לא שוכחים: שישה גיבורים,
 שש משואות

אביבה בלום וקס

נולדה בוורשה בשנת 1932 ובמהלך האקציה הגדולה בגטו ורשה בקיץ 1942 אמא שלה, לובה, הצילה אותה משילוח למחנות השמדה.לובה הצליחה להבריח את שני ילדיה מהגטו, ואביבה עברה בין דירות מסתור. 

גם לובה הצליחה להימלט מהגטו, והגיעה אל מקום המסתור של אביבה. השתיים ברחו לוורשה ושם שרדו בזהות פולנית עד השחרור. לאחר השחרור הצטרפה אביבה לקבוצה של השומר הצעיר וב־1950 עלתה לישראל. לאביבה בת, ארבעה נכדים ועשרה נינים.

אברהם כרמי

נולד ב־1928 בפולין, ועם פלישת הגרמנים התגורר עם הוריו בבית הקברות בוורשה. במהלך האקציה בקיץ 1942 אביו נשלח לטרבלינקה ונרצח. בזמן מרד גטו ורשה הגרמנים גילו את אברהם ואמו והם נשלחו למיידנק, שם הופרדו. אמו נרצחה ואברהם ודודו משה נשלחו לבירקנאו. בספטמבר 1945 עלה אברהם לישראל. במלחמת העצמאות הוא נמנה עם מגיני גוש עציון ונפל בשבי הירדני. אברהם עבד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. לאברהם ולרבקה, שורדת ברגן־בלזן, שלושה ילדים, תשעה נכדים ו־23 נינים.

זוהר ארנון

נולד ב־1928 בהונגריה. כשנכנסו הנאצים לבודפשט זוהר עבר להתגורר בבית מסומן שהוקצה ליהודים. זוהר נמלט מהונגריה ברכבת לאחר שאימץ זהות של חבר ארגון נוער הונגרי. 

לאחר שהסתתר באורווה החל מסע לרומניה, משם עבר בבולגריה, יוון, טורקיה, סוריה ולבנון, ובינואר 1945 הגיע לארץ ישראל. הוריו ושתיים מאחיותיו נרצחו בשואה. זוהר לחם במלחמת העצמאות ולימים היה יערן, מפיק ובמאי. לזוהר ולרעייתו אהובה שתי בנות.

חיים ארביב

נולד ב־1934 בעיר בנגאזי בלוב. בשנת 1942 גורשו חיים ובני משפחתו למחנה הריכוז ג'אדו. עם השחרור בידי הבריטים בתחילת 1943 שבו בני המשפחה לבנגאזי ובנו מחדש את ביתם שנהרס בהפצצות. בסוף 1947, כאשר החריף המאבק בין יהודים לערבים בארץ ישראל, החלו התנכלויות ליהודים בלוב ובמהלכן סבו של חיים נרצח בידי פורעים.

ב־1949 חיים ומשפחתו עלו לישראל.  בזכות שליטתו בשפה הערבית, חיים שירת בחיל המודיעין בתפקידי איסוף, מחקר וחקירת שבויים. לחיים בן, בת וחמישה נכדים.

לאה מרים ראובני

נולדה ב־1926 בצ'כוסלובקיה, וב־1929 היגרה המשפחה לבלגיה. כשהגרמנים הפציצו את העיר, הצליחה לאה להעביר את משפחתה בתעוזה תוך שהיא עוזרת גם לקשישים ולנשים עם ילדים, למנזר באזור פירנצה. בנובמבר 1943 פשטו הגרמנים על המנזר, ולאה הצליחה לשכנע אותם שהן הונגריות נוצריות וכך הצילה גם יהודיות נוספות.

אביה נתפס ונכלא, ולאחר מכן נשלח למחנות ונרצח. לאחר השחרור הגיעה לרומא והתאחדה עם משפחתה. ב־1960 היא עלתה לישראל ועבדה כאחות בבתי חולים. לא נולדו לה ילדים.

יהודה בייליס

נולד ב־1927, ולאחר שהיה בגטו קובנה נלקח עם הוריו אל הפורט התשיעי, אתר הרצח ההמוני, שם נדחף אל שפתו של בור. היהודים לידו נפלו אל מותם והפילו גם אותו. יהודה איבד את הכרתו.

כשהתעורר הוא פילס את דרכו החוצה בין הגופות ונמלט. לאחר ששב לגטו הצליח להבריח 22 ילדים. עם חיסול גטו קובנה בקיץ 1944 שולחו יהודה ואחיו יוסף לדכאו. יוסף נפטר ויהודה נותר יחיד מכל משפחתו. ב־1946 עלה יהודה לישראל באוניית מעפילים, התגייס לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות. לו ולרעייתו אהובה שתי בנות, ארבעה נכדים וחמישה נינים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו