אחרי שהבטיחו ממשלת אחדות חילונית נטולת כיפות, אחרי שהאשימו חרדים בשוד אוצר המדינה, ואחרי שהשליכו את המאהבת המשותפת בצד הדרך, פנו השבוע יחצני כחול לבן לסמן ציבור חדש כסרח עודף לאומי.
הפעם אלה החרד"לים, כלומר הזרם החרדי־לאומי בציונות הדתית. במודעת כחול לבן שהופצה בעיתונות המגזרית, נראה דגל ישראל מוכתם בחרדל ותחתיו הכיתוב "כל כך הרבה חרדל שכבר אין לזה טעם". מבוא לקיטוב חברתי: יש "רעים ומלוכלכים" מול "טובים וצחים". החרד"לים פתחו עיתון וגילו שהם לכלוך על הדגל, כתם טמא שצריך לטהר אל מחוץ למחנה.
אבל הדתיים ה"נורמליים", לדעת כחול-לבן, כמהים ללגיטימציה חברתית, ולהם כחול לבן מציעה דיל: אם תבחרו נכון באיזה צד אתם, תוכלו לשאת את חותמת הכשרות שלנו ללא חשש נידוי. עליכם לא יגידו איכס.
השנינה התקבלה בכעס בציונות הדתית וחשפה שוב את הדילוג הציני והפטרוני של מפלגת הקולונלים ממגזר למגזר. אבל אם אנחנו בעולמות המטבלים והרטבים, מדוע לא להודות באמת הקולינרית על כחולבן: יותר מדי חרדל? זו הרי מפלגת האוממי הישראלית.
לא חרדל, אבל גם מתחיל בחי"ת // מתוך מודעת כחול לבן
האוממי הוא אחד מחמשת הטעמים המוכרים לאדם, אך כמו כחול לבן, הגדרתו ותיאורו חמקמקים. כמו כחול לבן, גם האוממי משמש בעיקר להגברת ולשיפור טעמם של מאכלים אחרים. מפלגת האוממי הישראלית היא לא חריף ולא מתוק ולא מלוח, וגם אם זה מרגיש כך לפעמים, היא אפילו לא חמוץ. היא תרכובת שהונדסה בתגובה כימית פוליטית, כדי לתת קצת נפח, מרקם או תחושה עמומה של טעם, אך לעולם לא תתיימר להתעסק במהות אמיתית.
תעמולת האוממי של כחול לבן היא תמצית האסטרטגיה המפלגתית. היא אמנם מדיפה ארומה ממלכתית, אך בפועל היא לחלוטין חסרת טעם, אם לא פשוט סרת טעם.
עוד בנושא:
מה בתעמולה: אולי מחר בלי גלגלי עזר
מה בתעמולה: הלמה של העבודה־גשר־מרצ
ועוד משהו: כוכבי הטריו המפלגתי של העבודה־גשר־מרצ שחררו סרטון נוסף בסדרת "לך עם האמת שלך", הפעם הם עומדים בגבם זה לזה והמצלמה חגה סביבם במעגלים. בניגוד למה שהייתם חושבים, את הסחרחורת תחטפו לא מתנועות המצלמה, אלא משטף סיסמאות התעמולה שיורים המנהיגים והופכים מהר מאוד לבלילה מילולית מז'אנר "אנחנו נגד מה שרע ובעד מה שטוב".
ובכל זאת, שווה להגיע אל סיומו של סיבוב הקרוסלה התעמולתי הזה כדי ליהנות מרגע אירוני במיוחד. לאחר שמסיימים מנהיגיה הסוציאליסטים של מפלגת השמאל החברתי להבטיח ש"ישראל צריכה ויכולה להפוך למדינה חופשית", מלווה אותם מצלמת הרחף בעודם צועדים יחדיו אל השקיעה, וברקע קו הרקיע המפואר של גורדי השחקים של תל אביב, סמל השגשוג שהביאו עימם הקפיטליזם והחירות של ישראל ה"לא חופשית".
המפלגה החברתית צועדת עם הפנים לדאון טאון TLV, והליכתה לעבר אופק הכלכלה החופשית מראה שלפעמים מגוחך לדבוק באמת שלך, ועדיף ללכת פשוט עם האמת.