"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קורונה בעזה? האחריות תיפול על ישראל

ביום חמישי התגלו שני חולים ראשונים ברצועה • עם מערכת בריאות פרימיטיבית וצפיפות אוכלוסין מחרידה - עזה יושבת על חבית חומר נפץ בריאותית • פרשנות

,עודכן
רצועת עזה // צילום: איי. פי

בגדה המערבית כעת כ־55 חולים בנגיף, וביום חמישי האחרון התגלו שני חולים ברצועה, שהגיעו מפקיסטן דרך מצרים וכעת נמצאים בבידוד במסוף רפיח. ברצועת עזה מתקיים שילוב בעייתי מאוד בין מערכות רפואה של עולם שלישי, צפיפות אוכלוסין מהגבוהות בעולם, וקושי לאכוף את ההנחיות של רשויות הבריאות.

התפרצות המחלה בקרב הפלשתינים דוחפת אותם לזרועות ישראל, שהרי הם תלויים לחלוטין בסיוע הרפואי שזו מגישה להם כדי לעצור את התפשטות המחלה. אבל משבר הקורונה חושף אמת מוכרת וידועה, שרבים עדיין מתכחשים לה, כי קשה ואולי כבר בלתי אפשרי להפריד בין פלשתינים לישראלים, וכי אפילו ההתנתקות מעזה לא ניתקה באמת את הרצועה מישראל.

מרקם החיים ביהודה ושומרון, שבהם מתקיימים יישובים יהודים ולצידם יישובים פלשתיניים, לצד העובדה שעשרות אלפי פלשתינים עובדים למחייתם בישראל, כל אלו הופכים לבלתי מעשי כל ניסיון להפריד בין שתי האוכלוסיות במאמץ לעצור את התפשטות הווירוס. אבל גם עזה, שבה לכאורה קיים חיץ בין הרצועה לישראל, הופכת לחלק ממרחב האחריות של ישראל, שהרי החמאס מסוגל לירות לעבר שדרות או תל אביב, אבל אינו מסוגל באמת לדאוג לתושבי הרצועה בשעה של משבר הומינטרי מסוג זה שעימו מתמודד העולם.

עוד בנושא:

נגיף הקורונה הגיע לרצועת עזה

"שיתוף פעולה עם ישראל בנוגע לקורונה"

"התגלו תסמינים חדשים לקורונה"

האחריות לעזה נופלת אף היא על כתפי ישראל, הן בשל הרצון להכיל התפרצות של המגיפה בעזה אבל גם כדי להכיל ביקורת מבית ובעיקר בינלאומית על שישראל אינה מקבלת אחריות לבריאותם של תושבי הרצועה.עובדה היא כי ישראל מספקת כבר עתה ערכות בדיקה לממשלת החמאס ברצועה ונערכת לאפשרות של צורך לתת מענה רפואי, ואפילו מתקני אשפוז, לאלפי חולים אם המצב יידרדר כפי שקרה במקומות אחרים בעולם.

רצועת עזה // צילום: איי. פי
רצועת עזה // צילום: איי. פי

ביהודה ובשומרון מסתפקת ישראל לפי שעה בתיאום ההולך ומתהדק בין רשויות המנהל האזרחי של צה"ל לבין הממשלה הפלשתינית, אבל ברור שאם המצב יחמיר תצטרך ישראל גם כאן לגלות מעורבות עמוקה במאמץ לבלום את התפשטות המחלה ביהודה ובשומרון ובוודאי לשטח ישראל.

השקט הכמעט מוחלט בגבול הרצועה וביהודה ושומרון אינו בהכרח עדות לכך שהגיעו ימי המשיח ושהפלשתינים הפכו לחובבי ציון בזכות התלות הגוברת בישראל. ראש הממשלה הפלשתיני דורש למשל שחרור מחבלים אסורים מבתי הכלא בישראל כדי שלא יודבקו בידי ישראל, וגם החמאס אינו מנמיך את אש הלהבות. אבל העובדות בשטח מדברות בפני עצמן, ובעצם משקפות מציאות של חיים משולבים, זה יחד עם זה, שאותה גם רטוריקה מתלהמת לא תוכל לשנות.

משבר הקורונה עשוי אפוא להפוך לנקודת ציון חיובית ביחסי ישראל והפלשתינים, של הכרה בחשיבות הקשר עם ישראל ובכך שקשר זה לא רק שלא קל לנתקו אלא שיש בו משום אינטרס פלשתיני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר