"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדיניות הסגר ברשות הפלשתינית עלולה להיגמר בקריסת מערכות
הפריחה הכלכלית בשנים האחרונות הביאה לניפוח בועת האשראי ושוק ההלוואות • אלא שבזמן מגפת הקורונה וההנחיות לסגר כולל, משקי הבית יתקשו לצאת מהמינוס • השת"פ עם ישראל מסייע להתמודד עם המשבר, אך גורמים בכירים ברשות מעריכים: הקריסה – עניין של זמן • פרשנות
שכם. "לא פעם ראשונה שלי, יש לי חברים בשכם ו | צילום: רויטרס

מדיניות הסגר ברשות הפלשתינית עלולה להיגמר בקריסת מערכות

הפריחה הכלכלית בשנים האחרונות הביאה לניפוח בועת האשראי ושוק ההלוואות • אלא שבזמן מגפת הקורונה וההנחיות לסגר כולל, משקי הבית יתקשו לצאת מהמינוס • השת"פ עם ישראל מסייע להתמודד עם המשבר, אך גורמים בכירים ברשות מעריכים: הקריסה – עניין של זמן • פרשנות

, עודכן

הפריחה הכלכלית, העלייה בשכר הממוצע ושיעורי האבטלה הנמוכים שהיו נחלתנו בעשור האחרון וטרום מגפת הקורונה, לא פסחו גם על המשק והכלכלהברשות הפלשתינית.מאות אלפי פלשתינים התפרנסו מעבודות ומשרות בתוך הקו הירוק, בהתיישבות ובאזורי התעשייה השוקקים שקמו באזורי התפר ביהודה ושומרון.

לכך יש להוסיף את היציבות היחסית שהפגינה הרשות הפלשתינית, שצלחה את אירועי האביב הערבי בניגוד למשטרים חזקים ויציבים במדינות ערב שקרסו בין ליל והביאו עימם כאוס, אנרכיה ומשברים כלכליים שנוכחים גם בימים אלה, כשהעולם מתמודד עם משבר הקורונה והשלכותיו.

המצב הכלכלי הטוב יחסית בגדה הביא גם את הפלשתיני הממוצע למצב שבו הוא מעוניין ויכול לשפר את איכות חייו באמצעות מסגרות אשראי נדיבות. את אלה העניקו הבנקים בגדה המערבית, בנוסף להלוואות ששווקו על ידי חברות מימון ואשראי שהחלו לפעול בשטחי הרשות הפלשתינית בשנים האחרונות.

בדומה לרוב משקי הבית הממוצעים בישראל, גם משקי הבית הפלשתיניים התרגלו לחיות עם מינוס בבנק, מסגרות אשראי נדיבות ואוברדראפט בריבית נמוכה מתוך הנחה כי השפע הכלכלי, העלייה בשכר הממוצע והירידה באבטלה לא ייעלמו בין ליל.

ואז הגיעה מגפת הקורונה ואיתה ההנחיות להגבלה בתנועת האזרחים עד לכדי סגר מלא וצמצום למינימום של פעילות המשק והכלכלה ברשות הפלשתינית, שכלכלתה והמערכת הפיננסית שלה קשורים באופן הדוק עם הכלכלה והמערכת הפיננסית והתעסוקתית בישראל.

בתוך ימים ספורים, איבדו מאות אלפי פלשתינים המועסקים בישראל, ביישובים היהודים ביהודה ושומרון ואזורי התעשייה בקו הירוק, את מקור פרנסתם ואינם זכאים לדמי אבטלה והטבות כאלה ואחרות שיבטיחו קיום בסיסי בדומה למאות אלפי הישראלים, שיצאו לחל״ת או פוטרו וזכאים לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי.

לדברי גורם בכיר בממשלה הפלשתינית, כושר העמידה של המשק והכלכלה ברשות הפלשתינית כמעט ואינו קיים. ובהיעדר הכנסה בסיסית ואופק כלכלי, הקריסה הכלכלית של עצמאים פלשתינים ורוב משקי הבית ברשות הפלשתינית, נראית קרובה מתמיד.

צוות חיטוי בעזה \ צילום: אי.אף.פי
צוות חיטוי בעזה \ צילום: אי.אף.פי

קריסה כזו תתרחש בתוך ימים ספורים, כך צופים בחשש ובדאגה בכירים ברשות הפלשתינית שחוזים כי אנרכיה וכאוס יפרצו לא רק בשטחי הרשות אלא בעיקרברצועת עזה הצפופה,שבה מערכת הבריאות כמעט ואינה מתפקדת בימי שגרה, ובוודאי שלא בעת החירום הנוכחית.

ההערכה בקרב גורמים בכירים במנגנוני הביטחון הפלשתיניים, היא כי קריסה של מערכת הבריאות והכלכלה ברשות הפלשתינית וברצועת עזה תביא עימה חשש לאירועים ביטחוניים ותרחישי קיצון של מאות אלפי פלשתינים שינסו להימלט משטחי הרשות הפלשתינית ורצועת עזה לישראל, בניסיון להציל את חייהם וחיי בני משפחותיהם והקרובים להם.

ברשות הפלשתינית מדגישים כי לעת עתה,שיתוף הפעולהוהתיאום ההדוק עם הגורמים הרלוונטיים בישראל בתחום הבריאות, הכלכלה והביטחון, מסייעים לרשויות השלטון של הרשות הפלשתינית להתמודד עם משבר הקורונה ורק לפני ימים אחדים הועברו לפלשתינים מעל 150 מיליון שקלים מכספי המיסים שישראל גובה עבור הרשות והוחזקו אצלה.

אולם גם בהנהגת הרשות הפלשתינית אומרים כי "לא לעולם חוסן". לדבריהם, השאלה היא לא ״אם מערכת הבריאות והכלכלה ברשות הפלשתינית יקרסו, אלא מתי הן יקרסו״. לאור העובדה כי מידי יום מתגלים בשטחי הרשות הפלשתינית ורצועת עזה עוד ועוד נשאים וחולים של וירוס הקורונה, התפשטות נרחבת של המגפה היא עניין של ימים ספורים, וכאשר התרחיש הזה יתממש, מי שיידרש להתמודד איתו תהיה ממשלת ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...