ימים נוראים בפורים

איום התפשטות נגיף הקורונה מתממש לנגד עינינו. ההשלכות הרפואיות־

כלכליות־חברתיות־פוליטיות יהיו משמעותיות. ריבוי המקרים המתגלים יום־יום כמעט בכל יבשת, לצד צניחת הבורסות בעולם, נעשו למחזה שגרתי. הסיוט כאן ואיתנו.

ארגון הבריאות העולמי קרוב להכריז על מגיפת הקורונה כמגיפה עולמית. בהיבט הכלכלי זה אומר שכל מה שאנחנו יודעים על ביקוש והיצע הולך להתהפך. בחודשים הקרובים נלך על הראש. צריך להתרגל. 

אם מומחים למיניהם מבקשים להרגיע במילות הסבר שמדובר רק בסוג של שפעת שתוקפת אוכלוסייה מבוגרת עם מחלות רקע, אני עונה להם כי עד היום תמיד איחלתי עד 120 לקשיש וגם לחולה - והתכוונתי לכך. ובכלל, לא זכור לי וירוס מידבק כל כך וקטלני כל כך.

עוד בנושא: 

ראש הממשלה נתניהו: "שוקלים בידוד לכל השבים מחו"ל"

התפשטות נגיף הקורונה בישראל: הנחיות חדשות לנסיעה בתחבורה ציבורית

התפרצות הקורונה: שמונה חולים אובחנו הערב

ארקיע וישראייר משביתות פעילות

לצורך ההשוואה, הסארס (2003-2002) קטל "רק" 774 בני אדם ופעילותו היתה מוגבלת לאסיה, לקנדה ולכמה נקודות באוקיאניה. הקורונה כבר גברה על הסארס. אז מה הפלא שכל יום נדבקים מיליונים בקורונה־פאניקה, שהשלכותיה חמורות, לא פחות מהקורונה עצמה.

זוכרים את המשבר של 2008? זה לא היה כל כך מזמן. צניחות הבורסות אתמול (כמו שלשום, כמו מחר?) הזכירו לי את אותם הימים. הפעם זה גרוע פי כמה, כי וירוס אמיתי חדר למערכת. הפעם, הפרנסה והבריאות מאוימים במקביל, ומה הדבר החשוב לנו בעולם אם לא פרנסה ובריאות. בריאות ופרנסה.

הווירוס הזה באמת משגע את העולם. אלה ימים משונים של שלהי החורף. מטוסים חגים בשמי אירופה ללא נוסעים - כדי לשמור על לוחות הזמנים של חברות התעופה. משחקי ליגת העל ייערכו ללא קהל. במקומות שונים בעולם מתקיימים קורסים באוניברסיטאות - ללא סטודנטים, חתונות ואירועים משפחתיים - ללא אורחים.

יהודים בלי דרכון ישראלי לא יכולים להגיע ארצה לפורים, ואם זה לא ישתנה - גם את פסח הם לא יוכלו לעשות בארץ. ומאז אתגר הקורונה, כשאומרים לך פיצה - אנחנו חושבים קורונה. נו, שיבוא כבר היום ונוכל להתבדח ולהזמין פיצה קורונה. חבל רק שזה לא מחר. חיסון לא נולד ביום אחד.

ההערכה הרווחת היא שהסיפור צפוי להתעצם באופן משמעותי לפני שמגיפת הקורונה תתייצב ותיבלם. צריך יהיה להיות יותר רע לפני שיהיה יותר טוב. זה הזמן להסתכל על חצי הכוס המלאה: הסולידריות בינינו חייבת להתעצם.

אנשים נכנסים מעצמם לבידוד כדי לא להדביק חברים, אנשים אמיתיים (לא יצורים ברשת) דואגים להביא לחברים מצרכים ליד הדלת, וחסידי חב"ד היקרים באים לבתיהם של מבודדים לקרוא את המגילה. הלוואי שנמשיך לעמוד באתגר הקורונה, גם כשהמצב יחמיר: מה יש לנו חוץ מהסולידריות, הלכידות, החברות והאחריות, כפרטים וכחברה.

כשנכנס אדר מרבין בשמחה, על אחת כמה וכמה כשבא פורים עלינו לטובה. אבל הפורים הזה שונה מקודמיו. וירוס אמיתי (הלוואי והיה תחפושת) השתלט לנו על החג. לווירוס הזה, כמו לקודמיו, אין גבולות ואין העדפות. הוא תוקף סינים, איטלקים, שוויצרים, ישראלים ואיראנים. בסין הצליחו לגרום לכך שלא נלך לישון פסימיים.

ובימים שכאלה, למרות ההגדה, נאחל בריאות לכל אזרחי העולם, כי בימים כאלה אין אויבים וכולנו רוצים לאחוז ידיים - למרות שגם זה אסור. הדבר החיובי היחידי ביום שחור אתמול זה שעל פי הדיווחים בסין נרשמת בלימת המגיפה. שתהיה לנו סיבה לשמוח בפורים.

ובימים לחוצים שכאלה, כשחברות ניצבות על קרקע רועדת ואזרחים רואים איום מוחשי על פרנסתם, ומערכת הבריאות עושה הכל כדי להתמודד עם המצב - מדהים לראות כיצד אצלנו ממשיכים להתעסק ב"כן ביבי, לא ביבי", או בהתקפה ארסית על שני חברי כנסת מכחול לבן שכל פשעם הוא לשמור על מצפונם.

ימים נוראים בפורים הם לא דבר שגרתי. ובזמן שראש ממשלה מכהן מנהל את משבר הקורונה בתבונה ובאחריות (מישהו באמת חושב ההפך?), באים יועז וצביקה ומצילים לי את החג. והם עשו זאת בלי מסיכה, כי אולי בכחול לבן הם היו מחופשים. האוזר והנדל היקרים, זה הזמן לחזור הביתה!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו