חשיפתה של תוכנית המאה וההודעה כי כבר בעתיד הקרוב מאוד יסופחו יישובי יהודה ושומרון ובקעת הירדן באופן רשמי למדינת ישראל העלתה שאלה חשובה במיוחד. החלת החוק הישראלי על היישובים היא המשך מצוות יישוב הארץ, ולכן ייתכן כי יש לומר ביום שכזה את תפילת ההלל, כפי שהיא נאמרת ביום העצמאות וביום שחרור ירושלים. ואם לא, האם יש ברכה אחרת שיש לומר בעקבות ההחלטה החשובה.
רגע לפני שהשאלה מגיעה לפרקטיקה, פנינו לרבנים מוכרים בציבור הדתי ובדקנו האם אכן יש לומר הלל לאחר ההכרזה ההיסטורית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולאחר מימושה בפועל על ידי ממשלת ישראל.
הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר, מסביר כי את תפילת ההלל אומרים במקרה של הצלה ממוות לחיים, ולכן אין מקום לומר את תפילה זו במקרה זה. עם זאת, הוא מציין "על החלת ריבונות תושבי היישוב, ואולי כל הציבור, צריכים לברך את ברכת הטוב והמטיב או שהחיינו, אלו הברכות על בשורה טובה ושמועה טובה. כאן זה גם הטבה כי החוק שחל מקל על התושבים מאד. מעבר לכך החלת החוק הוא מימוש של כיבוש הארץ בעוד רמה וזה גם חשוב לציין שזה עוד שלב בקיום המצווה".
"אני זוכר שבישיבת מרכז הרב, ביום שסיפחו את רמת הגולן, אמרו מזמורי הודיה, וכך צריך לעשות גם בעת סיפוח", מציין הרב אורי שרקי. כפי שעשו אז, הוא אומר, יש לעשות גם היום. "בכל פעם שיש סיפוח יש מקום לומר מזמורי הודיה. אבל אין לומר הלל. אפשר גם לוותר על תחנון".
הרב דוד סתיו // צילום: גדעון מרקוביץ'
הרב רצון ערוסי חבר מועצת הרבנות הראשית ורב העיר קריית אונו מסביר כי "יש בהלכה הגדרות ברורות מתי אומרים הלל ואי אפשר להוסיף מעבר לכך. לכן החלת הריבונות אינה גוררת הלל. מה כן? צריך להתפלל לה' ולהודות על מה שניתן, למשל מזמור הודו לה', כמו כן צריך להתפלל על כך ששנאת החינם לא תקלקל את השעה הגדולה".
גם הרב אבינר מסכים עם עמיתיו. "הלל אומרים על מציאות של הצלה ממוות לחיים וזה לא המקרה כאן. פה צריך לברך ברכת שהחיינו"
הלל נאמר במצב של הצלה מגזרה קשה וממוות, אומר הרב יוני לביא. "דבר זה ברוך ה' לא קורה כאן. לכן נראה לי שהעיקר כאן הוא בברכת שהחיינו על כיבוש הארץ והחלת הריבונות".