אחד הרגעים הזכורים בעונה האחרונה של התוכנית "בואו לאכול איתי" התרחש כשהדיירת החדשה בבית "האח הגדול", אודליה סויסה, ובעלה הכבאי, אבי, הושבו לצד זוג הומואים ועוד זוג סטודנטים אשכנזים חנונים. סויסה, בלי הרבה פילטרים ועם הרבה כנות, הביעה את סלידתה מהאשכנזים ומתחה עליהם ביקורת עסיסית. "די, נו, החיים שלכם משעממים. אתם חסרי שמחה ואנרגיה. לא נתקלתי באשכנזי שמח טבעית. אני אשכנזייה? לא, איכ". היא חתמה את משנתה במילים "אתם מסכנים".
אאוץ'. מעניין מה היה קורה אילו הדוברים היו הפוכים.
"דיברתי על זה שהאוכל שלהם תפל, בלי טעם ובלי ריח", היא מסבירה כעת. "אני מסכימה שהמילה 'מסכנים' היתה מיותרת, אבל מהמקום שלי ושל איך שאני רואה את החיים, אדם בלי שמחת חיים הוא אדם מסכן.
"אנחנו הולכים ונושמים, אז למה לא לשמוח? אני בחורה שמחה עם אנרגיות טובות, וכשאני רואה מישהו אני גורמת לו לחייך. מה יש לנו לעשות חוץ מלשמוח?"
ובכל זאת, הדברים שאמרת הם הכללה בעייתית.
"אחרי שזה שודר אמרו שאני גזענית, ואני נשבעת לך שאני הכי לא גזענית. אני אוהבת אדם באשר הוא, ואתן לך דוגמה. למדתי במושב תפרח בבית ספר אשכנזי, והייתי מאוד מקובלת. לאחת הבנות היה יום הולדת באותו יום שלי, וכולם חגגו רק לי. ראיתי אותה עומדת בצד ואמרתי, 'בנות, גם לה יש היום יום הולדת'. הבאתי לה את העוגה שלי, שרנו לה וחגגנו לה - והיא היתה אשכנזייה".
מחווה יפה.
"נכון, וכל העניין הזה של האשכנזים, חלאס איתו. ובוא אגלה לך משהו: יש גם אשכנזים גזענים. גם מהצד שלהם יש גזענות".
נפגעת פעם בעצמך על רקע המוצא העדתי?
"בטח, לא קיבלו אותי לתיכון כי אני ספרדייה. אני חצי מרוקאית וחצי תימנייה. מי שלומדת ביסודי בתפרח עוברת לאולפנה, ובאותה תקופה אבא שלי היה פעיל של ש"ס. קיבלתי מכתב שלא התקבלתי, למרות שהייתי צדיקה עם חצאית קפלים, גרביים וצדיקות עד הסוף. אבא שלי התעקש שאלמד שם. ביום הראשון ללימודים, איך שאני יורדת מהאוטובוס, המנהלת עומדת ואומרת לי ליד כולן, 'מה את עושה פה? לא התקבלת'. בכיתי מזה, ובאמת לא למדתי שם. זה עצוב, אבל קיים. אני בעד שלא תהיה גזענות, ולא משנה מאיזה צד".
***
סויסה (34, אין קשר משפחתי לכותב) נולדה וגדלה באופקים, ילדת סנדוויץ' לשבעה אחים שנולדו בהפרש של שנה זה מזה.
"היינו משפחה חרדית ושמרנים מאוד. ברמה כזאת שאם היינו הולכים לבקר סבתא בסוף שבוע, היו מרחיקים אותנו מבני דודים חילונים, כדי שלא ניחשף למשהו. בכיתה י"א הרגשתי שכבר כופים עלי, ואני לא אוהבת שמציבים לי גבולות וחונקים. זה היה קשה, אבל עדיין נשארתי דתייה".
עם בעלה הכבאי, אבי. "חברה אמרה לי: 'הוא קשה להשגה'"
בגיל 18, מייד בסיום לימודיה בבית ספר דתי אחר, נישאה לראשונה. "למדתי במסגרת חרדית ולא ידענו משהו אחר. חינכו אותנו שזה הגיל לחופה. אצל רוב הבנות חוויית הנישואים היתה טובה, אבל כשזה לא מצליח זה כואב - ואצלי זה לא הצליח בכלל".
אחרי שנה החליטה להתגרש, אך נתקלה בקשיים. "הייתי מסורבת גט במשך שנתיים, וזה היה סיוט", היא משתפת. "בעלי דאז טען שהוא אוהב אותי, ובכל פעם ביקש שלום בית. ככה זה נסחב ונסחב ברבנות. זאת היתה תקופה לא נעימה בכלל, ואני לא מאחלת אותה לאף אחת. היה לי, ועדיין יש לי, הרבה כעס על הביורוקרטיה. הייתי בוכה, מבקשת ומתחננת, אבל הרגשתי שלא מקשיבים לי".
מי תמך בך בתקופה הזאת?
"זו תקופה שהייתי בה מאוד לבד. ברגע שאבא שלי שמע שאני מתגרשת, הוא לא קיבל אותי בחזרה הביתה. נוצר בינינו ניתוק מוחלט. במקביל, קצת התחלתי להתרחק מהדת - אבל לא מהאמונה. אז גרתי אצל כמה קרובות משפחה וחברות".
תהליך הגירושים, היא מעידה, זירז את תהליך היציאה בשאלה שלה. "אבל זה קרה בהדרגתיות ולא בבום. הפכתי להיות פחות צנועה, ובכל פעם הורדתי מעלי משהו. פעם הגעתי לדיון ברבנות בלי כיסוי ראש, פעם עם חצאית קצרה והשיא היה כשהגעתי עם ג'ינס. זאת היתה הדרך שלי למרוד בהם. כשאמרו לי שאני לא מכבדת את בית הדין, עניתי, 'סליחה, ומישהו פה מכבד אותי? אני מחפשת את החופש שלי ואתם מתעלמים מקיומי'".
באותה תקופה גם הפסיקה לשמור שבת. "אבל גם זה לא בא לי בקלות. הייתי בוכה בפנים ומבקשת סליחה. הייתי נוסעת לים בשבת בבוקר, וכל הדרך בוכה. הייתי מדברת לאלוהים ואומרת, 'אני יודעת שאני עושה עוון, אבל בבקשה תדאג שלא יקרה לנו כלום'".
מה יחסך לדת היום?
"אני במקום אחר בחיים שלי. אני חופשייה, משוחררת וכבר לא דתייה. עם זאת, אני מאמינה מאוד ושומרת שבת. עד היום אני שומעת שירים של הזמר החסידי אברהם פריד ויודעת את כל המילים בעל פה".
חודשים אחדים אחרי גירושיה הגיע הפיצוי על התקופה הקשה: אבי סויסה (33), כבאי נאה.
"חברה רצתה להכיר לי מישהו אחר, אבל כשהגענו ראיתי את אבי עומד לידו - ומייד רציתי אותו", היא משחזרת. "החברה אמרה לי, 'הוא קשה להשגה, יש לו מלא בחורות'. אמרתי לה, 'נשמה, זה יהיה בעלי'. לקחתי את המספר שלו מהטלפון שלה וסימסתי לו. אני זוכרת שהוא לא ענה".
אז איך בכל זאת החיבור קרה?
"החברה שלי דיברה איתו, והוא מייד אמר, 'בטח, אני רוצה אותה'".
בתוך שנה, כשהיא בת 22, עמדה בשנית מתחת לחופה. "לי ולאבי יש קשר מדהים. אנחנו חברים ותמיד כיף לנו להיות בסבבה שלנו. בלי עין הרע, טפו טפו, מאחלת לכל עם ישראל זוגיות כזאת".
עם איך שהוא נראה, את לא מקנאת לו?
"אני לא קנאית, ואני סומכת עליו בעיניים עצומות. אני בכלל לא טיפוס קנאי".
מאז הם הספיקו להביא לעולם ארבעה ילדים: אגם־תמר (12), אושר (10), אלין (8) ואמלי (3).
איך הורייך הגיבו לחתונה השנייה?
"אבא שלי לא רצה לבוא לחופה, אבל בסוף כן הגיע. תמיד היה לנו קשר מאוד רעוע, עד שההורים שלי נפרדו. אבא שלי התקשר אלי פתאום, בכאב. ריחמתי עליו ונסעתי לקחת אותו. הוא גר אצלי שבועיים.
"הוא מאוד העריך את זה, כי הוא לא ציפה שדווקא הילדה שהוא החרים והפנה לה עורף תבוא לעזרתו. לצערי, עם הזמן הקשר בינינו שוב התנתק.
"גם עם אמא שלי אני יכולה לא לדבר חודשיים. לא מרגישה את הצורך הזה להתקשר ולשאול מה קורה. זה קשה וכואב לי, והייתי רוצה לשנות את זה, כי זה סוג של פספוס - אבל אין לי שליטה בזה".
את ילדייך את מחנכת כדתיים?
"אני מכניסה להם את הבסיס: 'מודה אני' בבוקר, נטילת ידיים ושבת. אבל בסופו של דבר, אני ארשה להם לבחור את הדרך שלהם, ושום דבר לא ייעשה בכפייה".
***
החשיפה הראשונה של סויסה על המסך הגיעה בריאליטי המוזיקה "אביב או אייל", ששודרה לפני שנה וחצי בקשת. היא הגיעה לשם לא כזמרת, אלא על תקן מעריצה של גולן.
"חיפשו לראיין מעריצים של שני הזמרים, וברור לך את מי מהם אני מעריצה. אחר כך שלחו אותי לשבת בקהל".
את מכירה את אייל גולן? נפגשתם?
"אף פעם לא נפגשנו, אבל אני מאוד מעריצה אותו כזמר וכאדם. אוהבת את שמחת החיים שלו, את כל החפלות. בכל שישי בבוקר אני פותחת את היום עם שירים שלו, וזה תענוג".
איך את מתייחסת לפרשות שנקשרו בשמו בשנים האחרונות, ושזכו לכותרת "משחקי חברה"?
"זה לא מעניין אותי, ואני לא רוצה להיכנס לפינות האלה. אני רק מאחלת לו בהצלחה בחיים.
"גם בזמן אמת לא נכנסתי לזה, ואתה יודע למה? כי כולנו יודעים שכשהתקשורת מחפשת מישהו, היא לא משחררת. תעזבו את האיש הזה".
עם אסיף אלקיים ויוסי אורפלי ב"האח הגדול".
ההופעה הטלוויזיונית השנייה שלה נרשמה בשעשועון "The Wall" בהנחיית צביקה הדר ברשת. "התקשרו מההפקה לחברה שלי, שהיא שוטפת גופות, ובאותה תקופה אני חתמתי בלשכה, לא עשיתי כלום. אז למחרת הגענו - והתקבלנו".
בחודשים האחרונים כיכבה עם בעלה אבי ב"בואו לאכול איתי", בכאן 11. הופעה שהצופים בתוכנית לא ישכחו מהר.
"אודליה סויסה מירוחם היא מה שקוראים כוכבת. היא מפולפלת, חמודה, חדת לשון ומהירת תגובה. היא גם חמה, לבבית ואמביציוזית. מה שחסר לה בינתיים זו הבנה עמוקה יותר בחוקים הלא כתובים של הופעה בטלוויזיה", כתב עליה גל אוחובסקי, וסיכם: "מה שבטוח, ההופעה הזו היא לא האחרונה שלה. יש המון מלהקות בדרך אליה".
את בקשר עם שאר הזוגות מהתוכנית?
סויסה צוחקת. "אל תקרא לזה 'בואו לאכול איתי', אלא תשנה ל'באו לאכול אותי'. עם זוג ההומואים, שאני חולה עליהם, אני עדיין בקשר. אני מתה על הומואים. אוהבת את הדיבור שלהם, את האנשים והאופי. הם סוג של חברות. כל האחרים פשוט נעלמו.
"כשהציעו לי להשתתף בתוכנית, מייד הסכמתי, כי אנחנו אוהבים לארח. ההפקה רצתה להראות את הצד היפה של העדות, שלושה זוגות שונים עם דינמיקה יפה, אבל בסוף בחרו להראות יותר את המקום הגזעני, אולי כי הם גזענים בעצמם.
"מי שמכיר אותי יודע שאני אומרת דברים בצחוק. אתה יודע כמה אשכנזים כתבו לי, 'אודליה, את צדקת בכל מילה שאמרת'?
מישהו כתב לי, 'אני גם חנון וגם אשכנזי - וכל מה שאמרת הוא נכון'. תלוי לאן כל אחד לאן לוקח את הדברים. ואל תהיה לי עיתונאי כבד. נראה לי אתה סויסה אשכנזי.
"תראה את שמחת החיים של התימנים, למרות שחטפו להם ילדים. אני שרופה על העדה הזאת. בסוף כולם מסתדרים עם כולם, וזה מה שמיוחד אצל היהודים. השילובים של כל העדות. ומה יפה? כולם מסתלבטים על כולם, אבל מתחתנים אחד עם השני. חמי מרוקאי, והוא צוחק על אשתו התוניסאית, אבל היא לא נפגעת".
***
האמירות העסיסיות של סויסה גררו סביבה טוקבקים של בעד ונגד, אבל גם גרמו למלהקי "האח הגדול" לסמן אותה. אחרי שעברה אודישנים ("כמו כולם"), היא נבחרה להיות אחת מששת הדיירים החדשים שנכנסו בכניסה השנייה אל הבית. בינתיים שניים מהם הודחו, והיא עדיין נשארה. היא השתלטה עד מהרה על כל הנעשה במטבח וידועה בעיקר בנזיפות שהיא מחלקת לשאר הדיירים בענייני שמירת ניקיון. בין השאר, היתה מועמדת ל"ראשות הממשלה", אבל הפסידה ליוסי אורפלי.
"הזוגיות של ליאור היא רק למצלמות" // צילום: אורן בן חקון
"כשידעתי שאני הולכת להיכנס התחלתי לצפות בדיירים העונה. הייתי צריכה להבין לאן נושבת הרוח, למי אתחבר שם יותר ולמי פחות, מי נגד מי. לא ידעתי אם אהיה חברה של ירדן אדרי או של תקוה גדעון".
חשבתי, למשל, שאת וניר אבישי כהן תסתדרו פחות.
"אני בסדר עם כולם. ניר ואני כן יכולים להיות חברים. אני רואה שהוא עושה הרבה ספורט בבוקר, ואני מאוד אוהבת ספורט".
הדעות שלו לא מפריעות לך?
"הוא אדם, ואני מכבדת אותו כפי שהוא, לא משנה אם הוא אשכנזי שמאלני. אני לא נכנסת איתו לעניין הפוליטי, כי אני לא מבינה בזה".
קיוויתי לראות את הדינמיקה שלך עם אמלי פרי, שהודחה בינתיים.
"לפני הכניסה לבית כל הזמן אמרו לי, 'את תיקחי לאמלי את המקום כבשלנית'. אבל היא יצאה, וחבל. אז מעכשיו אני אומרת: אם יעצבנו אותי - אני לא אבשל להם כלום. מה, אני סודאנית?"
שוב אמירה עם ניחוח גזעני?
"אוי, נו, אל תכתוב סודאנית. עכשיו אתה תכתוב, ובטח גם תדגיש בשחור. זה הסוף שלי".
איך את עם העדה האתיופית?
"בסדר גמור. יש לי חברה בעבודה מהממת ומדהימה, ואוהבת אותה מאוד".
מה לגבי תקוה?
"תקוה חמודה, אבל היא צריכה קצת לתת יותר מעצמה לבית. היא קצת לא בעניינים של ניהול הבית כדיירת. היא גם אמרה שהיא באה לחופשה, וזה לא פייר. אם כולם יבואו לחופשה - הבית יהיה פוגרום".
וליאור דואק?
"הוא קצת מבלבל אותי. יש לו רגעים שהוא מדהים, ויש לו רגעים שהוא קצת יוצא מפרופורציות. אני חושבת שיש לו חוסר ביטחון עצמי".
את חושבת שהזוגיות שלו עם תקוה אמיתית?
"לא נראה לי. לדעתי זה רק למצלמות, והלוואי שאני טועה. אולי הם יחד כדי להתקדם במשחק".
יש דברים שתכננת מראש לעשות או לא לעשות בבית האח?
"אני בחורה מעניינת, והייתי מוכנה לכל תרחיש, לטוב ולרע. מן הסתם אני לא אתאהב באף אחד, כי אני נשואה עם משפחה, ואני צריכה לצאת החוצה בכבוד. אבל אני אודליה, וכשיהיה לי משהו להגיד שם - אני אגיד אותו".
איך הבעל אבי קיבל את הכניסה שלך?
"אבי הכי פרגן לי ואמר שישמור על הילדים. יש גם הרבה קרובי משפחה שיעזרו לו, ואני מאוד רגועה. אני לא מהמרוקאיות החרדתיות. יש בי גם את הצד התימני שנותן עצמאות וביטחון. נשמה, לא יקרה להם כלום, אל תדאג".
איך הילדים הגיבו, באמת?
"הם מאוד התלהבו. אמרו לי, 'אמא, תביאי לנו את המיליון ותבטיחי שתקני לנו אייפון 11'. חוץ מזה, יש לנו בת מצווה באוגוסט, וצריך להתחיל לשלם מקדמות. רק הקטנה שלי לא רצתה שאלך, אבל כל הילדים אמרו שיתפללו בשבילי".
את קרובי משפחתה החרדים שיתפה בצעדיה רק בשלב מאוחר. "סיפרתי להם על הכניסה לבית רק בימים האחרונים, וכולם התלהבו ופרגנו. אמרו לי, 'רק אל תשכחי לעשות קידוש השם'".
אגב, עד היום לא ניצח שום דייר שנכנס בכניסה שנייה.
"אני מאמינה שתמיד יש פעם ראשונה, והכל בידיים של בורא עולם.
"אני רק מבקשת שתדגיש ותכתוב: 'אני, אודליה סויסה מירוחם, אוהבת כל אדם באשר הוא, ללא הבדל צבע, דת ומין. ואני סולחת לכל מי שכתב עלי דברים הפוכים".
erans@israelhayom.co.il
