מתחת לאדמה: פרויקט קבורה חדשני בירושלים

פרויקט "מנהרות עולם", בית קברות תת-קרקעי ראשון מסוגו, נחנך היום (רביעי) מתחת לבית העלמין בגבעת שאול שבירושלים. הפרויקט יכלולכ-24,000 קברים במעמקי האדמה, כאשר בשלב הראשון יהיו זמינים לקבורה כ-8,000 קברים.

אורך המנהרות שנחפרו לצורך הקמת הפרויקט עומד על כ-1.6 קילומטרים, והן ברוחב ובגובה של כ-16 מטר, ההשקעה הכוללת בפרויקט היא כ-300 מיליון שקל.

בכל שנה נקברים בירושלים כ-3,500 בני אדם, ובנוסף נקברים בה מאות יהודים המתגוררים מחוץ לירושלים ומהתפוצות.לאור מצוקת הקרקעהזמינה לקבורה, החלה לפני כארבע שנים חברה קדישא "קהילת ירושלים" בשיתוף חברת מנהרות רולצור בקידום פתרון חדשני וראשון מסוגו, שצפוי לתת מענה למקומות קבורה בעיר לשנים הקרובות.

הפתרון הוא חפירה של אלפי מקומות קבורה (כ-24 אלף) במעמקי האדמה, בעומק של 50 מטרים מתחת לפני הקרקע. השלב הראשון, שמונה כ-8,000 קברים, זמין לקבורה ויחלו לקבור בו כבר בשבועות הקרובים. במקביל, יימשכו העבודות להכשרת שאר השטחים לקבורה, שצפויים להיות מוכנים בתוך כשנתיים.

הפרויקט מבוצע תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בכל הקשור לנגישות, תקשורת חכמה, ניקיון, ומערכת אוורור מתקדמת, הפועלת לסירקולציה של האוויר באופן רציף. בנוסף, בכל מקום שבו ישהה מבקר תידלק התאורה ליד הקבר באופן אוטומטי.

מקומות הקבורה מתחת לאדמה // צילום: חברה קדישה "קהילת ירושלים"

הפרויקט זכה משלבי התכנוןלליווי הלכתי מחמירונעשה על פי כל כללי ההלכה היהודית. רוב הקברים בפרויקט "מנהרות עולם" הם בדפנות המנהרה וחצובים בעומק הסלע ובקומות, לצד קברי שדה הנמצאים על הקרקע.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, אמר: "מציון תצא תורה. פרויקט מנהרות עולם הוא ייחודי ומהווה חדשנות בתחום הקבורה בארץ ובעולם. הפרויקט נעשה תוך הקפדה על שמירת הסביבה והשטחים הירוקים וניצול משאב הקרקע באופן מקסימלי. אני גאה לעמוד בראשות עיר שדואגת ליקיריה לקבורה מכובדת ומכבדת".

מנכ"ל חברה קדישא "קהילת ירושלים", חנניה שחור: "אנו מחזירים עטרה ליושנה. שיטת הקבורה במנהרות היא שיטה יהודית קדומה אשר שומרת על הקברים באופן המיטבי. עם התקדמות הטכנולוגיה ניתן יהיה להמשיך לחצוב בעומק האדמה ולבנות עוד עשרות אלפי קברים חדשים, זאת במסגרת מחויבותנו לפיתוח בר-קיימא וחשיבה על הדורות הבאים".

מנכ"ל חברת מנהרות רולצור, אריק גלזר: "פרויקט מנהרות עולם הוא ייחודי גם מבחינה הנדסית וטכנולוגית. בימים אלה הוא נבחן במקומות נוספים בארץ ובעולם. אנו כחברה ישראלית שמחים לייצא ידע וניסיון ישראלי למדינות ברחבי בעולם. איגוד המנהור העולמי ציין את החדשנות של הפרויקט לשבח בכנס השנתי שלו בשנת 2017 והוא היה בין המועמדים הסופיים לפרס בקטגוריית חדשנות במנהור".