"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כך מפחיתה הקורונה את זיהום האוויר בארץ
האטת הפעילות במשק ובתחבורה הביאה לירידה של 40% בריכוזי החנקן הדו-חמצני • ניתן להבחין בכך לא רק מעל אזורים צפופים, אלא גם מעל הגליל והנגב
ריכוזי החנקן הדו-חמצני כפי שנמדדו מהחלל // מתוך דוח המשרד לאיכות הסביבה

כך מפחיתה הקורונה את זיהום האוויר בארץ

האטת הפעילות במשק ובתחבורה הביאה לירידה של 40% בריכוזי החנקן הדו-חמצני • ניתן להבחין בכך לא רק מעל אזורים צפופים, אלא גם מעל הגליל והנגב

דן לביא
, עודכן

יש גם דברים טובים בצל הקורונה:האטת הפעילות במשק ובתחבורה מאז תחילת התפשטות נגיף קורונה הובילה לירידה בריכוזים של חנקן דו-חמצני מעל ישראל, ומכך לירידה משמעותית בזיהום האוויר, כך מעלה בחינת המשרד להגנת הסביבה . המשרד בחן את ריכוזי החנקן הדו-חמצני, כפי שנמדדו מהחלל על-ידי חיישן קופרניקוס סנטינל P5 (Copernicus Sentinel-5 Precursor) של סוכנות החלל האירופית.

אם ננסה למצוא דבר חיובי גלובאלי בהשלכות נגיף הקורונה שהשפעותיו מטלטלות את העולם, הוא בהשלכה על הירידה בפליטת הגזים המזהמים. עד עתה נרשמו שורת מקומות ברחבי העולם בהם אלו פחתו - הבולט הוא סין- וגם אצלנו נרשמת, כאמור, השפעה דומה.

בפועל, הירידה בריכוזי החנקן הדו חמצני מתבטאת גם בתחנות הניטור של מערך ניטור אוויר ארצי (מנ"א) של המשרד להגנת הסביבה, הפזורות ברחבי הארץ. מהלכה למעשה, נרשמה הפחתה של כ-40% בריכוזים בתקופה האחרונה בהשוואה לתקופה הממוצעת.

וזה לא הכל: ניתן להבחין בירידה בריכוזים לא רק מעל לאזורים שבהם אוכלוסייה צפופה ותנועה רבה של כלי-רכב, אלא גם באזורים שבהם האוכלוסייה דלילה יחסית וגם היקף התחבורה. כך, למשל, ניתן להבחין בירידה ברורה בריכוזים שמעל לרמת הגולן, לגליל, לשדרת ההר ולצפון הנגב.

אילון ללא מכוניות // צילום: גדעון מרקוביץ'
אילון ללא מכוניות // צילום: גדעון מרקוביץ'

עוד בנושא:

צפו: כבישי ישראל שוממים; הפעולות לאכיפת הסגר מתגברות

המשרד לאיכות הסביבה: "הסיכון במפרץ חיפה סביר"

מחסומים בודדים: היכן ה"סגר" על בני ברק?

יתרון בולט של הלוויין לעומת תחנות הניטור הקרקעיות במערך מנ"א, הוא היכולת לבחון את כל המרחב בו-זמנית. מומחי המשרד חישבו את ממוצע נתוני הלוויין בחלונות זמן של חודש (מארס 2020 לעומת מארס 2019), שלושה שבועות (בחודשים ינואר-מארס 2020) ושבוע (בחודש מארס 2020).

המונח העמום "ערכים ממוצעים" מתייחס לשילוב של התנאים המטאורולוגיים ופליטות מזהמי האוויר, כמו גם מכיסוי העננות בזמן מעבר הלוויין מעל ישראל. המפות מייצגות את סך מולקולות החנקן הדו-חמצני בין הקרקע לגובה של 11 ק"מ, ומוצגות באותה סקלת צבעים, (צבע כחול הוא "מעט זיהום" וצבע אדום הוא "הרבה זיהום",ד"ל).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...