אמיר גולן, בעל עסק לממכר אביזרי מין בנתניה, ביקש בשלהי 2011 לפתוח עסק דומה ברחוב סוקולוב ברמת השרון. לאחר שסורב על ידי הרשות המקומית, הוא עתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
העירייה דחתה את בקשתו הראשונה בנימוק כי על פי מדיניותה, לא ייפתחו עסקים לממכר אביזרי מין ברחובות הראשיים בעיר, סוקולוב ואוסישקין, או בכל מקום הסמוך לבתי ספר, לגני ילדים ולבתי כנסת. העירייה טענה עוד כי ההשוואה שעשה העותר בין נתניה לרמה"ש אינה מתאימה, מפני שעסקו בנתניה ממוקם באזור התעשייה.
בעקבות הדחייה הגיש גולן בקשה נוספת, ואז קיבל הנחיות לאופציה של פתיחת העסק במקום חלופי. בעקבות שיחה זו החל בשיפוץ חנות ברחוב ויצמן בעיר. גם לכך התנגדה העירייה, בנימוק כי העסק ממוקם בקרבת אנדרטה להנצחת חללי מערכות ישראל ועל תוואי ציר של תלמידי בית ספר יסודי. העירייה טענה כי האופן שבו עוצב חלון הראווה של עסק העותר מבקש לעודד "הצצת" עוברי אורח אל תוך החנות, ובהם קטינים, שסקרנותם ידועה. לטענת העירייה, מקומם של עסקים מסוג זה אינו באזורים הומי אדם. גם בקשות נוספות שהגיש גולן להקמת העסק שלו נדחו.
בפסק הדין מתחה השופטת ד"ר דפנה אבניאלי ביקורת על העירייה שהביאה, לטענתה, לבלבול רב. לדעתה, העירייה לא הציגה בבית המשפט משנה סדורה בנוגע להגבלות בפעילותם של עסקים לממכר אביזרי מין, ולאחר חקירת חוק יסוד: חופש העיסוק, חלה עליה חובה מוגברת לשקול באופן ענייני בקשות מהסוג הזה. השופטת קבעה כי אי אפשר לומר שהחלטותיה של העירייה ניתנו כדין, "ללא משוא פנים ותוך מתן משקל ראוי לזכויות מתנגשות".
התוצאה היא קבלת העתירה חלקית, בכך שהחלטות העירייה מבוטלות, ועליה לדון מחדש בבקשתו של גולן לפתוח את העסק בעיר. העירייה אף חויבה בהוצאות משפט בסך של 12 אלף שקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו