"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפרקליטות: למנוע מיועצי רה"מ לערער

יועצי רה"מ מבקשים לערער לביהמ"ש העליון, בנוגע לחיפוש בטלפונים הניידים שלהם, לטענתם - שלא כדין • היועצים: "בפרקליטות מפחדים שהאמת תיחשף"

,עודכן
עופר גולן ויונתן אוריך // צילומים: קוקו, יוסי זליגר

פרקליטות המדינה הגישה היום (ראשון) לביהמ"ש העליון את התנגדותה לבקשת רשות הערעור שהגישו יועצי רה"מ: יונתן אוריך, עופר גולן, יוסי שלום וישראל איינהורן, בנוגע לחדירה ולחיפוש בטלפונים הניידים שלהם, לטענתם – שלא כדין. זאת, במסגרת חקירת הטרדת עד המדינה בפרשה 4000, שלמה פילבר. יועצי רה"מ בתגובה: "בפרקליטות מפחדים שהאמת תיחשף: בכל יום היא מאפשרת למשטרה לחטט בטלפונים ניידים של אזרחים, בלי צו ובניגוד לחוק".

כזכור, בעקבות תלונה של עד המדינה בפרשה 4000, שלמה פילבר, על אירוע הטרדתו סמוך לביתו, נפתחה חקירה פלילית שבמסגרתה נתגלתה מעורבותם של יועצי רה"מ באירוע. היועצים הוזמנו לחקירה באזהרה, במהלכה ערכו החוקרים חיפוש בטלפון הנייד של כל אחד מהם, לטענת הפרקליטות – "בנוכחות הנחקר וכשהוא הסכים לכך", לכאורה. בפרקליטות אף טוענים כי, "החיפושים הופסקו מיד כשמי מהמבקשים ביקש זאת".

יום לאחר סיום החקירה של אחרון היועצים, פנתה המשטרה בבקשה לצווי חדירה וחיפוש בארבעת הטלפונים. לאחר דיון במעמד הצדדים החליט בימ"ש השלום לקבל את הבקשה לחיפוש ממוקד בטלפונים הניידים לפי מתווה שהוצג בפניו - למרות שמצא כי נפלו פגמים בהתנהלות המשטרה. בימ"ש השלום קבע כי "הצורך למצות את החקירה גובר על הפגמים בשלב זה, וטענות המבקשים שמורות להם להליך העיקרי, ככל שיוגש נגדם כתב אישום". היועצים הגישו ערעור לביהמ"ש המחוזי, שנדחה.

עוד בנושא:

פרשת הטלפונים: יועצי רה"מ ערערו לעליון

החרמת הטלפונים של יועצי ראש הממשלה: המשטרה נתפסה עם המכנסיים למטה

המחוזי דחה את ערעור יועצי נתניהו ואפשר למשטרה לחפש בטלפונים שלהם

ארדן על חקירת יועצי נתניהו: "שימוש באמצעים פולשניים - רק כשיש נחיצות ברורה"

כעת מבקשת הפרקליטות למנוע מיועצי רה"מ את רשות הערעור בפני בית המשפט העליון. בפרקליטות טוענים כי "שתי ערכאות הנחו עצמן לפי הפסיקה הידועה והמוכרת בהקשר זה, ואין בהכרעותיהן כל עניין משפטי או ציבורי החורג מעניינם האישי של המבקשים".

יועצי ראש הממשלה עופר גולן ויונתן אוריך מסרו בתגובה להחלטת הפרקליטות: "הפרקליטות בפניקה מביקורת ודיון ענייני בסוגיה עקרונית של דריסת זכויות נחקרים, מפני שהיא מפחדת שהאמת תיחשף: בכל יום היא מאפשרת למשטרה לחטט בטלפונים ניידים של אזרחים בלי צו ובניגוד לחוק - מתחת לאפו של בית המשפט. בית המשפט חייב לשלוח למשטרה ולפרקליטות מסר ברור: לא נכשיר את הפעולות הפסולות שלכם. שמירה על זכויות הפרט הן ערך עליון במשטר דמוקרטי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר