הגר וניר מציגים: שיעור באהבה
אנו רגילים לרצות אהבה כאן ועכשיו, ארוזה יפה, מתקתקה ועטופה במרציפן • ואז באו הגר וניר, ולימדו אותנו שהכול יכול להיראות אחרת • דעה
,עודכן
"דברים טובים באים באריזות קטנות"הוא מוסר השכל שקיבלנו לאורך השנים. ולמרות הכל, אנחנובני דור ה-Y, לא מכירים את פירוש המושג.
מנות קטנות? לאט? בהדרגה? הרי אנחנו מתוכנתים, בין אם זה בעקבות ריבוי האמצעים טכנולוגיים, מהפכת הדיגיטל או העולם הגלובלי, לרצות הכול בבת אחת. כאן ועכשיו. שיהיה מהיר בבקשה וארוז כמו שצריך. התפיסה שמובילה בימינו היא שאם קשה לי, אז כנראה שזו לא הדרך הנכונה. "אם לא פשוט – אז פשוט לא". מי בכלל מכיר דרך אחרת?
אבל הגר וניר, בדומה ל"זוג התאום" שלהם מהעונה הקודמת,שירי ולירן, הבינו על בשרם (ועל הדרך גם לימדו אותנו) שיעור באהבה. בתהליך הדרגתי ואיטי עד כאב שהחל בפרק החתונה, התעצם מעט בשני הפרקים האחרונים והגיע לשיא בפרק האחרון – ראינו כיצד אותה "בחורה קשה", "פצועה" יש שיגידו, שבנתה סביבה חומות בטון ובקושי הצליחה לחייך לעבר בעלה הטרי, מתחילה לפתח רגשות, להיפתח. לאהוב.
אבל רגע אחד, איך זה ייתכן? איפה הפרפרים והכינורות, איפה מחול החיזור בסגנון דיסני המוכר, זה שאנו כה משוועים לו? כל זה לא קרה אצל הגר וניר, להפך. אז כיצד יתכן שפתאום תצמח כאן אהבה? נראה שכאן זה לא התרגיל – אלא הגיל.
סיכוי אחרון לאהבה
מה דומה בין שירי ולירן והגר וניר? בשני המקרים הצדדים הגיעו שבעים, עייפים ולמודי קרבות. כולם חצו את גיל ה-35, והספיקו ללמוד דבר או שניים, יותר נכון עשרה, על אהבות ואכזבות. נראה שכל אותם ארבעת המוסקיטרים הגיעו לתכנית כמוצא אחרון. כולם כאחד כבר הספיקו להבין שאהבה לא באה בקלות, וכשזה כן קורה – מדובר בנורת אזהרה אדומה, גדולה ומהבהבת, שיכולה להתנפץ להם בפנים.
"יין מר, פרח בר, לא יותר כי זה יכביד – אבל בת 20 הייתי, לא ידעתי להקשיב", שרה גלי עטרי בשיר "תני לו פרח". מור, הדר, רוני ודנית - מה לעשות - כנראה עדיין לא יודעות להקשיב, ומכורות לפרפרים ולשקיעות. אולי בחתונה ממבט שני, שלישי או רביעי.
צוחק מי ששורד אחרון
השמועות מדברות על כך שמכל הזוגות העונה, הקשר של הגר וניר ושל זוג אחד נוסף הוא ששרד והמשיך מחוץ למסך. לא ברור אם זה נכון, אבל מה שבטוח זה שאם מתוך שלוש עונות היחידים ששרדו הם דווקא הגר וניר ושירי ולירן, המסר זועק חד וברור: עזבו אתכם מריאליטי ומהתאהבויות. אהבה אמיתית, חזקה, יציבה ועם עתיד - לא נקנית בריגושים ופלירטוטים, אלא בדם, יזע ודמעות.
מספיק בהתחלה יין, פרח, לא יותר - כי זה עלול להכביד. אבל בני דור ה-Y היינו, ולא ידענו להקשיב.
•רוצים להשתתף באיחוד של "חברים"?
