אליאנה תדהר // בת 27, שחקנית, זמרת ומנחה. תושבת תל אביב. בזוגיות עם המוזיקאי והשחקן לי בירן. החלה את דרכה בגיל 17 בסדרה "החולמים", ולאחר מכן שיחקה בסדרות "גאליס", "Oboy" ו"פוראבר". השתתפה כחברת פאנל בתוכנית "הכל הולך". שיחקה בסרטי הקולנוע "ארבע על ארבע" ו"זכות השתיקה", דיבבה בסרטי ילדים והשתתפה במחזמר "פשוט לאהוב". כיכבה בשמונה פסטיגלים, והעלתה עם בן זוגה את המופע "אליאנה תדהר ולי בירן שרים הכבש השישה עשר". בימים אלו מתכוננת למופעים בחנוכה, משמשת פרזנטורית של דלתא ומנחה את "נינג'ה ישראל ילדים" (ערוץ הילדים, פרטנר tv וסלקום tv)
מתי בפעם האחרונה אמרת "אני אוהבת אותך"?
"היום בבוקר אמרתי ללי. אני חושבת שזה משהו שאני אומרת יותר מ'כן' או מ'הלו'. אני הבחנתי בו לפני תשע שנים בפסטיגל הראשון שלי, ואני זוכרת את הרגע שבו ראיתי אותו. היתה לו חברה, ומה שהרגשתי אולי לא היה התאהבות, רק הרגשתי שיהיה לו תפקיד בחיים שלי. אחר כך היה לנו מופע יחד ולא קרה בינינו כלום, ורק אחרי שגילמנו זוג בסדרה 'Oboy' ואחרי שהוא נפרד מחברתו ואני נפרדתי ממי שהיה בן זוגי, זה פשוט קרה. פתאום משהו השתנה באיך שתפסנו אחד את השנייה.
"הרגשתי שאני חייבת לספר לאנשים שהם לא יודעים שאפשר להיות ככה שמחה. בהתחלה היתה אופוריה של 'מה זה הדבר הזה? האם אנשים מודעים לזה שקיימת אהבה כזו בעולם?', אתה בטוח שאתה מגדיר את המילה אהבה. אחרי כמה זמן נכנסים לשגרה, אוהבים צדדים אחרים, וזה כבר לא הנצנצים שנופלים מהשמיים, אבל זה רק מעמיק.
כתבת: שיר זיו // צלם: גיל קרמר // עריכה: עדן בראל
לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת
לכל המדורים של "מתי בפעם האחרונה?"
"בעיניי זה יתרון שלי בתחום, ובשילוב עם האופי שלנו זה עובד. אם שנינו היינו אמנים מיוסרים, שרק מתעסקים במה אין להם, זה היה משהו אחר. אבל לי הוא אדם חיובי מאוד, שרק מעלה אותי למעלה כשאני צריכה. היום יש לנו אהבה עמוקה יותר, ואני מחכה לגמרי לבאות".
מתי בפעם האחרונה בכית?
"לפני כמה שבועות. לי ואני ראינו פרק של '80 וארבע', ואני בכיתי ככה שלי שאל אם אני רוצה שנפסיק לראות. מעבר לזה שזה מרגש ברמה חיובית, מה קורה למבוגרים ואיך הילדים לומדים מהם, יש משהו בהתבגרות ובזִקנה שמאוד מרגש ומעציב אותי. זקנים וילדים זה משהו שאני ממש אוהבת. אני אוהבת להקשיב לזקנים ולדבר איתם, ותמיד התעניינתי בנושא השואה. לא היו לי סבא וסבתא ממש, את סבא וסבתא מצד אבא לא הכרתי ומצד אמא הם חיו בגרמניה ופגשתי אותם מעט, אז זה ממש מושך אותי. אני רק רוצה לחבק זקנים".
מתי בפעם האחרונה פגשת את חברות הילדות שלך?
"לפני שבועיים. שלוש החברות הקרובות שלי הן לא מהתחום, יש לי רק חברה אחת מהתחום, שעבדה איתי ב'הכל הולך' והתאחדנו שוב לפני שנה כשהתנדבנו יחד בעמותה לניצולי שואה ואימצנו יחד ניצולת שואה.
"אף פעם לא היו לי חברים מהברנז'ה. החברות שבסוף אתקשר אליהן יהיו החברות מהבית, ויש גם את לי, שיודע מה עברתי בלי שאצטרך להגיד יותר מדי. העצות של החברות שלי הן הדבר הכי אותנטי שאני יכולה לקבל. הן מכירות אותי הכי טוב - הן יכולות לתת לי כאפה שאזכור מאיפה באתי, ובכללי הן שמרו עלי טוב. אני מצליחה לשמור על שפיות, ויש בי משהו נאמן מאוד למציאות, כי אני מקיפה את עצמי באנשים שמכירים אותי, שקרובים אלי, שאני יכולה להיות אני איתם. נראה לי שזה הסוד שלי".
מתי בפעם האחרונה שאלו אותך על חתונה וילדים?
"שואלים כל הזמן. אנחנו נתחתן כשיבוא לנו. זה משהו שאני לא מרגישה צורך לדבר עליו. אנחנו מרגישים טוב במקום שאנחנו נמצאים בו היום, אנחנו חיים כמו זוג נשוי, אז אין לי לחץ להתחתן, 'לשים טבעת על זה'.
"אני לא מדמיינת כרגע הצעת נישואים, או את החתונה שלי. זה משהו שלא חשבתי עליו, ולפני לי לא ידעתי שזה בכלל אפשרי לחיות באושר ובעושר. אני ממש טובה בלהתעסק בכאן ובעכשיו, ולא במה שיהיה.
"לגבי אימהות, אני מרגישה שבמובנים מסוימים אני עוד צעירה מדי. אני יכולה להיכנס עכשיו להיריון ולהיות אמא טובה, ומצד שני אני רוצה לחוות עוד קצת דברים ולבוא עם עוד קצת ניסיון חיים שייתן פרופורציות לדברים. אני יודעת שזה יהיה השיא של החיים והגילוי האמיתי של התכלית מבחינתי".
מתי בפעם האחרונה הפתעת את עצמך?
"לפני כשנה, ואני מתחייבת לנסות להפתיע את עצמי יותר. אני ממש אוהבת להיות מתוכננת, אני אוהבת סדר ולדעת מה קורה, אני מסתדרת טוב בשגרה, הייתי יכולה להיות פקידה טובה מאוד, אבל חייבים גם לשבור את השגרה לפעמים.
"אחרי הפסטיגל בשנה שעברה היה לי בפעם הראשונה אחרי תשע שנים חופש. היו לי שלושה חודשי חופש עד הפרויקט הבא, וחברה שלי, חן, בדיוק עשתה טיול בסרי לנקה ואמרתי לה שאני באה. חזרתי מהפסטיגל ואמרתי לעצמי, מה יקרה אם אני פשוט אקנה כרטיס טיסה ואטוס אליה? חן לא האמינה שאבוא, ולקח לי כמה ימים לסגור כרטיס, אבל זה קרה. סיימתי את הפסטיגל וטסתי אליה, והיה לנו טיול מדהים של שלושה שבועות.
"זו היתה הפעם הראשונה שטסתי לבד למקום רחוק, והייתי לפני הטיסה בסערת רגשות - היו לי מערבולות בבטן ולחץ מלהפתיע את עצמי. זה לא באזור הנוחות שלי, כל הספונטניות הזו, אבל זה היה הדבר הכי טוב שעשיתי למען עצמי. וקבלי: עכשיו אני רוצה לנסוע להודו".
מתי בפעם האחרונה יצאת לדייט?
"כשהיינו בלונדון, לפני שבועיים בערך, היה לנו דייט אחד מתמשך של חמישה ימים. לי יותר רומנטי ממני באופיו, הוא כזה וגם יש לו את כל הכלים - כשהוא כותב שיר עלי, איך אפשר להשתוות לזה? מה אני אגיד לו, בישלתי ארוחת ערב עליך?
"הרומנטיקה בזוגיות היא בדברים הקטנים, להביא כוס מים בלילה למיטה, לקום בבוקר כמה דקות מוקדם יותר כדי להתחבק לפני שהולכים כל אחד ליום שלו, ובגדול אני שונאת לישון בלעדיו ותמיד מעדיפה ללכת לישון יחד".
מתי בפעם האחרונה קיבלת הצעה שקשה לסרב לה?
"קיבלתי הצעה לטוס לפרמיירה של 'לשבור את הקרח 2', אבל אני כולי בחזרות לקראת עליית מופעים בחנוכה ובדיוק חזרתי מלונדון, אז נאלצתי לסרב.
"זה לא קורה הרבה, כי יודעים שאני לא עושה דברים כאלו. רואים שהאינסטגרם שלי נקי וכבר לא מציעים לי שיתופי פעולה. אני לא שוללת הכל, אבל בגדול אני מעדיפה לשלם על דברים ולרוב ההצעות אני מסרבת בקלות.
"דלתא זה משהו אחר, זה קמפיין שאני מתחברת אליו. אני יושבת פה עכשיו לראיון בפיג'מה בבית, ואני מרגישה שאני באמת משלבת את החיים שלי והעבודה שלי באופן אורגני. הצטלמתי לקמפיין בקייב, והיה מאוד מצחיק לצלם את כל הסיטואציות האלו בפיג'מה באמצע הרחוב. היו המון משתתפים אוקראינים איתי על הסט והיתה אחלה אווירה. זה בכלל לא הרגיש כמו עבודה, כי אני מחוברת מאוד למה שדלתא מסמלת ונראה לי שרואים את זה על המסך".
מתי בפעם האחרונה גלשת ברשתות חברתיות?
"היום בבוקר. אם לא הייתי במקצוע הזה לא היה לי אינסטגרם, כי זה כלי עבודה מבחינתי, ואני מתחזקת אותו כי היום זו דרך טובה מאוד לחשוף את מי שאתה ואת מה שאתה רוצה ולקדם את האג'נדות שלך.
"כשהגלישה ברשתות מאוזנת זה דבר טוב, אבל כולנו, כולל אני, נוטים לחוסר איזון. עשיתי לי חוק, להפסיק להסתכל באינסטגרם חצי שעה לפני שאני הולכת לישון. זה עובד. אני גם לא בטיק טוק ולא בפייסבוק".
מתי בפעם האחרונה הרגשת שלא מבינים אותך?
"היה לי ראיון השנה, שבו היה כתוב שאמרתי שאני אוהבת להתבגר, וחברה הראתה לי שטוקבקיסטים כתבו עלי 'איזה להתבגר, היא בת 6', והרגשתי שלא הבינו אותי. אוקיי, לא אמרתי שאני בת תשעת אלפים, אבל אני כן מתבגרת משנה לשנה, 27 זה אחלה גיל, והרגשתי במקרה הזה שלא הבינו אותי. מה אתן כועסות כל כך? אז מה אם אין לי ילדים ועוד לא התחתנתי? אני כבר לא בת 20, התבגרתי, אובייקטיבית אני מתבגרת".
מתי בפעם האחרונה ניגשת למבחן?
"לפני חודשיים נתתי לעצמי מתנה מדהימה, קורס בפסיכולוגיה התפתחותית במכון אדלר. הייתי צריכה לכתוב עבודה בסיום, וזה היה מאיים ומלחיץ, אז דחיתי הכל לשבוע האחרון. הייתי תלמידה לא משהו, ולא למדתי באוניברסיטה, וכשהתקרב מועד ההגשה ביקשתי עזרה מחברות שלמדו בבינתחומי, ובעזרתן ובעזרת אחותי קיבלתי ציון 95.
"אני ממש אוהבת ללמוד ופסיכולוגיה תמיד עניינה אותי. אם לא הייתי מתקבלת בגיל 17 לשחק בסדרה, כנראה הייתי הולכת ללמוד פסיכולוגיה. אני אוהבת לדעת וללמוד, אני אוהבת את חוויית הלמידה, אני אוהבת שיעורים ומחברות.
"היום אני מתעניינת מאוד בנטורופתיה, ברפואה סינית ובדיקור, והחלום שלי הוא קורס מזורז להכל".
מתי בפעם האחרונה דיברת עם אמא שלך?
"היום בצהריים. היא אמרה לי מה לעשות עם הצינון שלי, הורתה לי לבשל תפוח אדמה. אנחנו מדברות כמעט כל יום. אבא שלי, יאיר, בן 74, ואמא אאידה - אסור לי להגיד בת כמה היא - הם הורים מבוגרים, ואני לא מכירה שום דבר אחר.
"היתה לי ילדות מדהימה, הוריי גידלו אותי על ערכים, ואף פעם לא הרגשתי שום חסך. קיבלתי שלושה אחים מאבא ואחת מאמא, ואנחנו נפגשים בארוחות משפחתיות, ויש לי הרבה אחיינים בזכותם. אני דודה נהדרת כי אני אוהבת אותם מאוד, ואני משתדלת לראות אותם הרבה בסופי שבוע.
"אני אוהבת ילדים מאז שהייתי מדריכה בצופים. אני אוהבת כשהם תינוקות, כשהם פעוטות מעצבנים בגיל 3 וכשהם טינאייג'רים. אני פשוט אוהבת ילדים".
מתי בפעם האחרונה ניגנת?
"האמת שאני כבר לא מנגנת. הייתי ילדה סובייטית שמנגנת ומתאמנת בפסנתר ובחליל עד שפרשתי בכיתה ו'. לא אהבתי את זה, אפילו לא אהבתי להופיע, וכשהפסקתי לנגן המוח שלי עשה דיליט ואני לא זוכרת לנגן כלום.
"היום אני ממש רוצה לחזור לנגן וזה יקרה. אני גם אוהבת מאוד ללכת להופעות מוזיקה וליהנות מבן אדם שמנגן. זה תמיד מוציא ממני משהו, ואני רוצה ללמוד נגינה בשביל עצמי, אני רוצה לשבת בבית ולנגן".
מתי בפעם האחרונה הציעו לך להשתתף בריאליטי?
"ממש מזמן. נראה לי שהבינו שאני לא בקטע. להצעה האחרונה התשובה שלי לסוכנת שלי היתה חחחחח. אבל במובן מסוים, אני מרגישה שההנחיה שלי ב'נינג'ה ישראל ילדים' היא ריאליטי, וזה הריאליטי המושלם בשבילי כי הוא חיובי, מאדיר ספורט ונותן הזדמנות לילדים.
"גיליתי לאחרונה שישראל נמצאת במקום נמוך מבחינת ילדים שעושים ספורט, והריאליטי הזה אהוב ומצליח ומעניק השראה. הילדים שמשתתפים ב'נינג'ה' מצאו מפלט בספורט, הם תיעלו את החיים שלהם לספורט, וזה נהדר. עבור בנות זו העצמה נשית - היתה לנו מתמודדת ב'נינג'ה ילדים' שהגיעה למשרד החינוך ושינתה את המצב הקיים בבית הספר שלה, דרשה והשיגה שוויון בספורט בין בנים לבנות, וזה מעורר השראה.
"הנחיתי כבר טקסים ושידורים חיים, אבל ב'נינג'ה' זה סט מטורף. צילמנו בלילה בלחץ להספיק הכל, וזה היה אדיר וממש כיף".
מתי בפעם האחרונה כעסת?
"לא קרה לאחרונה, אבל בכללי אני לא אוהבת שמצלמים אותי בסתר. אני אף פעם לא אגיד לא, אז למה לצלם אותי מתחת לשולחן? זה לא מכבד בעיניי. לא בכל רגע נתון בחיי אני מוכנה לתמונה, אם אני אוכלת או בשיחה זה פחות נוח, אני בן אדם - אני לא כל הזמן בשידור".
מתי בפעם האחרונה היית בטיפול פסיכולוגי?
"לפני שנה התחלתי טיפול וסיימתי עכשיו, כשהפסיכולוגית פיטרה אותי. באתי עם משהו ספציפי שעליו רציתי שנדבר, ובשלב מסוים כבר הרגשנו שאני במקום טוב. אם יש לי עוד משהו שאני נלחצת לגביו או שאני צריכה זוויות ראייה נוספות, אז אני באה אליה, אפילו בהתראה של יום.
"אני ממליצה לכל אחד ללכת לטיפול. אני חושבת שזה טוב שיש מישהו שיכול לשמוע בצורה אובייקטיבית ולא שיפוטית מה שכואב לך, ועולים בטיפול דברים חשובים. אני לא אוגרת בתוכי רגשות ולא הייתי צריכה לחכות לטיפול כדי לפרוק את מכאוביי. אני מתמודדת עם עצבות ובאסה, זה משהו שאנחנו חווים על בסיס שבועי, ואני לא מסתירה את זה".
מתי בפעם הראשונה?
מתי בפעם הראשונה עבדת?
"בגיל 15 עבדתי בבית קפה ביהודה המכבי, אבל פיטרו אותי ביום של ההתלמדות כי הייתי גרועה. אחרי ארבע שעות אמרו לי 'ביי', נתנו לי 150 שקלים וטפיחה על השכם. אחר כך, כסדרנית תיאטרון בבית ליסין הייתי אחלה. הרווחתי יותר מכולם ותמיד הלכתי לאודישנים במקביל לעבודה.
"רק בגיל 17, אחרי ארבע שנים של אודישנים, קיבלתי את ה'כן' הראשון. התחלתי בסדרה 'החולמים', שם כבר שילמו לי, וזו היתה העבודה הראשונה שלי בתחום. זו היתה חוויה מטורפת. הייתי כל בוקר בנווה אילן, היו אוספים אותי ב־4 בבוקר וחזרתי ב־8 בערב, רק כדי ללמוד טקסט ליום למחרת. גיליתי שקיבלתי מתנה מהאל - זיכרון צילומי. לא הייתי עייפה או חולה, הייתי על טורים גבוהים, היתה לי אנרגיה של כור אטומי".
shirshirziv@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו