"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גורמים משפטיים על איכון הטלפונים: "יאתרו את מיקומי החולים - זה יציל חיים"

במשרד המשפטים הסבירו את ההליך מעורר המחלוקת לאיתור חולי קורונה: "להכניס כזה דבר במדינה דמוקרטית זה לא פשוט, זה יהיה לחודש"

,עודכן
צילום: GettyImages

גורמים בכירים במשרד המשפטים התייחסו הערב (ראשון) למעקב הטכנולוגי ולאיכון הטלפונים שיאפשרו לרשויות במדינה לאכוף את הבידודים והנהלים החדשים שהופצו על ידי הרשויות במדינה בכדי להיאבק בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל.

נתניהו הכריז על השבתת מרבית המשק הישראלי צילום: קונטקט

בשיחה עם "ישראל היום", סיפרו גורמים במשרד המשפטים כי רצון המדינה להפעיל את האמצעים הטכנולוגיים נועדו להצלת חיים. "מתחילת השבוע, הייתה פנייה ממשרד הבריאות לנסות לעשות שימוש גם ביכולות שב"כיות ומשטרתיות. משרד הבריאות הציג את זה כדבר קריטי מבחינת בריאות הציבור. קריטי להצלת חיים כדי שאנשים שהיו ליד חולה מאומת ידעו זאת מיד, ולא ימשיכו להדביק אנשים אחרים".

ישנם פערים ביכולות הטכנולוגיות בין השב"כ לבין המשטרה. בסופו של דבר, במשרד המשפטים מבהירים שלכל אחד מהגופים יהיה תפקיד אחר. חקירה מתוך הטלפון הנייד של אדם החולה בקורונה ואיפה היה בשבועיים האחרונים, זאת חקירה שתעשה על ידי המשטרה "שמדובר בשלב הראשון, שיש חולה מאומת ובמקום לעשות לו חקירה, לוקחים את הטלפון שלו והולכים 14 יום אחורה, וזאת כדי לראות איפה היה. הזמן פה שווה חיים. זה מעגל שהמשטרה יכולה לפעול בו והשב"כ מחוץ לתחום".

מנגד, היכולות הקשורות להצלבת המיקומים והבדיקה, שבוחנת אילו אנשים היו ליד האדם החולה באותם שבועיים, תעשה על ידי השב"כ. "יש מעגל נוסף", הדגיש הגורם בשיחה עם "ישראל היום" והדגיש כי "יש יכולות מסוימות שהרעיון בהם הוא שאתה יכול להגיע למי שהיה בסביבת החולה באותו הזמן. אם אתה היית לפני שבוע ליד אדם שבזמן מסויים היה חולה מאומת, לא יבנו על זה שתסתכל באתר של משרד הבריאות, אלא ידאגו שתקבל הודעה להיכנס לבידוד. זה יכולות שיש לשב"כ ולא למשטרה".

בד בבד, הסביר הגורם במשרד המשפטים כי מעקבים טכנולוגיים אחר אזרחים, יהיה דבר מורכב מאוד לאישור תחת הטיעון כי "להכניס כזה דבר במדינה דמוקרטית זה לא פשוט". במשרד המשפטים עוד הוסיפו כי בזמן שמהלך שכזה יאושר, "זה יהיה לפי בקשה של נציגים ממשרד הבריאות",, וביקשו להדגיש כי "לא ישמר מאגר בידי השב"כ. יש נוהל למחיקת המידע הזה. הכל יהיה ל-30 ימים כרגע". במשרד המשפטים שבו והדגישו כי "שימוש בכך (איכון הטלפונים) לדברים אחרים זו עבירה פלילית. המטרה היא לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בפרטיות על מנת להציל חיים".

כזכור, הודעותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו אמש, על שימוש בכלים דיגיטליים ואמצעים טכנולוגיים לצורך מעקב אחר חולי קורונה עורר תגובות זועמות בקרב חברי כנסת וארגונים שונים, שהתנגדו להחלטה בשימוש בצעד קיצוני ומרחיק לכת, לטענתם, על מנת להתמודד עם משבר נגיף הקורונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר