"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יום בחירות יעלה לעסקים הקטנים כ־3 מיליארד שקלים

ארגוני העסקים הקטנים והעצמאיים יתכנסו לדיון חירום בכנסת בדרישה לבטל את יום השבתון הרביעי בתוך שנה וחצי, כולל הבחירות המוניציפליות

,עודכן
ללא שבתון יהיה קושי למצוא עובדים בבחירות // צילום: אורן בן חקון

הבחירות הצפויות מביאות עימן יום שבתון נוסף, דבר שגורם לעסקים הקטנים והבינוניים להילחם על כך שלא יתקיים. היום (רביעי) יתכנסו ראשי ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים לדיון חירום בכנסת, בדרישה לבטל את יום השבתון שצפוי להתקיים במארס הקרוב. מדוברביום שבתון רביעי במשקבתוך פחות משנה - מערכת הבחירות לרשויות המקומיות ו־3 מערכות בחירות כלליות.

במסגרת הכינוס, ביוזמת להב, בשיתוף ח"כ קרן ברק, (הליכוד), יוצג דו"ח שהכין ד"ר רובי נתנזון, הכלכלן של ארגון העסקים הקטנים והעצמאיים "להב", ועל פיו הנזק שייגרם לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים מוערך ב־3-2.5 מיליארד שקלים. בעקבות הנתונים, ארגוני המעסיקים השונים מאוחדים בדעתם כי יש לבטל את יום השבתון בבחירות הקרובות, בהתאם להצעת חוק בנושא שהגישו לאחרונה ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) ועודד פורר (ישראל ביתנו).

יש לציין כי שינוי חוק היסוד דורש תמיכה של 61 ח"כים - תרחיש בעל היתכנות נמוכה. "מאות אלפי בעלי עסקים קטנים ובינוניים לא צריכים לשלם על מחדלי הפוליטיקאים", אמר בתחילת השבוע נשיא התאחדות התעשיינים היוצא, שרגא ברוש. רועי כהן, נשיא "להב", הוסיף: "יום שבתון נוסף עלול להביא אפילו לסגירתם של עסקים קטנים המצויים בקשיים".

מנכ"לית ועדת הבחירות הביעה את התנגדותה לביטול יום השבתון, משום שלטענתה צעד זה יפגע ביכולתלגייס עובדיםביום הבחירות לוועדות הקלפי. בבחירות האחרונות עלה תקציב ועדת הבחירות ב־12% ועמד על כ־320 מיליון שקלים, ולקראת הבחירות הקרובות יעלה התקציב שיוקצה למפלגות בכ־50% ביחס לבחירות הקודמות, ויעמוד על 240 מיליון שקלים, כ־2 מיליון שקלים לכל מנדט.

שמואל ואזנה, מנכ"ל חברת Poliphone העוסקת בניהול קמפיינים של בחירות, טוען כי מנגנון הבחירות לא יכול להתקיים ללא שבתון. "רוב העובדים ביום הבחירות הם עובדים בתשלום, ואם לא יהיה יום שבתון - ועדת הבחירות והמפלגות יתקשו למצוא עובדים נוספים ליום הזה". לדבריו, מספרהעובדיםביום הבחירות נאמד ב־100 אלף איש. "צריך גם להותיר על כנו את התשלום הכפול, כי אם ישלמו לעובדי הבחירות כמו ביום עבודה רגיל, יתקשו לגייס עובדים", מסכם ואזנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר