משרד הבריאות מסתיר את הפרוטוקולים מוועדת סל התרופות

בדיקת "ישראל היום" מגלה כי בניגוד להצהרות ולהבטחות משרד הבריאות וועדת סל התרופות, הם מסתירים במשך שנים רבות מהציבור פרוטוקולים של אחת הוועדות החשובות והרגישות במערכת הבריאות בישראל, שקובעת אילו תרופות וטכנולוגיות ייכנסו לסל, בתקצוב המדינה של מאות מיליוני שקלים בשנה. 

כך משרד הבריאות לא פרסם את כל הפרוטוקולים, למעט אחד, של ועדת הסל הקודמת שדנה ב־2018 אילו תרופות ייכנסו לסל של 2019 ורק בעקבות פניית "ישראל היום" פורסמו ביום חמישי האחרון חלק מהפרוטוקולים שהוסתרו קרוב לשנה. יחד עם זאת, עד עכשיו לא פרסם משרד הבריאות את מרבית הפרוטוקולים של הוועדה שדנה בתרופות החדשות לשנים 2016 ו־2017.

הפרוטוקולים של ועדת הסל (שמתפרסמים תמיד ללא זהות הדוברים), אם היו מתפרסמים בזמן, היו יכולים ללמד חולים, ארגוני בריאות, רופאים, וחברות תרופות מה היו הנימוקים ואילו ויכוחים היו בוועדת הסל שהחליטה, למשל, לפני שנה שלא להכניס לסל של 2019 בדיקת הדמייה לגילוי מוקדם של סרטן הריאה למרות הפצרות של משרד הבריאות להכניסה, או מה היו הסיבות לכך שהוועדה סירבה להכניס לסל את התרופות המונעות הידבקות בנגיף שגורם למחלת האיידס. זאת למרות שארגוני הרופאים והחולים התריעו כי בניגוד לשאר מדינות המערב, המחלה נמצאת בעלייה בישראל. 

כפי שמסר משרד הבריאות, לוועדה הוגשו השנה כ־9,000 תרופות וטכנולוגיות רפואיות בעלות כוללת של מעל ל־3 מיליארד שקלים ותקציב הוועדה השנה נקבע שלא יפחת מ־500 מיליון שקלים, אבל בכל מקרה ברור כי כמו מדי שנה יש תרופות חיוניות רבות שלא ייכנסו לסל.

מבדיקת "ישראל היום" עולה עוד כי משרד הבריאות וועדת סל התרופות הסתירו מהציבור במשך כחודשיים את המידע על הגילוי הנאות של חברי הוועדה בנוגע לקשרים שלהם עם חברות התרופות (כולל קשרים משפחתיים עם בכירים בחברות, קבלת מימון למחקרים, נסיעות לכנסים ועוד). המידע החיוני הזה פורסם בשבוע שעבר רק לאחר פניית "ישראל היום". הפרסום מגיע יותר מחודשיים לאחר הדיון הראשון של הוועדה ב־1 בספטמבר השנה ולאחר שהתקיימו כבר 3 ישיבות עבודה אינטנסיביות של הוועדה בה כבר נדונו בקשות להכניס לסל עשרות תרופות חדשות ויקרות בתחומים שונים.

 חשוב לציין כי גם לפני שנה משרד הבריאות וועדת הסל פרסמו את המידע החיוני על ניגודי העניינים לציבור ולתקשורת רק לקראת סוף דצמבר 2018, לאחר שכבר התקיימו כמעט כל דיוני הוועדה. 

 

ליצמן וכחלון בוועדת סל התרופות // צילום: אורן בן חקון

 

על החשיבות הציבורית העולה מהמידע של הצהרות ניגוד העניינים שפרסם משרד הבריאות ניתן ללמוד מכך שלפי הפרסום כמחצית מחברי הוועדה (11 מקרב 21) מנועים מלהשתתף בחלק מהדיונים של הוועדה לאחר שהצהירו על הזיקות והקשר שלהם במצטבר ל־30 חברות תרופות ואיגודי רופאים אשר הגישו לסל, על פי הערכות, המלצות ליותר מ־100 תרופות, חלקן בתחומים קריטיים ומרכזיים בדיוני הסל כמו מחלות הסרטן וחלקן תרופות בעלות של מאות ואף מיליוני שקלים בשנה לכל חולה. על פי נתוני משרד הבריאות, אחת מחברות הוועדה למשל, מנועה מלהשתתף בדיונים של תרופות שהוגשו על ידי 11 חברות תרופות, חלקן מהגדולות ביותר בעולם בתחום הסרטן.

חשש לאפליה

מבדיקת "ישראל היום" עולה כי משרד הבריאות וועדת הסל מסתירים מהציבור ומהתקשורת את חוברות המידע המועברות לחברי הוועדה ובהן פירוט נרחב על כל בקשה לתרופה כולל המידע הרפואי־מחקרי, המידע על נגישות התרופה בעולם ובארץ והמלצות של איגודי הרופאים בישראל ובעולם. חוברות אלה כוללות עשרות עמודים ויש בהן, בין היתר, מידע שמתייחס גם לסוגיות ציבוריות קריטיות. למשל, חששות לאפליה של חולים בתוך סל התרופות כאשר, כפי שנחשף לפני כשבוע ב"ישראל היום", חלק מהחולים הזקוקים לתרופה שאינה בסל כבר מקבלים אותה כמה שנים מהביטוח המשלים המיוחד של קופת חולים מכבי בעוד ששאר החולים נאלצים להילחם בבתי משפט בקופת חולים כללית או חלילה להיות בסכנה ממשית לחיים, כפי שמתריעה הרופאה שמטפלת בהם.

חשוב גם לציין כי גם הסיקור העיתונאי של דיוני ועדת סל התרופות הוא מוגבל באופן יוצא דופן: כתבי הבריאות מוזמנים אמנם לסקר את דיוני הוועדה אבל מתחייבים בחתימתם שלא להקליט ולצלם את הדיונים וחמור מכך: שלא לצטט או לייחס את הדברים הנאמרים בוועדה לחברי ועדה ספציפיים בשמם או בקשר להשתייכותם. 

"פועלים בשקיפות"

אריה פז, המבקר לשעבר של משרד הבריאות, אמר ל"ישראל היום" כי "אין ספק שהמידע כולל הפרוטוקולים המלאים של דיוני הוועדה צריכים להיות חשופים לציבור ולהתפרסם ככל שניתן קרוב לסוף הדיונים. זהו אינטרס ציבורי קריטי של שקיפות ולצערי משרד הבריאות פוגע קשה באמון הציבור ובאינטרס הציבורי ומועל בתפקידו".

לדברי עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה ומומחה למשפט מנהלי ודיני מידע, "על משרד הבריאות לתת קדימות מתאימה לנושא ולהביא לידיעת הציבור את הפרוטוקולים מהר ככל שניתן". 

עו"ד ד"ר עדי ניב־יגודה, מומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות אמר ל"ישראל היום" כי "נוכח מורכבות עבודת הוועדה, והאינטרסים הגלויים והחבויים של גורמים רבים סביב הוועדה, אין בהימצאותם של עיתונאים בדיונים כדי לחשוף את מלוא האינטרסים והשיקולים שהובילו את הוועדה להחלטתה הסופית".

ממשרד הבריאות ומוועדת הסל נמסר כי "הוועדה הציבורית להרחבת הסל מוכרת בארץ ובעולם בתהליכי עבודתה הכוללים שקיפות לציבור הרחב. עיתונאי הבריאות מוזמנים להיות נוכחים בכל דיוני הוועדה ולסקר את דיוניה בזמן אמת. כל אזרח בישראל רשאי להגיש בקשה להכללת תרופה או תכשיר לסל, ובמהלך השנים נידונו בקשות שהועלו גם על ידי הציבור הרחב, לצד בקשות שהוגשו מרופאים, חברות תרופות וביוטכנולוגיה, ארגוני חולים ועוד. עיקרי החלטות הוועדה עולות לאתר משרד הבריאות בשקיפות מלאה עוד במהלך דיוני הוועדה, וישנה אפשרות להגיש להגיש עליהן ערעורים".

"חברי הוועדה מתבקשים לחתום על הצהרות גילוי נאות שמועברות לטיפול והנחיות מטעם המחלקה המשפטית במשרד הבריאות, ומפורסמות לציבור מדי שנה באתר משרד הבריאות, וכך בוצע גם השנה. בתום הדיונים, התמלולים של דיוני הוועדה עולים אף הם לאתר האינטרנט של משרד הבריאות. אנו מודים לכתב על שהסב את תשומת ליבנו למספר פרוטוקולים שטרם מופיעים באתר, חלקם פורסמו באתר הבוקר, ופרוטוקולים נוספים יפורסמו בהמשך. לגבי חומרי הרקע שמוגשים לחברי הוועדה - מדובר בחומרים מקצועיים שמועברים לחברי ועדת הסל לפני הדיונים. חומרים אלו הינם חומרים פנימיים שאמורים לשמש את חברי הוועדה, ומכילים חומרים רגישים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו