"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האינטרסים המשותפים של ישראל וירדן
החודש נציין 25 שנים להסכם השלום • הפלשתינים, שמהווים רוב בממלכה, מנסים לערער את הקשר עם ישראל, אך זהות האינטרסים חזקה מהם • פרשנות
המלך חוסיין ויצחק רבין // צילום: סער יעקב

האינטרסים המשותפים של ישראל וירדן

החודש נציין 25 שנים להסכם השלום • הפלשתינים, שמהווים רוב בממלכה, מנסים לערער את הקשר עם ישראל, אך זהות האינטרסים חזקה מהם • פרשנות

דורי גולד
, עודכן

החודש נציין 25 שנים לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, שהתקיים בערבה ב-26 לאוקטובר 1994. לשתי המדינות היו אינטרסים מובהקים שקשרו אותן יחדיו.

במהלך ההיסטוריה המדינות השכנות הדומיננטיות שלהן, שקלו להרחיב את שטחן האחת על חשבון השנייה: המקרה שחשוב שיש לציין אותו, הוא הפלישה סוריה אל ירדן ב-1970, צעד שאליו התנגדה ישראל. ארגון אש"ף באותו זמן קיווה לבסס את עצמו בתוך הממלכה הירדנית, על מנת להקים בסיס לפעולות נגד ישראל.

עוד בנושא:

להציל את הסכם השלום עם ירדן | דעה

מלך ירדן יאריך את החכרת מובלעת צופר

מה שלום השלום עם ירדן

מדוע ישראל וירדן לא הצליחו להגיע ליחסי שלום חמים, היא שאלה שחשוב לשאול אותה. הסכם השלום השאיר את סוגיית הפתרון לשטחי יהודה ושומרון למשא ומתן עתידי בין ישראל לפלשתינים. ההנהגה הפלשתינית לצערנו המשיכה להיות מחויבת ל"מאבק המזוין" ולהשתמש בטרור על מנת לקדם מטרת זו. הפלשתינים מהווים כ-60 אחוז מהאוכלוסייה הירדנית, וכמעט 80 אחוז מהתושבים באזור עמאן רבתי. השפעתם על הקשר בין ישראל לירדן הייתה משמעותי ביותר.

לחוסר היציבות במדינות מסביב לירדן הייתה השפעה ישירה על הממלכה. במלחמת המפרץ הראשונה, הפלשתינים שעזבו את כווית עברו לירדן. פלשתינים נאלצו לעזוב גם את בתיהם בעיראק ולעבור לממלכה. לאחר חסימת המפרץ הפרסי לשייט עיראקי על ידי איראן, עיראק החלה להשתמש בנמל עקבה כנמל אלטרנטיבי על מנת להגיע אל האוקיינוס ההודי והמזרח הרחוק. לאחרונה, גל פליטים סוריים התיישבו בירדן והם מהווים נטל כבד מאוד על המדינה כולה.

בעתיד הקרוב ירדן צפויה לעמוד מול איום איראני. המליציות השיעיות הפועלות בעיראק עלולות להרחיב את חדירתן לתוך שטחי ירדן. מאות אלפי עיראקים שיעים כבר עברו להתגורר בירדן לאחר נפילתו של סאדם חוסיין.

איראן השתמשה באתרים שיעים קדושים לצרכי התפשטות ברחבי המזרח התיכון, כמו מסגד זיינב מחוץ לדמשק. ישנם אתרים שיעים דומים בדרום ירדן. במהלך העשור האחרון, איראן הציעה לספק לממלכה הירדנית את כל צרכי האנרגיה שלה, באם תסכים לקבל משלחות של עולי רגל שיעים לאתרים הקדושים במדינה. המלך עבדאללה בחוכמתו סירב להצעה האיראנית.

עצמאותה של ירדן היא אינטרס חיוני לא רק לישראל אלא גם של מדינות המפרץ. במזרח התיכון קיים קונצנזוס אסטרטגי המתנגד להתפשטות איראן. קונצנזוס זה תומך בעצמאותה הפוליטית של ירדן ובהסכם השלום עם ישראל. על מעצמות המערב לחזק את ירדן ולסייע לה בהתנגדותה לאיראן ולשלוחותיה, בין אם הן מגיעות דרך עיראק או מכל מדינה אחרת באזור.

הכותב: ד"ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...