גם גנץ מעוניין למנוע התערבות בג"ץ

מאזפוזרה הכנסת ה־20 בסוף דצמבר 2018, היינו עדים למחזה אימים של קיטוב ושנאה. שלוש מערכות הבחירות שעברנו מאז העצימו את התופעה. הצלחתהמשא ומתן בין הליכוד לכחול לבןיכולה לשמש נקודת מפנה של מעבר לעידן של סליחה ופיוס.

במשך תקופה ארוכה שיקפו המגעים בין הליכוד לבין כחול לבן את הקרעים העמוקים מנשוא בחברה הישראלית. הפסילה ההדדית הייתה בוטה וקיצונית. היא עומעמה במקצת רק לאחר השבר בכחול לבן.

החשדנות ההדדית האטה את ההתקדמות, אך לא בלמה אותה. הצדדים מסכימים על עקרון השוויון בממשלה, בקבינט ובמשרדים החשובים; על חילופי התפקידים בין נתניהו לגנץ כעבור שנה וחצי; ואפילו על הצורך בתיאום בנושאי מחלוקת רגישים ביותר. בימים האחרוניםההתדיינות בין הצדדים הייתה על הפרטיםועל הדרך להבטיח את קיומו של ההסכם באמצעות חקיקה.

כאן התגלתה במפתיע תמימות דעים בכל הנוגע להתערבות הרשות השופטת בהגשמת ההסכם הקואליציוני. הצדדים התמקדו לא במהותם של הסדרי הפשרה, אלא בנוסחי החקיקה שיבטיחו זאת באורח שלא ייפסל על ידי בג"ץ. כחול לבן ביקשו חקיקה שתבטיח את קיום הסדר הרוטציה. החשדנות כלפי נתניהו בעניין זה התבססה על טיעונים שלפיהם ראש הממשלה שבר הסכמים פוליטיים בעבר.

הליכוד ביקש להבטיח שנתניהו לא יודח על ידי בג"ץ בניגוד להסכם בין הצדדים, ובניגוד לכתוב במפורש בחוק יסוד: הממשלה לגבי שרים, ובאורח נחרץ וחד־משמעי הרבה יותר לגבי ראש הממשלה. דרישות הנושאים ונותנים מטעם הליכוד מעוגנות בהחלטות שנויות במחלוקת של בג"ץ בעבר. כך, למשל, אפילו הלכת פנחסי־דרעי היתה מנוגדת במפורש לחוק.

ברמה ההצהרתית עמדות הצדדים ביחס לרשות השופטת הפוכות, אך עתה הגיעה שעת רצון ונראה שלגנץ ולנתניהו יש אינטרס משותף למנוע התערבות מיותרת של בג"ץ. אין ספק שתוגשנה עתירות רבות, הן ביחס לשינויים החוקתיים והן ביחס למינויו של נתניהו כמרכיב הממשלה וכעומד בראשה.

שוחחתי בימים האחרונים עם כמה מגדולי המשפט החוקתי בישראל, ובהם מתנגדים נחרצים לנתניהו וחסידי האקטיביזם השיפוטי. הכל הביעו תמיכה בהסדרים חוקתיים שיאפשרו את קיום ההסכם. אין לנו אלא לייחל לכך שבית המשפט העליון יתעלה לגודל השעה, ישקול את הדברים באורח מאוזן וקונסטרוקטיבי ויאפשר לא רק את קיום ההסכם, אלא גם את הפיוס הלאומי שהממשלה החדשה תוכל לקדם.

משבר הקורונה המחיש לכולנו את שידענו תמיד. לשבטים היושבים בארץ הזאת גורל משותף. הטינה ההדדית איננה משוללת בסיס, אך לב פתוח ונפש חפצה ראויים היום יותר מתמיד. מי ייתן ותוקם ממשלה שתביא עלינו רוח של סובלנות, פיוס ושיתוף פעולה, שנמנעו מאיתנו במשך תקופה כה ארוכה.

פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש בית הספר למינהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט