עודכן
מצביעים בבחירות 2016 // צילום: אי.אף.פי // מצביעים בבחירות 2016 // צילום: אי.אף.פי

בעוד חצי שנה בדיוק, ב־3 בנובמבר 2020, עתידות להתקיים הבחירות לנשיאות ארה"ב בין הנשיא דונלד טראמפ לבין הטוען לכתר הדמוקרטי, סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן. אך האם קיימת ודאות שייתקיימו במועדן? עבור הציבור הישראלי, המורגל בשינוי מועדן המקורי של הבחירות לכנסת כדבר שבשגרה (והמדובר לא רק בהקדמתן חדשות לבקרים, אלא גם בדחייתן, כפי שאירע בעקבות מלחמת יום הכיפורים), עצם אפשרות הדחייה של החגיגה הגדולה גם בדמוקרטיה האמריקנית אינה אמורה לכאורה להפתיע.

עם זאת, לפחות עד כה, אופציה זו מעולם לא עמדה על הפרק לדיון ציבורי רציני ונוקב בציבוריות האמריקנית. הפעם, לעומת זאת, שונים פני הדברים. במבט ראשון, הצבת "אופציית הדחייה" במוקד השיח התקשורתי היום נראית מופרכת לחלוטין.

ג'ו ביידן מכחיש את ההאשמות כי הטריד מינית

זאת משום שבעקבות ההלכה בחוקה האמריקנית, ולפיה תקופת כהונתו של הנשיא נקבעה לארבע שנים (שבעקבותיהן עליו לעמוד לבחירה מחודשת אם הוא חפץ בכך), הגדיר הקונגרס במדויק - בחוק שהועבר ב־1845 - את מועד ההליכה לקלפי, שנגזר מהאמור בחוקה. בהתאם לחוק זה, הבחירות אמורות להתקיים בכל ארבע שנים ביום שלישי הראשון של חודש נובמבר. אכן, מאז חקיקה זו ועד היום יושם החוק ככתבו וכלשונו ללא ערעור ופקפוק. זאת, אף שב־1864 נערך המרוץ לבית הלבן בעיצומה של מלחמת האזרחים, כאשר ברקע מהדהדים קולות הירי ונמשך הקטל.

יתרה מזו, ב־1918 התקיימו "בחירות אמצע הדרך" לקונגרס כאשר גם ביבשת האמריקנית השתוללה "השפעת הספרדית", שגבתה את חייהם של לא פחות מ־675 אלף קורבנות, שאלפים מהם נדבקו בנגיף כאשר השתתפו בעצרות ההמוניות שהתקיימו במהלך חמשת הימים שקדמו לבחירות (לאחר שהוחלט להסיר את המגבלות על חופש ההתכנסות).

עוד בנושא

ה"ניו יורק טיימס" קרא לדמוקרטים: "פתחו בחקירת פרשת ביידן"

"למרות הקורונה - טראמפ ינצח בבחירות"

ביידן: "אשאיר את השגרירות האמריקנית בירושלים"

גם במקרה זה לא נשקל ברצינות התסריט של חריגה מהפרמטרים שהוגדרו בחקיקת 1845, שבכל מקרה היתה מחייבת את אישורם של שני בתי הקונגרס לדחייה. הגם שחלפו כבר 102 שנים מן הימים המסויטים של מגיפה זו, הפציעו לקחיה מחדש מתהום הנשייה בימים האחרונים, והעלו למוקד סדר היום הציבורי את האפשרות של דחיית הבחירות עד לשקיעתו של המשבר הנוכחי.

לגופו של עניין, הסיכוי למהלך כזה הוא אפסי, וזאת משום שכל שינוי בלוח הזמנים שנקבע ב־1845 מחייב רוב בשני בתי הקונגרס, שלנוכח שליטתה של המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים נראה כיום בלתי אפשרי. עם זאת, אין לשלול על הסף מהלכים אחרים, שהמנהיגות הרפובליקנית עשויה לשקול אם המגמה הנוכחית בדעת הקהל תימשך גם ערב ההצבעה, כגון ההכרזה מטעמו של מושל רפובליקני באחת ממדינות המפתח (דוגמת פלורידה ואוהיו) על ערים מסוימות כעל אזורי סיכון בטיחותי המחייבים איסור, או הגבלה, של ההצבעה בהם - דבר העלול להביא לשיבושים ולעיכובים בתהליך, שיתנהל במקרה זה באמצעות הדואר. עם זאת, היתכנותה של אופציה זו אינה ברורה עדיין בשלב זה.

הצהרותיו הסותרות של הנשיא בזיקה לשורשי המשבר, לאחראים לו ולדרכי הטיפול כדי למגרו בהקדם, ומתקפותיו המסלימות על סין, הן רק כמה מן הביטויים לתחושת האיום והמצוקה שמשדר הבית הלבן. ולמרות התמונה הנוכחית העגומה מבחינתו, מוקדם עדיין לסתום את הגולל על עידן טרמאפ בבית הלבן. לא זו בלבד שיתרונו של ביידן בסקרים רחוק מלהיות גורף, אלא שהוא מעוגן בעיקר בביקורת הציבורית על הנשיא ולא בסגולותיו וביכולותיו של המועמד הדמוקרטי, שעד כה הפגין יכולת מרשימה לשמור על זכות השתיקה. לפיכך, לאור העובדה שבהמשך המערכה ייאלץ ביידן לשבור את תענית הדיבור שלו, וייתכן שיהיה חייב גם להתמודד באופן ישיר עם שלדים בארונו, אפשרית בהחלט תפנית בהתמודדות.

אין לשכוח גם את הצעדים שטראמפ יכול לנקוט כדי להצעיד את הכלכלה אל עבר מסלול מואץ של צמיחה מחודשת. וכך, למרות ההוויה המאתגרת היום, האפשרות שחוזה השכירות של הנשיא להמשיך לשכון בבית הלבן יוארך לעוד ארבע שנים, קיימת גם קיימת.

הכותב הוא חתן פרס ישראל במדע המדינה וביחסים בינלאומיים לשנת 2020

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר