"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מלך ירדן יאריך את החכרת מובלעת צופר

לטענת בכירים בישראל, הירדנים יאריכו את ההחכרה בכחצי שנה, שבמהלכה ידונו הצדדים במודלים עסקיים עתידיים

,עודכן
עבדאללה מלך ירדן // צילום: אי.אף.פי

דיווחים בירדן מספרים כי המלך עבדאללהנענה לבקשת החקלאים הישראלים במובלעת צופר ודחה את העברת המובלעת לבעלות ירדנית לתקופה של 5-7 חודשים (עונה חקלאית אחת). על פי פקידים בכירים הדיונים בנושא נמשכים, בהנהגת מל"ל ומשרד החוץ.

העונה החקלאית הנוספת ניתנה לחקלאים הישראלים על מנת שיוכלו להמשיך ולעבד את אדמתם, ובעיקר כדי לדון במודלים עסקיים עתידיים.

כזכור, בעקבות המחאה ההמונית שהייתה בממלכה בשנה שעברה הודיע המלך עבדאללה כי ירדן מבקשת לבטל את הנספחים בהסכם השלום בין המדינות, הנוגעים להחכרת האדמות של נהריים ושל השדות החקלאיים באזור מושב צופר בערבה.

בהסכמי השלום נקבע כי בתום 25 שנה מהסכם השלום אפשר יהיה לבטל את ההחכרה לישראל, וכעת אנו נמצאים חודשים ספורים ממועד תפוגת ההסכם. בישראל ראו את הניסיון הירדני להתחמק מחידוש ההסכם כ"אכזבה", בעיקר לנוכח ההטבות ההרבות שקיבלה ירדן מישראל בנושא המים, הרבה מעבר ממה שהתחייבה בהסכם.

משרד החוץ בירדן הודיע כי הפרסומים על הבנות מול ישראל בדבר חכירת המובלעות צופר ונהריים אינם מדוייקים. תוקף הנספחים בעניין חכירת שתי המובלעות יסתיים ב-11 בנובמבר ולא ב 25 לאוקטובר, וכי ההתייעצויות שהתקיימו עם ישראל נגעו לסיום החכירה ולא לחידושה. גורם בכיר בעמאן אמר לישראל היום כי דיווחים בישראל ובירדן לפיהם המלך צפוי להיענות לבקשת חקלאים ישראלים במובלעת צופר בערבה ולדחות את השבת הקרקע בשנה אינם מדויקים, אולם הדגיש: ״דחיית תאריך סיום החכירה של המובלעות בשבועיים ( מ-25 באוקטובר ל-11 בנובמבר) מעידה על העובדה כי בין ישראל וירדן מתקיימים מגעים בנושא, ושני הצדדים מעוניינים להגיע להסכם הוגן וצודק״.

דעת הקהל בירדן מתנגדת בתקיפות לשיתוף הפעולה בין הממלכה ההאשמית וישראל. בשנה האחרונה נרשמו ברבת עמון מספר הפגנות המוניות תחת הסיסמה: "העם רוצה כבוד לאומי". בהפגנות דרשו האזרחים הירדנים להחזיר את השטחים האמורים לריבונות ירדנית, וכמו כן, לבטל את הסכם השלום עם ישראל, לגרש את השגריר הישראלי ולסגור את השגרירות ברבת עמון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר