פחות אישומים: נתוני מח"ש נחשפים לראשונה

ממחקר של גיא לוריא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה כי בשנת 2018 חלה ירידה משמעותית של 29% במספר המקרים שבהם מח"שהעמידה לדין שוטרים, וירידה של 48% במספר המקרים שבהם מח"ש העבירה הוראות למשטרה על העמדה לדין משמעתי בתיקי שימוש בכוח. כך נודע ל"ישראל היום".

בתיקיאלימות שוטריםחלה בשנת 2018 ירידה תלולה של 82% במספר המקרים שבהם שוטרים הועמדו לדין פלילי. יודגש כי הציבור יכול להגיש תלונות נגד שוטרים גם ליחידה לתלונות הציבור במשטרה, אולם גם באפיק זה חלה בשנים האחרונות ירידה תלולה של 78%, מ־1,544 תלונות ב־2014 ל־344 תלונות בשנת 2018.

כאמור,בתיקי אלימות שוטרים, במסגרת מילוי תפקידם וגם שלא במסגרתו, חלה ירידה תלולה של 82% במספר המקרים שבהם הועמדו שוטרים לדין פלילי.

גיא לוריא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

בסך הכל בין שנת 2014 ל־2018 חלה במח"ש ירידה של 37% במספר התלונות המוגשות על אלימות שוטרים. כך עולה מנתונים שנמסרו על ידי משרד המשפטים במסגרת חוק חופש המידע למכון הישראלי לדמוקרטיה.

תלונות נגד שוטרים אפשר להגיש במח"ש ובמשטרה. למח"ש התלונות מגיעות בשתי דרכים: תלונה ישירה או באמצעות תיקים משטרתיים שעולה בהם חשד לביצוע עבירה בידי שוטר, והטיפול עובר מהמשטרה למח"ש. על פי הנתונים שהגיעו ל"ישראל היום", בשנים האחרונות חלה ירידה במספר הפניות באמצעות המשטרה למח"ש, ומ־7,063 פניות - הן ישירות והן באמצעות המשטרה - שהתקבלו בשנת 2014, המספר ירד ב־2018 ל־6,025 פניות.

יודגש שעיקר הירידה חלה בפניות הישירות למח"ש, כ־22.6%, ולא בתיקים המשטרתיים, 1.89%. בתלונות יזומות נגד אלימות שוטרים במסגרת תפקידם ושלא בתפקיד ניכרת ירידה דרמטית יותר במספר התלונות: מ־1,741 תלונות ב־2014 ל־1,096 תלונות ב־2018, ירידה של 37%.

צמצום במספר האישומים

גורמים במשטרה מסבירים את הירידה במספר התלונות נגד שוטרים ואת הירידה החדה יותר של שוטרים שהועמדו לדין בשנת 2018 ב"למידה מן העבר ופעילות פנימית מונעת ואפקטיבית". הסבר נוסף של גורמים המעורים בנושא טמון, לדעתם, בירידה באמון הציבור באפקטיביות הטיפול בתלונות.

ד"ר גיא לוריא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר ל"ישראל היום" כי "הנתונים הללו מזמינים בדיקה מדוקדקת של מנגנון בדיקת התלונות נגד שוטרים. מעבר לכך, ניכר שחסרה יד מכוונת ועין שתבחן את התמונה כולה, הן את הירידה במספר התלונות על אלימות שוטרים, הן את הצמצום במספר כתבי האישום, והן את הירידה החדה בפניות ליחידת תלונות הציבור במשטרת ישראל".

שוטרים בועטים בגבר מעוכב ששוכב על הרצפה // צילום: רוני שיצר

במשרד המשפטים מבהירים שבכל הנוגע לתיקי שימוש בכוח מצד שוטרים, מוסמכים פרקליטים ממח"ש להורות על העמדת שוטר לדין משמעתי, אך אין האמור מעיד על כך שהשוטר אכן הועמד בסופו של דבר לדין משמעתי. וזאת במקרים שבהם השוטר פרש מן החיל ולא היתה עוד אפשרות להעמידו לדין משמעתי, או שבפנייה של מחלקת משמעת במשטרה למח"ש הוסכם כי אין עוד טעם בכך.

כמו כן, ציינו כי ייתכנו אף מקרים שבהם, לאחר קבלת ההחלטה, תובעי מחלקת משמעת במשטרה שבחנו את התיק פנו למח"ש בטענה כי אין די ראיות לשם העמדה לדין, ועמדתם נתקבלה. עוד נטען כי בשאר העבירות שאינן שימוש בכוח, פרקליטי המחלקה לחקירת שוטרים אינם מוסמכים להורות על העמדת שוטר לדין, אלא אפשר שימליצו כך בלבד.

בעניין זה הזכיר גורם במשרד המשפטים כי המלצת המחלקה לחקירות שוטרים למשטרה לשקול לנקוט הליכים משמעתיים או פיקודיים בעניינה של ראש אגף משאבי אנוש לשעבר, ניצב גילה גזיאל, כבר בחודש אפריל השנה, וכן לשקול לנקוט נגדה צעדים משמעתיים בפרשת מסיבת הפרידה שנערכה למפכ"ל דאז רב־ניצב בדימוס יוחנן דנינו - טרם מולאה.

בתום חקירת מח"ש בנושא צוין כי נמצאו ליקויים בתפקודה של גזיאל, וזאת גם בשל אחריותה לליקויים שנפלו בהליכים שהתקיימו באגף שבראשו עמדה, ושהיתה לה מעורבות בהם ואחריות לתקינותם.