יוזמה: כך תציינו את יום השואה בבית

המשך הסגר על מדינת ישראל במטרה למגר אתמגפת הקורונהמעלה מדי שבוע אתגרים חדשים על סדר היום, ביניהם אחד הקשים ביותר – הדרך להתייחד עם זכר ששת המיליונים ביום השואה. השנה חל איסור להתכנס ולהתקהל, ועל כן לא יתקיימו טקסים גדולים לזכר הנספים ברחבי הארץ, כפי שמתרחש בכל שנה אחרת.

ראשי ארגון רבני צהר חיברו טקס מיוחד במטרה להתייחד עם קורבנות השואה, כל אחד בסלון ביתו, וקוראים לכל אזרחי ישראל להתייחד כך עם זכר המיליונים שנרצחו על ידי הנאצים. הטקס מתחיל בהדלקת שישה נרות זיכרון ולאחר מכן קריאת תפילת 'אל מלא רחמים' וקריאת יזכור ליום הזכרון לשואה ולמרד שחיבר המשורר הלוחם אבא קובנר.

"זוהי חובה מוסרי עליונה להנציח את זיכרון השואה", אמר הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון צהר. "ככל שחולפות השנים ניצולי השואה המהווים עדות אחרונה למה שהתרחש באותה פלנטה הולכים ונעלמים. עלינו לעשות הכל שהנצחת השואה תתקיים בכל בית ומשפחה ומכאן יוזמתנו להדליק בכל מקום ששה נרות ולהקריא שני קטעים שישקפו את המסרים הבסיסיים של זיכרון זה. השנה בשל מגפת הקורונה לא יתקיימו טקסים ממלכתיים בנוכחות המונים וזה המקום להתחיל את הטקסים בבתים".

נוסח הטקס הביתי:

על כל משפחה להדליק שש נרות בליל יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשעה שמונה בערב, ולאחר מכן לומר אחד משני הקטעים הבאים או שניהם.

אֵלמָלֵא רַחֲמִים

אֵלמָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְרוֹמִים

הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה

בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים

כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים

לְנִשְׁמוֹת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים

שֶׁנָּפְלוּ בִּידֵי הָרוֹצְחִים וְנִשְׁפַּךְ דָּמָם

בְּאַווּשְׁוִיץ מַיְידַנֶק טְרֶבְּלִינְקָה

וּבִשְׁאָר מַחֲנוֹת הַשְּׁמָד בְּאֵירוֹפָּה

שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְנִשְׂרְפוּ וְנִשְׁחֲטוּ וְנִקְבְּרוּ חַיִּים

בְּכֹל מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיוֹת

עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם

בַּעֲבוּר שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם

אַחֵיהֶם וְאַחְיוֹתֵיהֶם

נוֹדְרִים צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם

בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם

לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים

וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם

ה' הוּא נַחֲלָתָם וְיָנוּחוּ בְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם

וְנֹאמַר אָמֵן

יזכור ליום הזכרון לשואה ולמרד /אבא קובנר

נזכור את אחינו ואחיותינו, את בתי העיר ואת בתי הכפר,

את רחובות העיירה שסאנו כנהרות

ואת הפונדק הבודד עלי אורח;

את הישיש בקלסתר פניו,

את האם בסודרה,

את הנערה בצמותיה

את הטף;

את אלפי קהילות ישראל על משפחות האדם,

את כל עדת היהודים,

אשר הוכרעה לטבח על אדמת אירופה מידי הכורת הנאצי;

את האיש שזעק פתאום

ובזעקתו מת;

את האישה שחבקה תינוקה אל לבה

וזרועותיה צנחו;

את התינוק שאצבעותיו מגששות אל פטמת האם

והיא כחולה וצוננת;

את הרגלים,

את הרגלים שביקשו מפלט

ולא היה מנוס עוד;

ואת שקפצו ידיהם לאגרוף,

האגרוף שחפן את הברזל,

הברזל שהיה לנשק החזון, היאוש והמרד,

והם ברי הלבב

והם פקוחי העיניים

והם שהשליכו נפשם מנגד וידם קצרה מלהושיע;

נזכור את היום,

את היום בצהריו, את השמש

שעלתה על מוקד הדמים,

את השמים שעמדו גבוהים ומחרישים;

נזכור את תלי האפר אשר מתחת לגנים הפורחים.

יזכור החי את מתיו כי הנה הם

מנגד לנו,

הנה נבטות עיניהם סביב-סביב,

ואל דמי, אל דמי לנו, עד יהיו חיינו ראויים לזכרם