"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצעת חוק שיוזם גדעון סער: "שופט יוכל לפסול ראיות שהושגו באיום"

לאחר התהיות שהעלתה פרשת ניר חפץ, הגיש ח"כ גדעון סער הצעת חוק שמסמיכה את בתי המשפט לפסול עדויות שהושגו באמצעים לא ראויים

,עודכן
ח"כ גדעון סער // צילום: אורן בן חקון

בעקבות התהיות שהעלתה פרשת החקירההבעייתית של עד המדינה ניר חפץ,הגיש הבוקר ח"כ גדעון סער הצעת חוקהמסמיכה את בתי המשפט לפסול ראיה שהושגה באמצעים בלתי חוקיים שננקטו כלפי הנאשם או כל אדם אחר.

המחוקק הישראלי לא העניק לבתי המשפט סמכות כללית לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, והסתפק בקביעת שלוש הוראות חוק ספציפיות הפוסלות ראיות שהושגו בניגוד לאמור בהן: סעיף 12 לפקודת הראיות, סעיף 13 לחוק האזנת סתר וסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות.

הארכת מעצרו של ניר חפץ

בשנת 1984 חלה רפורמה בדין האנגלי, שלפיו נחקק החוק הישראלי, ואשר העניקה לבתי המשפט שיקול דעת לפסול ראיה אם בשים לב לכל הנסיבות בה הושגה, תהיה לקבלתה השפעה שלילית על הגינות ההליכים כנגד הנאשם. המחוקק הישראלי לא הלך בעקבות השינוי החקיקתי באנגליה, והשאיר את ההלכה הישנה על כנה. לכן בתי המשפט בישראל אנוסים לקבל ראיות שהושגו באמצעים פסולים.

בקבלת ראיות אלה "מוכשר" האמצעי הפסול שננקט ונפגעת זכותו של הנאשם להליך הוגן וכן נפגע אמון הציבור במערכת המשפט. יש להדגיש כי החוק המוצע אינו קובע חובת פסילה, אלא מעניק לבתי המשפט סמכות שבשיקול דעת לפסול ראיות. חזקה על בתי המשפט כי ישתמשו בסמכות זו בשום שכל ובהתחשבות במכלול הנסיבות, לרבות חומרת העבירה שבה מואשם הנאשם ועוצמת הפגיעה בזכויותיו על ידי רשויות החקירה.

הצעת החוק של חבר הכנסת סער באה להרחיב את כלל הפסילה הפסיקתי שנקבע, ולאמץ תחתיה כלל פסילה חקיקתי רחב יותר המעניק משקל משמעותי יותר לזכותו של הנאשם להליך הוגן. כלל זה יחול בכל מצב בו ננקטו אמצעים פסולה כנגד נחקרים, חשודים, נאשמים, עדים או כל אדם אחר.

חבר הכנסת סער הגיש כבר בכנסות ה-16 וה-17 הצעות חוק דומות. הצעת החוק הנוכחית לוקחת בחשבון בין היתר גם את ההתפתחויות שחלו בפסיקה בשנים האחרונות.

במקביל, פנה שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' לשר המשפטים אוחנה בבקשה למנות ועדת בדיקה שתבדוק את התנהלות מערכות התביעה והייעוץ המשפטי לממשלה. סמוטריץ' ביקש מאוחנה שבראש הוועדה יעמוד שופט בדימוס.

במכתבו כתב השר סמוטריץ': "כאזרח מן המניין אני חייב לומר כי אני מודאג. מודאג ממציאות בה נראה כי גורמי אכיפת החוק, אלו שבידם הפקידו אזרחי ישראל את הכוח לחקור ולהעמיד לדין, משתמשים בו לרעה. נראה כי אין הם בוחלים בשום אמצעי להשגת המטרות שסימנו לעצמם, תוך פגיעה בזכויות אזרח ונחקר מינימליות ובטוהר ההליך המשפטי".

עוד הוסיף סמוטריץ' כי "ככל הנראה, אין אסור מתיר את עצמו מבית האסורים והמערכת וראשיה אינם מסוגלים לבצע את הבקרות הפנימיות הנדרשות ולתקן את הטעון תיקון. ייתכן כי הדבר נובע מכך שהם חשים מותקפים, ועל כן הם מתקפדים יותר ויותר בתחושת מגננה, שאינה מתאימה למערכת המחוייבת בשקיפות ובמתן דין וחשבון לציבור ולנבחריו".

השר חתם את מכתבו וכתב כי "דווקא בימים אלה, הציבור נושא אלינו עיניים, ובייחוד אליך, לשר המשפטים, שהמערכות הללו על הפגמים נמצאות תחת אחריותו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר