איתן פדן
יו"ר נתג"ז (נתיבי הגז הטבעי לישראל)
בן 57, שימש מנכ"ל חברת השיכון חלמיש, מנכ"ל אנגל מזרח אירופה ומנכ"ל בסס"ח.
כמו כן, כיהן כדירקטור בקצא"א
איתן פדן, אני חייב לציין, ממרומי הקומה ה־33 בבניין המשרדים שלכם, שזה לא היה רעיון טוב כל כך לומר לי שהתחביב העיקרי שלך הוא להעיף אנשים באוויר.
"זה אכן התחביב שלי, אקרו יוגה. אחרי שנים באמנויות לחימה עברתי ליוגה, וזה שעמם אותי לחלוטין. אחרי אחד השיעורים נכנסו כמה חבר'ה שהתחילו לעשות אקרו, ומייד נשביתי בקסם".
מאיפה מגיע הצורך הזה?
"אני אוהב את הדינמיקה האנושית, ואת העובדה שאין תחרות. אתה מתחרה עם עצמך ועם האגו שלך, ואתה צריך לשים אותו בצד. יש משהו יפה בדינמיקה של עבודה משותפת שמביאה להצלחה בתרגיל שאתה לא מצליח לעשות לבד. ומעבר לכך, זה הילד שבי. אנחנו מבוגרים רציניים וצריך לשמור על הילד שבתוכנו. לילדים יש יתרון עלינו - היכולת לצחוק ולהסתכל על העולם באופן ייחודי. צריך לעבוד באופן אקטיבי כדי לשמר את היצירתיות ושמחת החיים".
התחביב השני שלך זה לפענח שפת גוף.
"במקור אני איש מודיעין. שירתי לא מעט זמן בלבנון, באינתיפאדה הראשונה הייתי בעזה, בשטחים. בספטמבר האחרון ביקרנו בירדן במסגרת משלחת של נתג"ז, ולקחתי את המנכ"ל ומנהל הפיתוח העסקי שלנו להסתובב באתר עתיקות בעמאן. זו היתה חוויה ייחודית עבורי".
הביקור שלכם בירדן היה כחלק מהשת"פ בין המדינות בנושא הגז הטבעי, אבל כמובן שיש לכם גם פעילות בישראל.
"נכון. נתג"ז היא חברה ממשלתית שנוסדה בשנת 2003, לצורך הקמה ותפעול של מערכת ההולכה הארצית לגז טבעי. יש לנו כיום 800 ק"מ של קווי הובלה, ולפרויקט הזה חשיבות עצומה למשק בישראל, גם משום תרומתו לכלכלה, וגם משום תרומתו להפחתת זיהום האוויר.
שינוי גיאופוליטי. הנחת הקו לירדן // צילום: נתג"ז
"הגז הטבעי שאנחנו מוליכים נחשב למוצר האנרגיה החסכוני במשק, והשימוש בו מפחית בעשרות אחוזים את עלויות ייצור החשמל והפקת האנרגיה לצרכים תעשייתיים. ממועד הקמת נתג"ז נחסכו בממוצע יותר מ־2 מיליארד דולר בשנה למשק. וכבר היום, כ־70% מהחשמל בארץ מופק באמצעות גז טבעי, שאנחנו מובילים לתחנות כוח וחברת החשמל".
ואם נחזור לירדן, עושה רושם שהם סומכים עלינו יותר מאשר על הקטארים.
"הם היו יכולים להמשיך לקנות גז נוזלי מקטאר, אבל חברת החשמל הלאומית קונה גז ישראלי ומשליכה את יהבה על אספקה סדירה של גז מאיתנו. זו הצהרה שהיא הרבה מעבר לתחום הגז. עבור ירדן אנחנו אמורים לספק את הרוב המוחלט של צריכת הגז, סדר גודל של 4 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים; ר"פ) בשנה, שזה בסביבות 90% מצריכת הגז שלהם".
יש אמון גם עם המצרים.
"מצרים היתה ועודנה טוענת לכתר מנהיגת העולם הערבי, ואומרת - 'אנחנו עושים עסקים גלויים עם ישראל', לאור יום. לפני שנה הייתי בכנס בקהיר, והתיישבתי בשולחן צדדי. המארחים אמרו לי, 'בוא, שב בשולחן המרכזי. התיישבתי, ולידי מתיישב פתאום אדם נחמד שלא הכרתי, טארק אל־מולא, שר האנרגיה. הייתי משוכנע שהוא יירתע ליצור איתי אינטראקציה מול כל התקשורות ונציגי חברות האנרגיה הגדולות בעולם שהיו שם.
חיסכון עתידי בחשבון החשמל. הקמת הקו לירושלים // צילום: נתג"ז
"להפתעתי, הוא לחץ בחמימות את ידי, שאל מתי אני מגיע לפגישה אצלו במשרד ואמר: 'אנחנו רוצים גז ישראלי, תקדמו פרויקטים'. זו הצהרה. ברגע ששתי המדינות האלה עושות איתך עסקים גלויים, זה גם סימן לכל השאר: לכוויית, למפרציות, לערב הסעודית וגם לעם המצרי - שמבין שישראל היא לא העם הנורא שצריך להשמידו. ייקח עוד זמן עד שהעסק יחלחל, אבל זה כיוון טוב. הם מבינים שישראל מוכנה לעשות דברים שאחיהם הערבים לא מוכנים להם. יש לזה משמעות גדולה מאוד".
"יש לנצל את הגז הטבעי"
בינתיים הקורונה נכנסה לחיינו.
"נתג"ז אמנם חברה יציבה, ופחות מושפעת מכלל התעשייה, אבל כל תעשיית האנרגיה בעולם חווה משבר חסר תקדים. יש לכך השלכות לא רק על מחירי הנפט וקריסתם, והמחירים יישארו ככל הנראה נמוכים לעוד תקופה ארוכה, אלא גם השפעה על ירידה דרסטית עולמית במחירי הגז, ואין ספק שזה יחייב חשיבה בנוגע לכל אפשרויות היצוא והפיתוח בתחום הגז.
"כל נושא ההשקעות בתחום האנרגיה בעולם, גם נפט וגם גז, נכנס ל'הולד'. למשל, ענף התעופה מושפע דרמטית מהקורונה, יש לכך השלכה על הביקוש ועל מחירי הנפט. כשסוגרים בארה"ב שדות נפט שחלק מהתוצר הנלווה שלהם היה גז, יש לכך השפעה. שוק האנרגיה העולמי עובר עכשיו משבר חסר תקדים, ולהערכתי הביקושים לאנרגיה יוסיפו לרדת משמעותית".
זה בא לידי ביטוי גם בביקושים בין מצרים לישראל.
"לפי החוזה, ברגע שמחיר הנפט יורד מתחת ל־50 דולר, למצרים יש אפשרות להקטין את הכמויות שהם צורכים מישראל בחצי. יש לזה כמובן השפעה גדולה על יצוא גז טבעי מישראל. לצד זאת, צריך לציין שמצרים צורכת בערך 70 BCM בשנה של גז, לעומת סדר גודל של 12 בישראל. נכון להיום, היא מספקת את צרכיה לבדה. בשנים האחרונות הם גם השקיעו הרבה מאוד בפיתוח מאגרים עצמיים. אבל האם כרגע הם צורכים גז ישראלי? חד־משמעית. יש היום הזרמת גז למצרים מתמר ולוויתן".
בעזה, אם ניקח דוגמה אחרת מהעולם הערבי, המצב שונה.
"שם המצב קטסטרופלי. אם במצרים שליש מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני, בעזה זה הרבה יותר גרוע. יש שם תחנת כוח שעובדת על סולר, וזה יקר. הם מקבלים רק מספר שעות חשמל ביום. כדי לנסות להקל עליהם תוכנן כבר לפני כמה שנים תוואי מאשל הנשיא שהולך לחיבור לתחנת הכוח בעזה, זה תוואי סטטוסטורי שכבר קיים, אבל את העבודות בפועל לא התחלנו".
למה?
"היה כאן דיון לפני כמה חודשים כדי לנסות ולקדם את הפרויקט הזה. הבאנו לפה את רשות הגז מירושלים, נציגי הקוורטט שמובילים את הרעיון, את הבנק האירופי להשקעות שאמור לממן חלק מהפרויקט ולתמוך בו, ואת כל הנהלת נתג"ז. ומי לא
הגיע? הכלה. ונניח שאתה לא יכול להגיע לפגישה, מה עם טלפון? שיחת וידאו?
"לכאורה זה האינטרס שלהם, חיסכון אדיר של מיליונים בשנה לתחנת הכוח ושיפור באיכות הסביבה. אז למה זה לא זז? כי הכלכלה בעזה מקבלת משאיות מזוט וסולר ואם תוריד את זה, מישהו יפסיק לקבל על זה כסף. אתה פוגע למישהו בפרנסה".
השר יובל שטייניץ דחף לזה. זה יכול בכלל לקרות?
"בהחלט, אבל זה תלוי רק בכלה".
מה לגבי ההשלכות הביטחוניות?
"להנהגת חמאס יהיה מאוד קשה להסביר את זה לאוכלוסייה עצמה, כי זה סותר מסרים שהם מצהירים בכל בוקר - ולפיהם יש להשמיד את הישות הציונית. הרי אתה לא מכיר בישראל בכלל, איך פתאום אתה עושה איתה עסקים?"
מעבר לעולם הערבי, ניתן לומר שעל הפרק גם פרויקט EASTMED, שמטרתו - יחד עם ישראל, קפריסין, יוון ואיטליה, לחבר את לוויתן הישראלי ואפרודיטה הקפריסאי לצנרת הולכה באורך 2,200 ק"מ - שתגיע לאיטליה דרך קפריסין ויוון.
"זה פרויקט מדהים, שהגה והוביל השר שטייניץ, ואחד התפקידים המרכזיים שלי זה להביאו לידי מימוש. זה פרויקט שנובע מההתפתחות האדירה של משק הגז הישראלי. השוק הזה יצרוך בעשר השנים הקרובות בערך
15 BCM. מנגד, יש לך כיום יכולת הפקה מוכחת בפרויקטי תנין, כריש, תמר ולוויתן - של בערך 31 BCM.
שדה נפט של גזפרום ברוסיה // צילום: רויטרס
"מבחינת המשק הישראלי זה אומר שיש עוד סדר גודל של לפחות 16 BCM שמחפשים בית. מה הבית הזה יכול להיות? מעבר לירדן ומצרים, יש שתי אפשרויות: להשאיר את הגז באדמה במשך עוד מיליוני שנים, או להתחיל לנצל אותו. ומי שחושב שהזמן לא משחק תפקיד, אז הוא בפירוש כן.
"מי שחושב שאפשר לשמור את זה לעוד 50 שנה, שיסתכל מה קורה היום עם מכרות הפחם בעולם, שלא לדבר על הנפט. הפחם במשך עשרות שנים היה אחלה עסק כלכלי, היום איש לא רוצה להתקרב אליו. זה הזמן לנצל את הגז הטבעי, ובין השאר - לייצא אותו".
יצוא גז לאירופה יכניס אותנו לסבך די מורכב.
"צריך להבין, באירופה יש היום מלחמת סחר מטורפת בין הגז האמריקני לגז הרוסי. המלחמה הקרה היום היא על גז נוזלי (LNG). לאורך השנים אירופה היתה תלותית ביבוא אנרגיה. היא מייבאת אנרגיה בהיקף של בערך מיליארד דולר ביום, כולל נפט וגז.
"השולטים ללא עוררין לאורך כל השנים בתחום הגז היו הרוסים, שמייצאים לאירופה סדר גודל של
200 BCM. כשמחפשים סיבות למה רוסיה יכולה להיכנס לאוקראינה ולעשות מה שהיא עושה בחצי האי קרים, זה בין השאר כי יש תלות של גרמניה ושאר מדינות אירופה בגז הרוסי. אם הם סוגרים מחר את הגז - האירופאים קופאים מקור. זה לא מצחיק".
צינורות בעומק הים
אם נחזור ל־EASTMED, איך מחברים ארבע מדינות בצינורות שנפרשים על פני אלפי קילומטרים?
"בדרך כלל עושים קונסורציום של חברות, כל חברה לוקחת בעלות על תחום מסוים. במקרה של נתג"ז אלה יהיו דברים שקשורים לישראל. האתגר הוא להביא את כל הספקים הישראלים לנקודה אחת בים. לנתג"ז יש נקודת חיבור בים, במרחק 10 ק"מ מהחוף, שבה ניתן להתחבר ישירות לקו שיוביל לאירופה. ההקמה היא לא פשוטה. יש שם אוניות מיוחדות, הן מעמיסות מקטעים של צינור, מלחימות אותו על האונייה ואז מניחות אותו לאורך התוואי, בעומק של עד 3 ק"מ מקו המים. יש אולי חמש חברות בכל העולם שיודעות לעשות דבר כזה.
שדה נפט בטקסס // צילום: אי.פי.אי
"מה הערך המוסף שלנו? 'טיים טו מרקט'. כל אחד אחר שיצטרך להקים מערכת כזו מן ההתחלה ייקח לו שנים, אנחנו יודעים לעשות את זה בתוך כשנה וחצי".
איך מאבטחים פרויקט כזה?
"לא צריך אבטחה מיוחדת. היכולת של מישהו לפגוע בצינור הזה בעומק רב היא רק ברמה של צוללות, נדרשות יכולות של מעצמה".
יש מי ששואל למה לא לייבא לאירופאים גז נוזלי. עלות הקמת הצינור בלתי מבוטלת.
"הקמת הצינור כלכלית יותר ונכונה יותר. זה פרויקט שאפתני, של מיליארדים, הפיזיביליות שלו הוכחה, ועכשיו זו שאלה של החלטה, של תנאי שוק ומחירי השוק העולמי. אמנם קשה לבוא ולקדם תוכניות כאלה כשמחירי השוק העולמי נמוכים כל כך, אבל אם אתה מסתכל על ביקושים ומחירים לטווח הארוך - ניתן לראות תחזית שלפיה בעוד כמה שנים מחירי הגז שוב יעלו. זו אינדיקציה לכך שבמחירים אלה ניתן יהיה לבצע זאת באופן כלכלי. מעבר לכך, זה פרויקט שאם יתממש - הוא יעשה שינוי גיאופוליטי באזור, בדיוק כפי שיצוא גז למצרים וירדן עשה שינוי שכזה. זה יחבר את ישראל בעוד רגל לאירופה, וגם זו הצהרה - אנחנו חלק מיוון ואיטליה, ומהווים גשר מהמזרח התיכון לאירופה".
"אנחנו לא נורבגיה"
הכנסות המדינה מגז טבעי עמדו על כ־850 מיליון שקלים ב־2019, השנה הצפי הוא לסכום של 1.5 מיליארד שקלים. נראה שהאזרחים לא נהנים מספיק מהתמלוגים.
"אחת מהבעיות בתחום שלנו היא שאנחנו בלתי נראים. אני לא בא אליך הביתה עם שקית של גז. עשינו קו לירושלים, לאורך דרך בורמה, ולא רואים אותו, כי בסוף העבודה אנחנו מבצעים שחזור מלא ברמת הקרקע. מתי תשמע עלינו? כאשר חס וחלילה יהיה אירוע, כשחדרה ונתניה יהיו ללא חשמל. איפה נושא הגז כן בא לידי ביטוי? בחשבון החשמל. הסיבה שלא ראו את זה עד היום היא כי לדברים האלה לוקח זמן".
באיזה חיסכון מדובר עבור משפחה ממוצעת?
"מדובר על חיסכון עתידי של כ־10% בחשבון החשמל. משפחה ממוצעת תרגיש את החיסכון. זה כבר קרה, והיתה לאחרונה הוזלה של 4% בחשמל. זה לא היה מתבצע בלי הגז הטבעי. מעבר לכך - אתה מרגיש את זה בתעשייה - יש מפעלים שלמים שבלי הגז היו קורסים".
והעתיד? יש עוד סוגים של אנרגיות מתחדשות שמתחרות בגז הטבעי.
"כל חברות האנרגיה העולמיות מתעסקות בשאלת האנרגיות המתחדשות. חברות רבות, עוד לפני הקורונה, צמצמו אחזקות בתחום הנפט. קונגלומרטים ענקיים מדברים לא על חברות נפט אלא על חברות אנרגיה.
"יש שסבורים שנהיה כמו נורבגיה, עם כ־90% אנרגיות מתחדשות, אבל זו טעות. אנחנו לא נורבגיה. נחל הירקון לא יספק לך חשמל אף פעם. העתיד בישראל יתבסס על אנרגיית השמש וגז טבעי. הגז לא ייעלם כי אין לך שמש 24/7. הגז הטבעי כאן כדי להישאר, ומכיוון שכך, אנחנו אחראים לכך שכל ישראלי שמגיע הביתה בסוף היום ירים את המתג והחשמל יזרום, בלי בעיות".
"הכיסא הכחול" יארח מדי שבוע מומחים ומשפיעים מתחומים שונים ומגוונים
Ranp@israelhayom.co.il
