חשוב לשים לב למגמות השונות בעולם האקדמיה - שבמקרים רבים מנבאת ומכתיבה דעת קהל. במיוחד בגרמניה, המתבלטת באנטישמיות הייחודית לה באירופה: "גם ללא היטלר או ואגנר היינו זוכים לשמוע על האנטישמיות הגרמנית, בכל מחקר שהיה מנסה לבדוק אנטישמיות גרמנית בהשוואה לזו האנגלית, הצרפתית ואף המזרח אירופאית", כתב החוקר וההיסטוריון פרופ' עודד היילברונר.
• איחוד של "חברים": הפעם זה אמיתי
• שולי רנד: "אכזריות מהסוג הנמוך ביותר"
• אחרי המשפט: יובל המבולבל בפנייה מרגשת לעוקבים
• התוכנית המביכה של ליהיא ונעמה
בגרמניה לקיימים לא מעט מוסדות המתמקדים בזיכרון השואה, הם מתוקצבים על ידי הממשלה והעיריות השונות. כך הוא "המרכז האירופאי למוזיקה יהודית – (EZJM)", המתאר את עצמו כמוקדש "למחקר, שיחזור ותיעוד של מוזיקה יהודית על ביטוייה השונים", ופועל יחד עם בית הספר הגבוה למוזיקה שבהנובר.
במסגרת כנס שהיה בספטמבר האחרון, נאמרו דברים שהיו עדויות לכך שלמרכז האירופאי אג'נדות פוליטיות, חוץ מוזיקליות, והן חייבות להדליק נורות אזהרה. הנה למשל, שרה מ. רוס המנהלת את המרכז מציינת בהרצאתה באותו כנס, שכזכור עוסק במוזיקה יהודית, בנוגע ליהודים החיים כיום בגרמניה: "הממשלה הישראלית עדיין לא מכירה בזכותם של יהודים לגור מחוץ לישראל", או מירנדה קרואודאס, עוזרת מחקר ב"מרכז", מציינת בכנס כיצד הייתה רוצה ליישם טכניקות קולוניאליות על מנת לבחון את יחסם של יהודים ליהודים אחרים בקהילות יהודי יוון, אך תמנע מלעשות כן מכיוון ש"צאצאיהם של ניצולי השואה עדיין איתנו".
בפרספקטיבה רחבה, אולי מדאיגות יותר הן שאיפותיו של "המרכז האירופאי למוזיקה יהודית" בהתוויתו של זיכרון השואה: בדיון שנערך לאחר ההרצאה פירטה המנהלת שרה רוס כיצד במחקרים עתידיים בגרמניה "אין להבחין בין רצח עם אחד לשני, כך שיש לאחד בין הג'ינוסייד של העם הארמני לבין זיכרון השואה".
אלה לא דברים בעלמא. בפברואר האחרון יזם המרכז כנס ובו שלל הרצאות אודות "החוויה היהודית והארמנית בין גירוש השמדה והגירה". בין השאר, בפאנל המסיים את הכנס, דנו אנשי אקדמיה גרמנים איזו מדיניות יש ליישם בזיכרון השואה והג'נוסייד הארמני בגרמניה.
מחד, אין להמעיט לרגע בחומרתו של הג'נוסייד הארמני, מאידך, כאשר מדובר ביוזמה גרמנית של מכון לחקר המורשת היהודית (בגרמניה), זה כבר עניין אחר לגמרי. ככלל, המשותף לכל הגישות האלה, השואפות לשלב דיונים באירועים טראומטיים אחרים בהיסטוריה האנושית, הוא בהיותן "פסולות ללא כפרה, והמשותף בהן הוא שהן מטשטשות את המאורע", כמו שכותב יהודה באואר. מעבר לכך, הרי ישנם הבדלים מהותיים בין ה"למה" וה"איך", של השואה לבין אלה של הג'ינוסייד הארמני, ועל כך נכתב לא מעט. הקישור בין רצח עם אחד למשנהו בעייתי: כבר ציין טולסטוי ש"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו אך האומללות, אומללות כל אחת בדרכה".
המשכיות של חיים יהודים בגרמניה היא תמה בעייתית נוספת שעמדה במרכזו של "מוזיקה יהודית בדרום גרמניה – גלות, המשכיות", כנס שהתקיים ביולי האחרון במינכן שבגרמניה. המטרה של מארגני הכנס הייתה - בין השאר - לתאר את המשכיותם הרציפה של החיים היהודים בגרמניה, כשכידוע כמעט כל יהודי שלא ברח מהארץ הזו סופו שנרצח.
"התפקיד שלנו כחוקרים", מציינת פרופ' יהודית פריגישי, שהייתה הישראלית היחידה מלבד כותב שורות אלה בכנס שבהנובר, "הוא לכתוב על התקופה שבה אכן היו יהודים באירופה". אם מדובר על המשכיות, כ-90% מהיהודים החיים כיום בגרמניה (בסך הכל 150,000 – 200,000) היגרו לשם רק ב-1992 מברית המועצות לשעבר.
גם במרחב הציבורי-ממלכתי מהדהדים עקרונות אלה, המייצרים ניצול זיכרון השואה ככלי שרת פוליטי: "העיר ללא – יהודים, זרים, פליטים מוסלמים", הוא שמה של תערוכה הרצה בימים אלה במרכז מינכן. כמובן שמדובר ברמז לספר וסרט משנות ה-20, "העיר ללא יהודים", הידוע כחזון אלגורי, סאטירי, לגירוש היהודים מגרמניה, מה שיתרחש מספר שנים לאחר מכן.
תוכנה של התערוכה עורך הקבלה בין גירוש היהודים והאנטישמיות בגרמניה (בלווי תמונות מהסרט), לבין תמונות של שנאת הזרים נגד הפליטים הסורים שם כיום.
אז למה לא בעצם? מכיוון שיהודי גרמניה לא היו זרים בארצם; מכיוון שבגרמניה, כפי שציין זאת צימרמן, הייתה זאת "קונסטלציה של גרמנים כנגד גרמנים, ורק מנקודת מבט אנטישמית היה מדובר בעימות בין גרמנים לבין יהודים".
כך או כך, כפי שמדווחים עיתונאים המתגוררים בגרמניה - אנטוניה ימין או אלדד בק, האנטישמיות בחברה גרמנית הפכה משמעותית, ועד כדי כך שבק אינו רואה כיום את מקומם של ישראלים בגרמניה, "מחוץ לקומץ פעילי שמאל רדיקלי שמצאו להם חממת גידול בחסות הרשויות הגרמניות", ואוטו–אנטישמיים למיניהם.
• הוא משלנו: אלברט של אסי קיבל אזרחות ישראלית
• בהשראת מדי צה"ל: הלוק המחאתי של נועה קירל
• הדרת נשים או כפייה חילונית? אנחנו שאלנו, אתם עניתם
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו