מה אנחנו יודעים אחרי פרסומי סוף השבוע? שראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה להתמודד עם נוני מוזס שכל הפוליטיקאים פוחדים מפניו. שום דבר לא יצא מהמגעים והוא אף דאג להקליטם. הפרסום של רביב דרוקר בערוץ 13 נועד למחוק את הרושם הנורא שעשה פרסום תמלילי חקירת מוזס במשטרה. האפקט של החשיפה של גידי וייץ ב"הארץ" היה רע לחוקרי המשטרה ולפרקליטות, ורע לנוני מוזס.
נראה ששני משפטי המפתח, שמתארים הכי טוב את המלודרמה המוקלטת בין נתניהו למוזס ערב הבחירות של 2015 הם: "דו־שיח של חירשים" - שאומר מוזס לראש הממשלה; ו"הוא אדם מאוד מסוכן. זה ברור לך", שאומר נתניהו לארי הרו. נתניהו אמנם אומר, ש"החוק ("ישראל היום") סביר ביותר... החוק הוא נכון". אבל "החבר'ה שלנו דחו את זה". "ציבורית זה לא עובר".
לפני 17 שנה, ב־2002, היה מצב דומה אבל במקום חוק "ישראל היום" היה ניסיון להעביר את חוק "ידיעות אחרונות". הנושא נשכח. בכתבה ב"העין השביעית" צוטט יובל שטייניץ, כי "מסע השתדלנות (כלל) לחצים ואיומים מצד בעלי התקשורת, וכן מערכת תקשורתית של שכר ועונש, שבמסגרתה קיבלו מתנגדי החוק סיקור אוהד, ואילו תומכי החוק סבלו מיחס שלילי".
ח"כ דאז מיכאל איתן טען כי חברי הכנסת פעלו מתוך "המחשבה על איך זה עלול להשפיע עליהם בעתיד. למה להסתכסך עם גורמים בעלי עוצמה". מרצ הודיעה כי תתמוך בחוק אלא אם כן יוחזר לעיתון "ידיעות אחרונות" הטור השבועי של מוטי גילת.
עוד בנושא:
• נתניהו הבהיר למוזס: "אם אתה בא להפיל אותי - אז אני אפעל בכל הכלים שיש לי"
• נתניהו: "אם התיק נגד איתן כבל נסגר, תיקי 2000 ו-4000 חייבים להיסגר"
• רה"מ: "יש לקוות שהיועמ"ש לא ייתן ידו לעיוות צדק"
• זה התקדים הדרמטי שהציגו פרקליטי נתניהו בשימוע - ועשוי למוטט את התיקים נגדו
• אם נתניהו יזוכה - הפרקליטות תואשם בניסיון הפיכה | דעה
מאחר שהפרקליטות וחלקים בתקשורת כבר הכינו בעבר מצג שווא בפרשת הצוללות, יש רק דבר אחד בטוח: שאם החומר הועבר מהפרקליטות אז היתה כאן עבירה על החוק בפרסום חומרי חקירה.
הגילויים בכל מה שנעשה סביב תיקי נתניהו עוררו זעזוע בימים האחרונים. העיתונאי אלי ציפורי חשף שהמשנה לפרקליט המדינה ליאת בן ארי ביצעה לכאורה עבירה בכך שמסרה תצהיר כוזב. היא הוקלטה כשהיא מאיימת על פרקליטה עמיתה, ובבית הדין לעבודה הכחישה זאת מכל וכל.
אבל העיקר אלו תמלילי חקירת נוני מוזס במשטרה. מהם אפשר ללמוד באיזו צבת נתון היום פוליטיקאי בישראל ובייחוד ראש הממשלה נתניהו. מצד אחד מו"ל של עיתון העומד כמו פיל במרכז החלל הציבורי ומעוות את כל הליכי הדמוקרטיה הישראלית.
כשנתניהו משוחח איתו על פוליטיקאים שונים, הוא לומד ממנו איזו השפעה יש לו על דרכם וגורלם. ומול מוזס, מסרקות הברזל של כורש בר נור. מצד אחד "האיש החזק במדינה", כפי שמכונה מוזס; מצד שני סוכניה של מדינת משטרה.
וזה ההבדל הגדול בין 2002 ל־2019. אז איש לא חשב שכל מה שנעשה סביב חוק ידיעות אחרונות, בניסיון לפרק את המונופול, הוא נושא לחקירות פליליות. היום המשטרה והפרקליטות מחזיקות את המערכת הפוליטית כבת ערובה. אחד הדברים המגוחכים הוא שפרקליטות המדינה חושבת להעמיד לדין את רה"מ על כך שלא הגיש תלונה על סחיטה באיומים נגדו.
ולמי הוא בדיוק יגיש את התלונה? לכורש בר נור? מכל מה שנחשף עד כה, עולה שראש הממשלה נקט בקו פעולה מול נוני מוזס כפי שיעץ לו המו"ל המתחרה אלי עזור. להיות איתו במגע, לקיים איתו שיח.
לעומת זה, מי שנחשף במצב בעייתי מאוד מבחינה משפטית זהו חבר הכנסת לשעבר איתן כבל. זה המקרה הקלאסי של "אכיפה בררנית". במו פיו הוא מספק חומר על הקשר בין סיקור אוהד שלו בידיעות אחרונות לבין הפעולה לחקיקת חוק ישראל היום.
אבל האמת היא, שזה לא הוגן כלפי כבל. הוא שט באותה סירה מנוקבת של חברי כנסת ואף שרים לשעבר שניסו לקדם את חוק ישראל היום. ביניהם כמובן יאיר לפיד, ציפי ליבני ואביגדור ליברמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו