"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשרד לאיכות הסביבה: "הסיכון במפרץ חיפה סביר"

כך נטען בסקר חומרים מסוכנים שערך המשרד להגנת הסביבה • מרכז מחקר סביבתי חיפה: "נדרשת התייחסות ממשלתית מיידית, ישנם 1,500 מוקדי סיכון"

,עודכן
מפרץ חיפה // צילום: מישל דוט קום // מפרץ חיפה // צילום: מישל דוט קום

"באזור מפרץ חיפה לא קיים סיכון לאוכלוסייה שאינו סביר בהשוואה למקובל במדינות מפותחות", כך עולה היום (שני) מפרסום הערות הציבור של סקר הסיכונים המצרפי (שלב א') שלהמשרד להגנת הסביבה.את הסקר ביצע עבור המשרד ד"ר אלי שטרן, מומחה בעל שם עולמי בתחום הערכות סיכונים מחומרים מסוכנים.

עם זאת, ד"ר רויטל גולדשמיד, מנהלת מרכז מחקר סביבתי חיפה התייחסהלסקר הסיכוניםואמרה: "הסקר מעיד מעל לכל ספק כי נדרשת התייחסות ממשלתית מיידית לסכנה הנוכחת, בה חיים תושבי מפרץ חיפה; כל בר דעת הקורא סקר זה מבין את הדחיפות והבהילות של יישומה המיידי של התוכנית להרחקת התעשיות המסוכנות והמזהמות ממרכז בירת הצפון-חיפה.

"הסקר מתייחס ל-1,500 מוקדי סיכון ומעיד על 'כמות והיקפי חומרים מסוכנים חסרי תקדים במדינת ישראל ובמידה רבה בעולם כולו' (סעיף 10.1). כמה מפתיע ומטריד כי למרות חומרת הדו"ח, שורת הסיכום המופיעה במצגת של המשרד להגנת הסביבה היא כי ״אין באזור מפרץ חיפה רצפטור ציבורי קיים הנמצא בסיכון לא קביל..".

ארבעה מפעלים מסתמנים כגורמי סיכון גבוהים

בניתוח ראשוני של תוצאות סקר הסיכונים המצרפי, אותרו ארבעה מפעלים המסתמניםכגורמים עומסי סיכון גבוהים יחסית- הגם שעל פי הסקר, עומסי סיכון אלו אין משמעותם סיכונים בלתי קבילים לרצפטורים ציבוריים קיימים. המפעלים הם: דשנים, דור, גדיב (מקבוצת בז"ן), וגדות מזרח.

המשרד מתכוון לפעול לאחר קבלת הערות הציבור // צילום: גדעון מרקוביץ'

לאחר שלב קבלת הערות הציבור, מתכוון המשרד לפעול לכך שככל שיאותרו אזורים בהם הסיכון יהיה בלתי קביל, יידרשו המפעלים הגורמים לכך, לבצע צעדי הפחתה בסיכון. בנוסף, באזורים שבהם ימצאו עומסי סיכון גבוהים יחסית, גם אם לא בלתי קבילים, יידרשו המפעלים הגורמים לכך להתחיל תהליך של ניהול והפחתת סיכונים לפי המתודולוגיה האירופית.

אזור מפרץ חיפה מאופיין בפעילות תעשייתית הכרוכה בשימוש בחומרים מסוכנים. האזור כולל למעלה מ-60 מפעלי תעשייה המבצעים פעילויות ותהליכים רבים, שבהם נעשה שימוש בחומרים אלה. אזור תעשייה זה, מצוי בתחומי מטרופולין עמוס ובקרבה לאוכלוסייה.

נוכח ריכוז זה של פעילות תעשייתית, החליט המשרד לקדם סקר סיכונים מצרפי לחומרים מסוכנים, שיעריך את הסיכון המצרפי הנשקף לאוכלוסייה המצויה בקרבת המפעלים. הסקר מוצג היום להערות הציבור, שאותן ניתן לשלוח לאימייל -seker_haifa@sviva.gov.il- עד ה-8 באוגוסט 2019.

"הסקר מתייחס ל-1,500 מוקדי סיכון" // צילום: גדעון מרקוביץ'

לאחר קבלת ושקילת הערות הציבור והגורמים הרלוונטיים ושקילתן, המשרד יפרסם את תוצאות הסקר הסופיות. השלב הבא של הסקר, שלב ב', יתמקד בתקריות הכרוכות בשינוע חומרים מסוכנים (בכבישי המפרץ ובצנרות העל והתת-קרקעיות), בתקריות חמורות העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה וכן בתקריות העלולות להיגרם כתוצאה מפגיעה עוינת – חבלנית או מלחמתית.

מתוצאות שלב א' של הסקר עולה, כאמור, כי ככל שמדובר בתקריות תפעוליות במפעלים, אין באזור מפרץ חיפה רצפטור ציבורי קיים, הנמצא בסיכון לא סביר בהשוואה לקריטריונים בינלאומיים מחמירים, שנהוגים במדינות מערב אירופה, דוגמת הולנד ואנגליה. על פי הסקר, תוצאות אלה משקפות, בין היתר, את יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה מהמפעלים וגורמי הסיכון השונים לאורך השנים, ובעיקר - יישום מדיניות מרחקי הפרדה ותנאים שוטפים בהיתרי הרעלים של המפעלים.

"התוצאות משקפות את יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה" // צילום: גדעון מרקוביץ'

במשרד להגנת הסביבה מסרו כי "בכוונת המשרד ללמוד את תוצאות הסקר ולפעול בכמה דרכים, לאחר השלמת תהליך הערות הציבור, להפחתה נוספת של סיכונים ממפעלים, שנמצא כי תרומתם לעומסי סיכון באזורים מסוימים גבוהה יחסית".

ארגון "מגמה ירוקה" מסר בתגובה לסקר: "העובדה שנדרש סקר סיכונים מיוחד לחומרים מסוכנים במפרץ חיפה מלמדת על המציאות הלא-נורמלית שבה נתון מפרץ חיפה: אלפי חומרים מסוכנים בקרבה רבה לאוכלוסייה צפופה ולרצפטורים ציבוריים.

"הסקר טרם בחן מקרי רעידות אדמה, מלחמה ושינוע. על מנת שתמונת המצב תהיה מלאה, על המשרד להאיץ את בדיקת תרחישי החומרים המסוכנים עבור רעידות אדמה, מצבי מלחמה ושינוע חומרים ולזכור את התרעתו של מבקר המדינה, בדוח מיוחד מיולי 2018, מפני פגיעה באוכלוסייה שבקרבת המפעלים המטפלים בחומ"ס בעת אירוע של רעידת אדמה חזקה.

"אנו לומדים את ממצאי הדוח וקוראים לציבור להצטרף אלינו ואל ארגוני הסביבה בהגשת הערות על הדוח. נשוב ונצא בקריאה לנבחרי הציבור כולם ובמיוחד לממשלה העתידית, להתעשת ולהציב את תוכנית עמק החדשנות של רשות מקרקעי ישראל לעתיד מפרץ חיפה, בראש סדר העדיפויות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר