כל הקלפי על השולחן

הרקטה שנורתה לכיוון אשדוד במהלך עצרת הבחירות של הליכוד באמצע השבוע שעבר יצרה סערה ציבורית שהדיה עוד נשמעו ביום הבחירות עצמו. החשש בליכוד היה שהתמונות של נתניהו מובל למרחב המוגן יפגעו בהצבעה למפלגה, וכי תדמיתו של נתניהו תיפגע.

קשה לדעת האם הרקטה אכן הזיקה לקמפיין הארצי של הליכוד, אבל בעיר אשדוד עצמה ייתכן שהיא פגעה בול: בבחירות האחרונות הליכוד איבד כ־5,000 קולות בעיר. נכון לכתיבת שורות אלו טרם הסתיימה ספירת הקולות, אך הליכוד, שבאפריל גרף כ־40 אלף קולות בעיר, קיבל השבוע 35 אלף בלבד, חלק מהמצביעים עברו כנראה לליברמן, שטיפס מ־14 אלף באפריל ל־19 אלף, וחלקם נותרו כנראה בבית. 

לעומת זאת, נראה שמקומות אחרים שבהם בליכוד חששו מהפסד קולות - לא נפגעו. תושבי אילת, למשל, זעמו לפני כחודשיים על סגירת שדה דב, וראש העיר שלה מאיר יצחק הלוי, המכהן מטעם הליכוד, הודיע שיחזיר את כרטיס החבר שלו ויקרא לתושבים לא להצביע לליכוד. אולם על פי התוצאות, כעת נראה שהתמיכה במפלגה לא נפגעה ובשתי המערכות הליכוד זכה לכ־5,000 קולות בעיר. אזור נוסף שנותר ללא שינוי הוא עוטף עזה. בשדרות, אופקים ונתיבות, התוצאה פחות או יותר זהה - 5,000 קולות בכל עיר. 

הציפיות משקד היו מוגזמות

תוצאות הבחירות הסופיות טרם הגיעו, ובעת כתיבת שורות אלו הנתונים באתר ועדת הבחירות הם חלקיים ביותר. למרות זאת, ממה שידוע כעת ניתן להציג כמה מסקנות מעניינות על מערכת הבחירות האחרונה. המסקנות, כמו הנתונים שעליהם הן מבוססות, נכונות כמובן למועד כתיבתן ויש לקחתן בעירבון מוגבל. 

מי שהרוויחה הכי הרבה בסיבוב הנוכחי היתה כמובן מפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, שהוסיפה כ־117 אלף קולות ביחס לבחירות אפריל, וטיפסה מ־173 אלף לכ־290 אלף. באשדוד, חיפה, באר שבע, פתח תקווה, רמת גן וערים נוספות היא גדלה בכ־5,000 קולות, ל־14-15 אלף קולות, תוספת של כשליש ביחס לתוצאות הקודמות; ובראשון לציון ליברמן אף הכפיל את כוחו מ־7,000 ל־14 אלף. 

ככל הנראה, הקולות הללו הגיעו ממצביעי כחלון לשעבר. בכל הערים הללו היו למפלגת כולנו בבחירות אפריל 7,000-4,000 קולות, מספר דומה לעלייה בכוחו של ליברמן. הדבר מקבל אישוש מבדיקה מדגמית של ערים מובילות של "כולנו" בבחירות הקודמות.

בעוד הליכוד שמר פחות או יותר על כוחו בערים אלו, ליברמן התחזק בהן משמעותית. המסקנה המתבקשת היא שמצביעי כחלון לא נדדו איתו חזרה לליכוד, והם נותרו בפוזיציה של מרכז־מתון, והצביעו למי שמאייש את המשבצת הזו כעת - ליברמן. המהלך לשלב את רשימת כולנו ברשימת הליכוד מנעה אולי מכחלון להתמודד לבד ולהסתכן ב"שריפת" קולות מתחת לאחוז החסימה, אך נראה שהוא לא הוסיף קולות לליכוד.

בציונות הדתית יש תופעה מעניינת. כשסוכמים את מספר המצביעים למפלגות המגזר בכל מערכות הבחירות האחרונות, מגיעים לכ־400 אלף קולות, המתחלקים בין המפלגות השונות, שחלקן לא עוברות את אחוז החסימה. בבחירות אפריל, למשל, הבית היהודי, הימין החדש וזהות הגיעו יחד ל־416 אלף מצביעים; מספר דומה לשילוב של הבית היהודי ויחד בבחירות 2015.

בסיבוב האחרון נראה שנחלש כוחן של מפלגות המגזר. ימינה ועוצמה יהודית גרפו יחד כ־304 אלף קולות. סכום זהה לתוצאה הקודמת בניכוי 100 אלף מצביעי זהות. לאן עברו המצביעים? והאם הם בהכרח מצביעי זהות לשעבר? מהתוצאות קשה לדעת. ייתכן שחלקם הצביעו לכחול לבן, חלק לליכוד וחלק למפלגות אחרות. יהיה צורך בניתוח מפורט יותר של התוצאות הסופיות כדי לפצח את התעלומה. כך או כך, הציפיות שנתלו ביכולתה של שקד לפנות לקהלים חדשים ולהגדיל את האלקטורט היו מוגזמות. 

גם החיבורים בשמאל הכזיבו. בבחירות אפריל, מפלגת העבודה זכתה ב־190 אלף קולות וגשר ב־74 אלף, בסה"כ כ־264 אלף קולות. בסיבוב הנוכחי, העבודה וגשר בהנהגת פרץ הביאו יחד כ־195 אלף קולות בלבד, מספר הקולות שהעבודה קיבלה באפריל לבדה.

גם כאן, בדיקה מדגמית של ערים שבהן מספר רב של קולות למפלגת העבודה - כמו תל אביב, חיפה, ראשון לציון, הרצליה, רמת גן ועוד - מגלה שמספר הקולות נותר פחות או יותר יציב גם ברמה המקומית. כנראה מצביעי גשר, המזהים את עצמם כימין מתון, לא התלהבו מהחיבור החדש ועברו למפלגות אחרות. מנגד, כמו במקרה של כחלון ופייגלין, העובדה שאורלי לוי נמנעה מריצה עצמאית מנעה בזבוז קולות. 

במרצ נראה שהחיבורים הועילו במקצת. בעוד בבחירות אפריל המפלגה זכתה ב־156 אלף קולות, בבחירות הנוכחיות המספר עלה בכ־20 אלף קולות לפחות, מספר שעשוי להיות משמעותי בחלוקת המנדטים. במרצ יש תופעה מעניינת יותר. ב־20 הערים המובילות של מרצ שהביאו למפלגה יחד כ־94 אלף קולות בבחירות אפריל - מופיעות חמש רשויות ערביות - כפר קאסם, בית ג'ן, פורדיס, טירה ונצרת, השוות יחד כ־12,500 קולות.

בבחירות הנוכחיות המספר צנח משמעותית, ומרצ איבדה בערים אלו לבדן כ־8,500 קולות, או 65 אחוזים מקולות הערבים. אחד ההסברים האפשריים היא שנוכחותו של אהוד ברק, "פושע המלחמה" ברשימה, עצרה את המצביעים הערבים. אם כך, בחשבון הכולל ניתן להעריך שהחיבור שיצר את המחנה הדמוקרטי הביא למפלגה 40-30 אלף קולות חדשים. הישג נאה.

להתארגן מחדש

לסיום: הרשימות הערביות. רבות כבר דובר על העלייה המשמעותית בהצבעה במגזר הערבי. באפריל כלל המפלגות הערביות קיבלו כ־340 אלף קולות, ובספטמבר המספר זינק ל־430 אלף קולות לפחות. נושא שתפס את תשומת הלב הציבורית הוא הפעילות לעידוד ההצבעה במגזר הבדואי.

כמו בכל המגזר הערבי, גם ביישובים הבדואיים נרשמה עלייה בהצבעה. במקומות כמו לקיה, תל שבע, ערערה וכסיפה, המספרים כמעט הכפילו את עצמם. לעומת זאת, ברהט נרשמה עלייה קטנה יותר, של כ־1,500 קולות בלבד. בקלפיות הפזורה, באבו תלול, למשל, הצביעו הפעם 605 איש, לעומת 360 באפריל; בביר הדאג' הצביעו הפעם 919 לעומת 640 באפריל; ובקסר א־סיר הצביעו 880 לעומת 550 באפריל. 

כדבריו של יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה השבוע, הערבים אכן נהרו לקלפיות. אם יש מגזר אחד שהסיק את לקחי המפולת שלו בבחירות אפריל, התאחד, התארגן מחדש, בנה אופרציית שטח יעילה והצליח להגיע להישגים - הרי אלו ערביי ישראל. יש למגזרים אחרים מה ללמוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו