המדינה ערערה: "לאפשר חיפוש בניידים של שלושת יועצי נתניהו"

המדינה הגישה לביהמ"ש המחוזי בת"א ערעור על החלטת בימ"ש השלום בעיר (השופט מסארווה), שדחה את בקשת המשטרה לקבל צו חדירה לחומר מחשב לגבי מכשירי הטלפון הניידים של יועצי ראש הממשלה יונתן אוריך, יוסי שלום וישראל איינהורן, שנחקרו בחשד למעורבות באירוע הטרדת עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר, ואישר צו חיפוש רק ביחס לעופר גולן.

כזכור, בית המשפט העליון הנחה את ביהמ"ש השלום לשוב ולערוך בחינה של השפעת תוצרי החיפושים המוקדמים, אשר נפסק לגביהם כי הם פסולים, על שאלת קיומו או היעדרו של בסיס ראייתי מספיק לצורך קבלת צווי חדירה למכשירי הטלפון הסלולריים של ארבעה מהחשודים המעורבים באירוע. בימ"ש השלום קבע כי המבחן שעליו ליישם הוא כפול: הן מבחן אובייקטיבי, המתמקד בקיומן של ראיות "נקיות" מספיקות להוצאת צווי החדירה, והן מבחן סובייקטיבי, המבקש לבחון את הקשר הסיבתי בין התוצרים הפגומים לבין עצם החלטתה של היחידה החוקרת לפנות לביהמ"ש בבקשה להוצאת צווי החדירה.

השופט מסארווה קבע, כי למרות שגם ללא תוצרי החיפוש הפגומים, מתקיימת תשתית ראייתית טובה המאפשרת כשלעצמה את הוצאת צווי החדירה לטלפונים הסלולריים של שלושת המשיבים ושל עופר גולן, הרי ששילוב המבחן הסובייקטיבי מביאו למסקנה שיש לדחות את הבקשה ביחס לאוריך, שלום ואיינהורן ולאשרה רק ביחס לגולן.

בערעור המדינה, שהוגש באמצעות מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי, נאמר כי שעה שבימ"ש השלום מצא כי סקירת הראיות מעלה באופן חד וברור כי גם ללא תוצרי החיפוש שלגביו נקבע כי נפלו בו פגמים, מתקיימת תשתית ראייתית טובה המבססת את הצווים במועד הגשת הבקשות – היה עליו לאשר את צווי החדירה שהתבקשו. זאת, בהתאם להחלטת כבוד השופט אלרון.

המדינה סבורה כי בית משפט השלום פירש בצורה שגויה את החלטת העליון האמורה, באופן שהובילו למסקנה בדבר דחיית הבקשה. לטענת המדינה, על בסיס מבחן אובייקטיבי המתמקד באפשרות לקבל כיום את צווי החדירה המבוקשים על סמך הראיות ה"נקיות", המופרדות מהראיות שנקבע לגביהן כי נפל פסול באופן מצוין, וזאת במקום המבחן המשולב – האובייקטיבי והסובייקטיבי – שיישם בימ"ש השלום.