"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בזק תשלם קנס של 30 מיליון שקלים
הממונה על התחרות הטילה את הקנס כי בזק סירבה לתת למתחרותיה להשתמש בתשתית שלה, למרות החלטת משרד התקשורת בנושא
בזק תשלם קנס עצום // צילום: יהושע יוסף

בזק תשלם קנס של 30 מיליון שקלים

הממונה על התחרות הטילה את הקנס כי בזק סירבה לתת למתחרותיה להשתמש בתשתית שלה, למרות החלטת משרד התקשורת בנושא

היאלי יעקבי-הנדלסמן
, עודכן

הממונה על התחרות הטילה היום (רביעי) על בזק עיצומים כספיים בסך של 30 מיליון שקלים, בגין ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי בתשתיות תקשורת, ופגיעה בתחרות באספקת שירותי תקשורת.

בנוסף, הטילה הממונה עיצומים כספיים על נושא משרה בכיר בבזק בסכום של 500 אלף שקלים. לצד עיצומים כספיים אלה, הממונה הודיעה היום לבזק גם על כוונתה להטיל עליה עיצומים כספיים בסך של כשמונה מיליון שקלים בגין מסירת מידע מוטעה, במסגרת הבדיקה שערכה הרשות לבחינת הפרותיה.

הממונה על התחרותהודיעה לבזקכי היא קובעת שבזק כבעלת מונופול, ניצלה לרעה את שליטתה בתשתיות תקשורת פסיביות. התשתיות שבהן עוסקת ההחלטה הן הצנרת התת קרקעית (קנים) ובורות התקשורת (גובים) שבהם נעשה שימוש לצורך העברת כבלי תקשורת.

בשתי הפרות חוק שביצעה, בזק הציבה חסמים בפני מתחרות שמבקשות לפרוס רשת תקשורת קוויתבתשתית של בזק. השיטות שבהן נקטה בזק היו עלולות לפגוע בהתפתחות התחרות באספקת שירותי תקשורת של אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה קווית. בשל זאת, הטילה היום הממונה על בזק עיצומים כספיים בסכום מצטבר של 30 מיליון שקלים.

החלטת הממונה התקבלה אחרי בדיקה מקיפה שקיימה רשות התחרות בשנתיים האחרונות, במסגרתה היא בחנה את ההתנהלות של בזק ביחס לשימוש בתשתיות הפסיביות שלה, ואספה נתונים מגורמים רבים, בהן בזק, המתחרות שלה, מתחרות פוטנציאליות ומשרד התקשורת. ברקע של הפרשה, נמצא הרצון של החברות סלקום ופרטנר לפרוס רשת קווית עצמאית שמבוססת על סיבים אופטיים בישראל, כדי לספק שירותי תקשורת ולהתחרות בבזק.

בזק מחזיקה בתשתית של צינורות, עמודים ומתקנים נוספים שפרוסים בארץ, ומאפשרים העברת כבלי תקשורת לבתים. במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, נקבע שמתחרים יוכלו להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק, כדי לפרוס רשתות תקשורת קוויות עצמאיות.

התשתית של בזק הכרחית כדי לפרוס ביישובים מאוכלסים רשת תקשורת קווית מתחרה אל בתי הלקוחות, כי היא התשתית כמעט היחידה שמגיעה לכל בית בישראל, ובמקרים רבים מדובר בתשתית היחידהשמתאימה לפריסת כבלי תקשורת.

פניות של סלקום ופרטנר לבזק כדי להשתמש בתשתית נתקלו בקשיים ובעיכובים רבים. על פי בדיקת הממונה, בזק חסמה בפני המתחרות שלה את המעבר אל המקטעים הסופיים שמחברים בין התשתיות ברחוב לבניינים, שנחוצים כדי להגיע לבית הצרכנים. זאת למרות שמדובר במקטעים שאינם של בזק לטענתה. בזק כן אפשרה לחברות שלא התחרו בה להגיע למקטע הרשת הזה.

בנוסף, בזק סירבה לשיטת השחלת הסיבים שבה ביקשו המתחרות להשתמש, ודרשו שיטה אחרת שדרשה עלויות רבות ולא נחוצות. בדיקה של משרד התקשורת העלתה שבזק בעצמה השתמשה בחלק מהמקרים בשיטה שהיא אסרה על מתחרותיה, והיא ביטלה את הדרישה בעקבות דרישת משרד התקשורת.

על פי הממונה, המעשים של בזק חמורים במיוחד, כי הם בוצעו בסמוך לכניסת המתחרים החדשים לשוק באספקת שירותי תקשורת על גבי קשתות תקשורת קוויות עצמאיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...