"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צאתכם לשלום: לא לתת לעסקים הקטנים ליפול בדרך

אדוות הקורונה ילוו אותנו לפחות בשנה הקרובה • צעירים וצעירות מודאגים יותר בגלל מצבם הכלכלי מאשר בגלל בריאותם

,עודכן
חנויות סגורות בשוק הפשפשים ביפו // צילום: יהושע יוסף

עיקרון העל שיש להפנים בכל דיון על "אסטרטגיית היציאה" הוא המורכבות. כל החלטה שנקבל בתהליך היציאה ממשבר הקורונה, תוליד ספירלה של השלכות בתחומים שונים, ואבן הדרך הראשונה בתהליך היא זרימת המידע בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. לא ניתן יהיה להוביל תהליכים הנשענים על שיתוף הציבור ללא תקשורת רציפה ושילוב ההנהגה המקומית בתהליך קבלת ההחלטות. לאור זאת, נכון יהיה להקים "קבינט שיקום קורונה" בהובלת ראש הממשלה, ובהשתתפות שרי הממשלה הרלוונטיים ביחד עם נציגי שלטון מקומי.

אדוות הקורונה ילוו אותנו לפחות בשנה הקרובה לאחר ביטול הנחיות החירום. צעירים וצעירות מודאגים יותר בגלל מצבם הכלכלי מאשר בגלל בריאותם. מתפתחת בישראל שכבה חברתית הנתונה בקושי עצום, אך נעדרת משענת מוגדרת בסיוע שעל המדינה להעניק לה. מכאן שיש לקבוע "קו לקיום בכבוד", שיתמודד עם משפחות שחוו נסיגה דרמטית ברמת חייהן.

תשומת לב מיוחדת יש להפנות לעבר העסקים הקטנים והבינוניים, שבעליהם מייצגים רבבות של משפחות שאיתנותן הכלכלית נפגמה, אך חלקן עדיין לא נכללות במערך שירותי התמיכה של רשויות הרווחה. בעידן הפוסט־קורונה חלק דרמטי של המסחר ימשיך, למשל, להיות אינטרנטי, ורוב העסקים הקטנים והבינוניים לא ערוכים לכך. לכן יזמנו הקמת "קניון וירטואלי" לעסקים מקומיים, שרובם המכריע הם העסקים הקטנים, והקפדנו על ליווי שלהם למסחר הדיגיטלי, מתוך הבנה שמי שלא שם - פשוט לא יהיה, ואסור לתת לעסקים ליפול בצד הדרך.

עוד בנושא:

בנט בשיחות סגורות: לפתוח את כל המשק

"יציאה מהסגר - בשלבים של שבועיים"

כך יוחלט אילו חולי קורונה להנשים

הקורונה בחג: מספר המתים עלה ל-130; 455 חולים אובחנו

תחום החינוך אף הוא עוגן שנכון להיערך למולו. האתגר המרכזי הוא לא הספק החומר הלימודי, אלא השבת מערכת החינוך לתפקידה המרכזי בתהליך הסוציאליזציה החינוכי של תלמידי ישראל. ניתוק מאולץ בין התלמידים לבין המורה ובית הספר פוגם בתפיסת התלמידים את המערכת וגם ביכולת של אנשי החינוך לבנות משמעות בשליחות חייהם. ארגז הכלים החינוכי טושטש ועורער. יש לבנות מערך תמיכה והדרכה למורים, לתלמידים וגם להורים מול אתגרים אלה.

גם בתיירות, שירותי דת ותשתיות יש לעבוד עם צוותים מקצועיים ולגבש תוכניות מותאמות בפריסה ארצית בשיתוף השלטון המקומי. ניהול נכון של המורכבות הנוכחת בכל צומת, הוא נקודת הפתיחה הנכונה לתחילת מסע השיקום הישראלי.

הכותבת היא ראש עיריית בית שמש

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר