ביום הזיכרון טסו מעל הר הרצל ארבעה מטוסי סופה (F-16) במטס הצדעה לזכר הלוחמים שנהרגו. בשל האיסור על הגעת המשפחות השכולות והמכרים הרבים, הוחלט במשרד הביטחון ובצה"ל ליצור את המטס המרגש, שיערך במבנה חסר – אחד המטוסים פנה ברגע האחרון, אות ללוחם שנפל.
עבור סרן שלח מדובר בסגירת מעגל מרגשת במיוחד. סבו, סא"ל אהוד שלח, נפל ביום הכיפורים כשעמד בראש הטייסת שלו (116) והוביל משימת תקיפה מעל תעלת סואץ. אביו, רענן, הוא טייס קרב לשעבר, דודו, כ', הוא אלוף משנה (במיל') ומשמש עד היום כטייס. סבתו של סרן שלח היא תמי שלח, יושבת ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל.
"אני מתרגש מאוד, זו לא טיסה רגילה", הודה סרן שלח בשיחה עם "ישראל היום" לקראת המטס. הוא מספר כי גדל על הסיפורים על סבו, שנפטר כשהיה אביו בן 7 בלבד. "מדובר באירוע ייחודי מאוד. כשהגיעה הבשורה שבחרו בטייסת 253 (הנגב), הטייסת שלי, לבצע את המטס אמרתי כמובן שאשמח להשתתף. לשמחתי קיבלתי תשובה חיובית. בעיני מדובר בכבוד ובסגירת מעגל של ממש, גם למשפחתי כולה ובעיקר לסבתא שתהייה מתחתי בהר הרצל".
"כשאביט לשמיים הלב שלי יתפקע מגאווה", אמרה תמי שלח. "דמעות ההתרגשות יזלגו לצד דמעות הגעגוע - כי סגירת מעגל מיוחדת ומרגשת שכזו באמת שלא העזתי לדמיין בהיותי אלמנה צעירה שנאבקת על גידול הילדים בניסיון להעניק להם חיים בריאים. וזו אולי תמצית הישראליות, בין יום הזיכרון ליום העצמאות, אנו זוכרים, מצדיעים, מתגעגעים ואוהבים. כששמעתי שנכדי נבחר לטוס במטס ההצדעה, הרגשתי שאני סוגרת מעגל נוסף במורשת המשפחתית".
בגובה שבו יטוס סרן שלח, הוא לא יכול היה לראות אנשים באופן פרטני, אך ניתן להעריך כי את היעדרם של עשרות האלפים שנמצאים מדי שנה בהר הרצל הוא לא פספס. "כשנטוס מעל ההר נחשוב על האנשים בבית שלא יכולים להיות כרגע בהר עם המשפחות שלהם, ונאלצים לחוות יום זיכרון מורכב וקשה. בימים האחרונים חשבתי על סבתא ואבא שלי, זו הפעם הראשונה שהם נמצאים לבד ביום הזה ואין את המקום המוכר והמשפחה התומכת. אין ספק שזה מאוד מקשה על כולם", אמר לקראת הטיסה.
ועל מה הוא יחשוב כשיטוס מעל ההר? נשאל סרן שלח לקראת המטס. "אחשוב על כך שיש לנו זכות וחובה. הזכות על כך שחללי צה"ל הקריבו הכל כדי שנהיה במדינה הזו, והחובה שלנו להסתכל קדימה, להיות אופטימיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו