"11 אלף יורו" צעק אחד המתפללים בבית הכנסת הבוכרי בוינה כדי לקנות את אחת הברכות לפתיחת ההיכל ביום הכיפורים. הקהל הסתכל בפליאה, האיש כמובן זכה במצווה. "אני מעביר את המצווה לשחקני נבחרת ישראל שבאו לכבד אותנו, 1000 יורו לכל שחקן שמשחק מחר".
וכך, ביום הכיפורים בוינה עמדו להם שחקני הנבחרת מול ארון הקודש בבית הכנסת הבוכרי הגדול. מהר מאוד השמועה התפשטה בשאר בתי הכנסת. ככה זה בוינה. הקהילה היהודית קטנה ומשפחתית, לא צריך טלפון או ווטסאפ כדי לדעת מה קורה.
בערב יום הכיפורים התפללו השחקנים מלווים באבטחה כבדה בבית הכנסת האשכנזי הגדול בוינה. התפילה התנהלה כמו בתזמורת, הקהל שר את המילים ביידיש ולשחקנים לא ממש היה מושג איך עושים את זה נכון. תפילה היא בעיקר מסורת ואיך שרגילים לקיים אותה בבית. עוזר המאמן אלון חזן ו-18 שחקנים שהגיעו עימו רגילים לתפילה ספרדית וכך מצאו עצמם השחקנים יחד עם האבטחה הצמודה בבית הכנסת הבוכרי ביום השני של כיפור.
הלוואי ומאמני הילדים והנוער בנבחרות ישראל היו מתחזקים את דור העתיד של הכדורגל הישראלי כפי שהקהילה היהודית בוינה דואגת לבתי הכנסת בעיר. פגשנו כאן קהילה יהודית בוכרית חמה ואוהבת. זה גם הזמן לומר תודה לבעלי בית הכנסת "בני אבנר" שקיבלו גם אותי בחום. זהו בית הכנסת הקטן יותר, אך הוא הרגיש כמו בבית.
לשבור את הצום עם ערימת אושפלאו, תבשיל אורז עם כבש וירקות זהו לא דבר שבשגרה. השחקנים וגם כותב שורות אלה, מיהרנו למסיבת העיתונאים והאימון המסכם. הסתפקנו בכוס תה חם, פירות ועוגיות. עכשיו נותר שגם הקהל הישראלי יאמין בנבחרת כמו אותו יהודי בוכרי שהשכיב 11 אלף יורו כדי לזכות את שחקני נבחרת ישראל במצווה גדולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
