"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדוע תמונות של מזון מעוררות בנו רעב?
אתם רואים תמונה של המבורגר או עוגה מפתה ומתחילים להזיל ריר על אף שלא מדובר במזון אמיתי? ההסבר טמון באבולוציה שלנו
מתחילים להזיל ריר? מדוע תמונות של מזון מעוררות בנו רעב? // צילום: איתיאל ציון

מדוע תמונות של מזון מעוררות בנו רעב?

אתם רואים תמונה של המבורגר או עוגה מפתה ומתחילים להזיל ריר על אף שלא מדובר במזון אמיתי? ההסבר טמון באבולוציה שלנו

אסף גולן
, עודכן

אתם רואים תמונה של עוגת קצפת ושוקולד טעימה ומזילים ריר, או צופים בסרטון יוטיוב של הכנת סטייקים וממש מרגישים את הריח ונעשים רעבים. מכירים את ההרגשה הזו? ובכן כאן עולה השאלה בעצם למה התמונות הדו ממדיות האלו או הסרטונים מעוררים אצלנו תחושת רעב והשפעה אמיתית של תשוקה למזון. הרי המודעות שלנו יודעת שאי אפשר לאכול את את התמונה – מדוע המוח לא מבדיל?

את התשובה לכך, כפי שמסביר מדען המוח מייקל גרציאנו מאוניברסיטת פרינסטון, צריך למצוא בהיסטוריה האנושית הרחוקה, קרי בעת שבני האדם היו לקטים ציידים. "המוח שלנו בנוי שכבות שכבות והחלקים הקדומים שלו לא מבינים שהם רואים תמונה. החלקים האלו במוח עדיין פועלים כאילו אנחנו בג'ונגל וצריכים למצוא את המנה הבאה. לכן ברגע שהם רואים אוכל מסוג כל שהוא, האונה הרקתית מעבדת את מה שאנחנו רואים, ומעוררת את זכרונות הטעם ואת דחפי הרעב.

חלקים אלו פועלים בעוצמה, כי האדם הקדמון היה בדרך כלל רעב, לא ידע מנין תבוא הארוחה הבאה, וחייב להשיג אוכל ולכן הם מאד מחודדים. בינתיים, האנושות התקדמה ובעולם המודרני מזון נמצא בשפע - אבל מבחינה אבולוציונית כמה אלפי שנים זה אפילו לא מצמוץ עין ולכן מבחינת הגוף גם תמונה של אוכל, מעוררת רעב אמיתי.

"זו אכן בעיה בעולם שלנו שבו האוכל זמין, כי הכוח העצום של חלקים אלו במוח דוחף אותנו לאכול גם כשאנו לא צריכים" אומר החוקר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...